וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העתיד כבר כאן: מדור הפודיום חוזר לתחזית הספורט מ"בחזרה לעתיד"

21.10.2015 / 14:41

מה קרה לתחזית הספורט המפורסמת של הסרט הבלתי נשכח "בחזרה לעתיד". מדור הפודיום, חלק א', חוזר לנבואה שזכתה לעלילה די מדהימה – המשך יבוא? בונוס: השחקן שלא מפסיק לקבל כרטיסים אדומים

קובי אליהו

בכל העולם, במיוחד בשיקגו, חיכו ליום הזה הרבה מאוד זמן. 21 באוקטובר, 2015 - זה העתיד אליו נסעו החבר'ה של "בחזרה לעתיד", היישר מ-1985. הסרט של סטיבן שפילברג, השני בסדרה המצליחה, צולם ב-1989 וניסה לחזות כיצד ייראה העולם בעוד 30 שנה. בהרבה דברים הוא פגע בול - למשל: מזל"טים, שיחות וידאו; בהרבה שגה: מכוניות מעופפות עדיין אין, ובסרט לא הסתובבו אנשים עם סמארטפונים. אפילו לא טלפון נייד דור אחד וחצי. אבל בספורט האמריקאי התעסקו בשנים האחרונות בעיקר בתחזית אחת. התחזית הכי מופרכת של התסריטאי בוב גייל.

או שלא? הפודיום חוזר לעתיד. מדליית הזהב תחולק מחר, והנה השאר.

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

מדליית כסף: העתיד כבר כאן. ומה עם הקאבס?

"?Wait a minute, Cubs win World Series? Against Miami"

בוב גייל, שכתב את "בחזרה לעתיד", הוא אוהד מושבע של סנט לואיס קארדינלס, וכדי לצחוק על היריבה המרה - שיקגו קאבס - הכניס אותה לסרט. בסצנת ההגעה לעתיד, מרטי מקפליי רואה פרסומת שמברכת את הקאבס על זכייה בוורלד סירייס של אותה עונה. הוא מופתע מאוד - גם מזהות היריבה, מיאמי, קבוצה שלא היתה קיימת אז וכן קיימת היום (עוד בינגו של גייל). אבל גם מזהות המנצחת. הסרט צולם באייטיז, וכבר אז בצורת האליפויות של הקבוצה המקוללת משיקגו היתה במרכז העניינים. מ-1908 לא הניפו שם גביע - הבצורת הארוכה ביותר בספורט האמריקאי - ובעשרות השנים האחרונות יש מספיק קללות מפורסמות כדי לבלות אלף ערבים ליד המדורה. המפורסמת שבהן, כנראה, היא קללת בילי העז.

במשחק 4 של סדרת האליפות ב-1945 - ואנחנו בגרסת המציאות עכשיו - ווילי סיאניס החליט להביא את העז שלו, מרפי, לריגלי פילד. סיאניס, בעלים של מסעדה מוכרת בעיר ואוהד מטורף של הקאביז, לא ראה חוק שאוסר על הדבר. אז הוא קנה 2 כרטיסים - לו ולמרפי - ונכנס. בשלהי היום הבוס של הקאבס, פ.ק. ריגלי, הורה לגרש את השניים מהפארק. הטענה: הריח שעולה ממרפי. בעודו נזרק החוצה עם מרפי, קילל ווילי לפי האגדה: הקאבס לא יזכו יותר בוורלד סירייס. וואלה, צדק. מאז אפילו לא הגיעו לוורלד סירייס.

עד לסרט של שפילברג. כי לפי הווידאו שהתנגן מול עיניו של מקפליי (מייקל ג'יי פוקס), לא רק שהגיעו - אלא זכו. אגב, מקפליי ודוק יוצאים מהווה, שבסרט עומד על 26 באוקטובר, 1985. ב-26 וב-27 הפסידה קבוצתו של התסריטאי גייל את האליפות, לקנזס סיטי; באותו יום, אגב, הפסידה נבחרת ישראל 3:1 באוקלנד.

ובחזרה לעתיד: 2015 של המציאות, ראו איזה פלא - הקאבס הכושלים, שניצחו סדרת פלייאוף אחת מאז 1945 (גם שם זה נגמר מקולל - את בארטמן אתם מכירים?), נהיו טובים בבייסבול. 60% ניצחונות בעונה הסדירה, הגעה לפלייאוף, סוף סוף. הם ניצחו במשחק הוויילד קארד את פיטסבורג ודילגו מעל הקארדינלס של התסריטאי בוב גייל עם 1:3 בסדרה.

הטירוף ל"יום בחזרה לעתיד" גדול. לפני שנים הוקם אתר שסופר לאחור עד להיום, יש גם דף פייסבוק. כבר חודשים שעוסקים ביום בתקשורת, מראיינים את הכוכבים והכותבים והמפיקים, בודקים מה חזו נכון ואיפה פספסו. בבחינה הספורטיבית, מן הסתם, הגיבור היה גייל. הוא הגיע לאייטמים באתרי הספורט עוד בפברואר, לפני שחבטו בכדור; הוא התראיין עוד יותר, כשזה נהיה יותר ויותר רלוונטי, עם ההצלחה של הקאביז במהלך העונה הסדירה. "איזו דרך טובה יותר לתסריט שערורייתי - מאשר לכתוב שהקאבס זכו באליפות?", אמר השבוע ל-ESPN. "זו בדיחה כפולה בגלל שהם זוכים בה במיאמי, קבוצה שבשנת הסרט עדיין לא הייתה קיימת".

גייל הודה שהבדיחה היתה מושלמת יותר בגלל שהוא אוהד של הקארדינלס, היריבים המרים. על כן, נשאל, מה היתה הרגשתו כשהקבוצות נפגשו העונה בסדרת הפלייאוף הראשונה. "מישהו הגדיר 'רגשות מעורבים' בלראות את גיסתך מתרסקת לתהום עם המרצדס החדשה שלך", ענה. "עודדתי את סנט לואיס? כן. האם עודדתי גם את הקאבס? כן. לא משנה מה היה קורה, הייתי יוצא ווינר בסדרה הזו. אם הקארדינלס היו מנצחים, אני יוצא שמח. אבל אם הקאבס היו מנצחים, אני יוצא גאון. אם הם יזכו - ימים יגידו. העונה הם באמת טובים".

אבל עם כל הכבוד לתסריט המטורף של גייל, הקאבס הם עדיין הקאבס, וכנראה שקללת העז וקללות נוספות חזקות יותר מכל סצנריו הוליוודי, משפיעות יותר מהדלוריאן. בניגוד לקללות מדהימות שהוסרו, זו צפויה להחזיק לפחות עונה נוספת. לפנות בוקר, 20 באוקטובר של אמריקה, ניו יורק מטס עלו ל-0:3 מול הקאביז, בסדרה של הטוב מ-7. המנצחת מגיעה לוורלד סירייס, ובוא נגיד שכרגע היחסים באמת קרובים ל-"100 ל-1 על הקאבס", כפי שנאמר למרטי מקפליי במסע שלו ל-2015 הרחוקה.

היום 21 באוקטובר. היום משחק 4 בסדרה. בריגלי פילד. הקאבס ימצאו דרך לחגוג את המאורע, השאלה תהיה האם הספורט יתיישר לעברם. האוהדים, ולא מהיום, מגיעים עם חולצות של "בחזרה לעתיד", חלק אפילו מתחפשים למקפליי ולמדען המטורף דוק אמט ל. בראון.

כנראה שהקאבס ימשיכו לחכות. אולי הם באמת יזכו באליפות רק כשמכוניות יעופו. אבל אולי, אחת ולתמיד, הגיע הזמן להפסיק עם המיסטיקה המזויפת סביב הקבוצה הזו. האמונות התפלות. הגורל. אולי הגיע הזמן להבין שזה ספורט נטו, יכולת מול יכולת. אולי די עם השטויות?

רגע.

לחובט המצטיין של המטס קוראים מרפי?

נו, באמת. אולי פשוט תכניסו עז לריגלי ותגמרו עם זה כבר?

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

מדליית ארד: יהודה חוטה, הכדורגלן הכי אדום בישראל

נכון ל-2012, חרארדו בדויה הקולומביאני חטף 41 כרטיסים אדומים - הכי הרבה בהיסטוריה, כך אומרים. מאז הספיקו להישלף לעברו עוד כמה.

"אה…", נרגע יהודה חוטה, "אז אני עוד רחוק משם".

אבל שחקן הפועל קטמון ירושלים דווקא בקצב הנכון. אחרי ההרחקה מול מ.ס. אשדוד בשבוע שעבר, חוטה שלנו כבר עם 6 כרטיסים אדומים בפחות משנתיים, והוא רק בן 26. בדויה בן ה-39 נע בכיסאו באי נוחות עקב הקצב?

להלן גיליון ההרשעות ודבר הנאשם.

"אדום בנשמה": 6 ההרחקות של חוטה

עיבוד תמונה

אז למה זה קורה?

"אדום אחד בעונה זה הגיוני לבלם, אבל יותר מזה זה באמת יותר מדי", הוא אומר. "לא קל להסביר, אף אחת מההרחקות לא היתה על משמעת. זה תמיד היה 'על כדורגל'".

חוסר פוקוס, חוסר תזמון? לדעת חוטה, עניין ההקרבה משחק תפקיד. "אני תמיד נותן הכול בשביל הקבוצה, ולפעמים אני 'אוכל אותה'. תמיד רוצה לתת הכי הרבה. גם אם יש לי צהוב, עדיין אנסה לתת גליץ' על שחקן אחרון. אם יש לי צהוב, למשל, ואוכל להציל כדור עם היד מקו השער, אעשה את זה. לדעתי מדובר בצירוף מקרים. אמנם מקרים תכופים, שלא צריכים לקרות. לא בקצב הזה. אבל אני לא חושב שזה משהו שצריך לטפל בו באופן משמעותי".

האם בקבוצה כועסים אחרי ההרחקות?

"על האדום נגד נצרת לא באו אליי בטענות. יש וידאו, וכולם ראו שנגעתי בכדור. לא יכולתי לעשות את הכניסה אחרת. בקבוצה לא 'נתקעו' על זה, לא נתנו לי בראש".

חוטה כבר הספיק להפסיד שמונה משחקים בתקופת זמן זו. חמישה - אחד על כל אדום, ושלושה נוספים - על ההרחקה מול אחי.

ואולי בכל זאת יש לקח? "יש עבירות של צהוב, שעכשיו כשאני חושב על זה, אני צריך להימנע מהן. פאולים במרכז המגרש, למשל".

גם בנוער של הפועל תל אביב, בעונה האחרונה שלך שם, הורחקת פעמיים. אולי זה בתוכך?

"כנראה אני אדום בנשמה, מה אני אגיד לך", הוא צוחק. "אבל זהו. מעכשיו יש שני דברים שאני חייב לעשות בכל מחיר: להישאר בליגה, ולהפסיק להיות מורחק ממשחקים".

orenjos@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully