תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 52:30.
סיימה את העונה: מקום 12 במערב.
אחרי קמפיין 2014/15 מוצלח ביותר, שבו הפליקנס הצליחו להשתחל לפלייאוף, הרבה תקוות נתלו באנתוני דייויס וחבורתו. אחרי הפיטורים הלא מובנים מאליהם של מונטי וויליאמס, ה-GM דל דמפס בחר לתפקיד היורש את אלווין ג'נטרי, ששימש כעוזר מאמן בווריירס באותה עת. ההתאמה של ג'נטרי ודייויס שבעיני רבים היה סוס שחור במירוץ לתואר ה-MVP נראתה מושלמת על הנייר, וכולם חיכו לראות איזו התקפה הוא יבנה סביב הסופרסטאר הצעיר. במקביל, דייויס חתם על הארכת חוזה מקסימלית, על סכום שנע בין 122 ל-145 מיליון דולר לחמש שנים (נסביר בהמשך). לקיץ אחד, הכל היה תותים וקצפת בניו אורלינס. אלא שאז הגיעה המציאות, בהפתעה כרגיל, מבלי שמישהו הזמין אותה. מבול פציעות איום נחת על השקנאים מתחילת העונה, ולא עזב אותה עד שזו נגמרה. שחקני מפתח, שחקני ספסל, ותיקים וצעירים כולם נפלו כזבובים, וג'נטרי לא ידע מי עולה בחמישייה שלו מערב לערב.
בין כל הבלאגן, ההפסדים הלכו ונערמו עד שהפלייאוף כבר התרחק מהישג ידם, ורק לדייויס עדיין נשאר על מה לשחק. הביגמן, שלפי "חוק רוז" היה צריך להיבחר לאחת משלושת חמישיות העונה כדי לקבל את מלוא 145 מיליון הדולר, נתן פוש אחרון אחרי פגרת האולסטאר. אך אפילו הצגה של 59 נקודות ו-20 ריבאונדים מול דטרויט לא הספיקה בשביל לסגור את הפער שנפתח, ודייויס נאלץ להיפרד מכ-23 מיליון דולר בהטבות שהוא לא זכאי להן. 30 ניצחונות שהם 15 פחות מהעונה שקדמה, ופתאום קבוצת העתיד נראתה כמו משהו אחר לגמרי.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: סולומון היל, באדי הילד (רוקי), לנגסטון גאלוויי, איטוון מור, טרנס ג'ונס, שיק דיאלו (רוקי), לאנס סטיבנסון. כמו כן, שון דאוסון (רוקי) כריס קופלנד ורוברט סאקרה קיבלו חוזים לא מובטחים וינסו לתפוס מקום בסגל.
עזבו: ריאן אנדרסון, אריק גורדון, קנדריק פרקינס, ג'ורדן המילטון, ג'יימס אניס, נוריס קול, טוני דאגלאס.
לפני הכל, עדכון מהביצה: סביר להניח ששון דאוסון כבר לא יקבל חוזה מובטח העונה, אחרי שבקושי קיבל צ'אנסים במשחקי קדם העונה של הפליקנס. ועכשיו לדבר האמיתי באמת: שניים משלושת ספקי הנקודות המרכזיים של הקבוצה (ובמובן אחר, של הקבוצות היריבות), ריאן אנדרסון ואריק גורדון, עקרו ליוסטון, ובסגל הקבוצה נפתחו מקומות למלא. איטוון מור הגיע מהבולס בשביל 34 מיליון לארבע שנים, ולנגסטון גאלוויי עזב את הניקס לטובת 11 מיליון לשנתיים, עם אופציית שחקן בעונה השנייה. אך ההחתמה המרכזית של ניו אורלינס הייתה סולומון היל בן ה-25, שחתם על חוזה מאיסיבי במיוחד, 52 מיליון לארבע שנים וימלא את החור בעמדות הפורוורד.
בדראפט הקבוצה בחרה את באדי הילד בבחירה השישית. יליד הבהאמה הפך כל פוזשן שהוא נגע בו לזהב במדי אוקלהומה סונרס, עם עונה של 25 נקודות למשחק כסיניור, באחוזים נפלאים. הדעות חלוקות לגבי הפוטנציאל שלו במקצוענים, אך הרצון של הקבוצה להקיף את דייויס בעזרה מיידית, בייחוד בכל הקשור לקליעה מבחוץ, גבר על כל שיקול אחר. הילד בן ה-22 אמור לתקוע יתד בליגה בזכות הכישרון ומוסר העבודה שלו, ויהיה מעניין לראות כמה רחוק הוא יגיע.
אחרי הסטוץ הלא מוצלח עם גל מקל, בניו אורלינס שוב מתעמרים בישראלים, כאשר החתימו בדקה ה-90 את לאנס סטיבנסון על חוזה לא מובטח, לאחר שהשחקן החופשי שפעם היה מועמד למשחק האולסטאר לא הצליח למצוא מי שיהמר עליו. דאוסון, אם כן, לא באמת היה יכול לגרד דקות בסיטואציה הזו.
בהמשך ישיר לסיוט של העונה האחרונה, מצבו הבריאותי של טייריק אוונס ממשיך להיות לא ברור, וג'נטרי כבר הודיע שהוא לא צפוי לפתוח את העונה. ובמסגרת החדשות הכי קשות שקיבל המועדון הקיץ, ג'רו הולידיי ייעדר לתקופה בלתי ידועה, עקב גידול שנמצא אצל אשתו בזמן הריונה, שחקנית הכדורגל לורן הולידיי. קשה לדעת מתי יחזור לשחק, או מי יתפוס את מקומו בחמישייה (מור הוא הניחוש המושכל כאן).
מה מי מו
חמישייה: ג'רו הולידיי/איטוון מור, טייריק אוונס, סולומון היל, אנתוני דייויס, עומר אשיק.
ספסל: קווינסי פונדקסטר, באדי הילד, לאנס סטיבנסון, מור, אלכסיס אג'ינסה, לנגסטון גאלוויי, טים פרייז'ר, טרנס ג'ונס, דאנטה קאנינגהאם, אלונזו ג'י, שון דאוסון (?)
מאמן: אלווין ג'נטרי, עונה 14 כמאמן ראשי (לא כולן מלאות), עונה שנייה בניו-אורלינס, מאזן 422:365.
מועמד לפריצה: סולומון היל. היל עמד במוקד אחת ההחלטות הניהוליות הכי גרועות של לארי בירד באינדיאנה, כשהאחרון החליט לא לקחת את האופציה של הקבוצה על השחקן לעונתו הרביעית בעלות מינימלית של 2.3 מיליון דולר, ובכך הבטיח מבחינה מעשית שלא יוכל להחתים אותו על חוזה חדש. ניו אורלינס תשמח להכניס את היל לרוטציית הפורוורדים המצומקת שלה, אולי אפילו בחמישייה במקום פונדקסטר הפציע. היל הוא קומבו-פורוורד קשוח עם קליעה סבירה משלוש ואתלטיות ראויה. הוא יכול להוות מאץ'-אפ סביר ומעלה בהגנה מול הסקוררים בעמדות 2-4, ואפשר שיש לו עוד פוטנציאל להתפתח כיוצר וכחודר מול הקו השני של ההגנה אחרי שהיא מתכווצת. צפו להרכבים שלו ושל דייויס בתור שחקני הפנים. כמו לא מעט רול פליירים, זמן הפרקט שלו יילך יד ביד עם האחוזים מבחוץ. 52 מיליון זה הרבה כסף בשביל שחקן שקלע 4.2 נקודות למשחק בעונה שעברה, אבל ההימור נראה טוב מכאן.
מועמד לדעיכה: טרנס ג'ונס. בקיץ שעבר ג'ונס היה מועמד להארכה עם יוסטון, והסכומים שהוא היה צפוי להסכים "להתפשר" היו אחרים לגמרי ממה שקיבל לבסוף הקיץ. זאק לואו למשל זרק את המספר 15 מיליון לעונה, והגדיר אותו כ"לא משוגע". מאז, ג'ונס הספיק לאבד את מקומו ברוטציה שחסרה תפוקה אמיתית מהעמדה שלו, והוא מגיע לניו אורלינס במטרה לשקם את ערכו, שנמצא בצניחה חופשית. אבל האיחוד עם דייויס, חברו מקנטאקי, לא הולך לעשות את העבודה, כי בכל הקשור להתאמה מקצועית, יש אופציות טובות מג'ונס שיחלקו עם האולסטאר את הקו הקדמי. הג'אמפשוט המשונה לא ישתנה כבר ולא יניב תוצאות סבירות יותר, ההגנה שלו נוראית מבחינה אישית וקבוצתית, ומסתמן שלג'ונס בן ה-23 צפויה קריירה בשחקן ספסל, על אף כל הכישרון.
אקס פקטור: כל מה שקורה מאחורי הקלעים. לרוב פציעות לא משחקות תפקיד משמעותי בתחזיות שלנו, אבל נדמה שיש קשר סיבה ותוצאה למזל הרע של ניו אורלינס בתחום. בעלי הקבוצה בארבע השנים האחרונות, טום בנסון בן ה-90, הוא גם הבעלים של קבוצת הפוטבול של העיר, הסיינטס, ורוב הצוות הרפואי של הפליקנס קשור לזה של קבוצת הפוטבול. מאבקים תוך משפחתיים על כסף ושליטה בבית בנסון מערערים גם הם את יסודות הקבוצה, וזו תישאר בבוץ או לפחות מרחק נגיעה ממנו עד שהדברים יתבהרו ויהיה מי שינהל את הפרנצ'ייז.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: כל החלומות מהקיץ שעבר מתגשמים. כולם בריאים, קודם כל. ההחתמות מתבררות כגניבות, באדי הילד פורח עם שלוש שלשות למשחק בעונה "דווין בוקרית". ג'נטרי מנצח על ההתקפה שפתאום זורמת, דייויס חוזר לשיחות על ה-MVP. 34:48, מקום חמישי והפסד 4:2 בסיבוב השני.
תסריט פסימי: הפציעות הופכות להיות המחלה של המועדון. שאלות עולות לגבי הניהול הכושל, ג'נטרי חוזר למוניטין שהיה לו בעבר, של מאמן בינוני. דייויס ממשיך לדרוך במקום, ולא חוזר לאיים על צמרת כוכבי הליגה. סטיבנסון וטייריק אוונס נפצעים במשחק אחד על אחד. ההחתמות החדשות עושות בושות. דייויס דורש טרייד. 54:28, מקום 13 במערב.
תחזית: הבעיות לא השתנו משנה שעברה, אך הכישרון של הסגל שווה יותר מזה, עונה בריאה יותר תחזיר את הקבוצה למאבקי הפלייאוף. זה ירגיש כמו קאמבק, אבל זה יהיה בעיקר בריאות שלא הייתה להם קודם. דייויס לא עתיד לפספס בחירות לאחת מחמישיות העונה בשנים הקרובות, ואסור לתת לעונה שעברה לבלבל אותנו בכל הקשור למה שהוא מסוגל לעשות. 38:44, מקום שביעי במערב והדחה בסיבוב הראשון.