בווידיאו: נפרדים מקווין גארנט הפורש
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 38:44, מקום שמיני במזרח.
סיימה את העונה: הפסד 4:0 לקליבלנד בסיבוב הראשון
העונה שעברה הייתה הראשונה בה באמת התחלנו לראות את החזון של סטן ואן גנדי ניבט מתוך ההריסות של מה שהשאירו קודמיו. כש-SVG לקח על עצמו את התפקיד הכפול, של נשיא הקבוצה והמאמן, הוא נאלץ קודם כל לנקות את הבלגן. השיטה שלו אגב, לא הייתה סוד שמור במיוחד, עם אנדרה דראמונד בתפקיד דוויט האוורד 2.0, ואן גנדי תכנן לשחזר את הקסם מאורלנדו והקיף את הסנטר המפלצתי בארבעה שחקני חוץ, שיחוגו סביבו באינספור פיק-אנ-רולים.
בפועל, הפיסטונס עשו צעדים משמעותיים לעבר מיצוי הפוטנציאל שלהם על המגרש, כאשר ההנהלה, גם היא כפופה למאמן, המשיכה לסדר את הסגל כך שיתאים לתכניות. המחצית הראשונה של העונה זיכתה את רג'י ג'קסון במועמדות לאולסטאר ואף שהוא נחלש בהמשך וזייף בהגנה, הרכז הוכיח שהוא מסוגל לשאת בנטל ההתקפי הגדול. לוואן גנדי לא היו הרבה יוצרים סביבו ובטרייד דדליין, הוא צירף כוח אש נוסף בדמות טוביאס האריס, שבא מהמג'יק עבור ברנדון ג'נינגס וארסן איליאסובה. מדובר במחטף. זו הייתה רק אחת מסדרת החלטות משונה ביותר מצד אורלנדו. הקומבו-פורוורד המוכשר הוא אולי השחקן הכי טוב שעבר בטרייד בעונה שחלפה והוא השתלב נהדר בחמישייה, לצד קומבו-פורוורד מבטיח נוסף, מרקוס מוריס.
הבוכנות שברו בצורת של שש שנים ללא פלייאוף, כאשר העפילו מהמקום השמיני. הסדרה מול הקאבס, שהמשיכו לאליפות היסטורית, תוארה לא אחת בתור הסוויפ הכי תחרותי שאפשר לבקש, אם זה אומר משהו למישהו.
מחממים את הפרקט 2016/17
קליבלנד רוצה עוד תואר: כמה כוח נשאר ללברון אחרי השיא אשתקד?
אינדיאנה בונה על ג'ורג' ומיילס: הספלאש בראדרס של המזרח?
שיקגו נראתה בכיוון הנכון, אבל אז הגיעו רונדו ודויין וייד
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ג'ון לור, בובאן מאריאנוביץ', איש סמית', ריי מקולום, הנרי אלנסון (רוקי), לורנזו בראון, מייקל בניג'ה (רוקי)
עזבו: אנתוני טוליבר, ג'ודי מיקס, ספנסר דינווידי, סטיב בלייק, ג'ואל אנתוני
הדבר הראשון על סדר היום בפגרה של הפיסטונס היה חוזה המקסימום שקיבל דראמונד, 127 מיליון דולר לחמש שנים, עם אפשרות יציאה שלו בעונה האחרונה. כמובן ששני הצדדים לא סיכמו על החוזה הזה עוד לפני תחילת העונה שעברה, כי הרי ניצול ציני שכזה, של חוקי תקרת השכר יהיה לא חוקי...
בדראפט הנרי אלנסון החליק עד לדטרויט בבחירה ה-19, אך הוא לא צפוי לראות יותר מדי פרקט העונה. טרייד בערב הדראפט שלח את הרכז המחליף ספנסר דינווידי בתמורה לקמרון בריסטו ולאחר הוויתור על סטיב בלייק הבא בימים, בדטרויט חיפשו גיבוי לג'קסון, עד שאיש סמית' קיבל את החוזה הכי מנופח שיכול היה לבקש, 18 מיליון דולר לשלוש שנים. ג'ון לור בן ה-27 הגיע מפיניקס כדי להמשיך את הטרנד וחתם על 42 מיליון לארבע שנים, במטרה לעבות את מצבת הגבוהים של הספסל הדליל. בובאן מריאנוביץ' הפך לסנטר השני בשנתיים שמגיע לקבוצה מסן אנטוניו והנפיל, המתנשא לגובה של 2.21 מטר, יקבל 21 מיליון דולר לשלוש שנים. הטרנד המדובר, אגב, מתייחס לגישה של ואן גנדי כמקבל החלטות. המאמנג'ר מעדיף לקבל את השחקן שהוא רוצה, במחיר מבאס, מאשר שחקן מבאס במחיר שהוא רוצה. זו אסטרטגיה שהגן עליה בעבר ופעל לפיה מאז ומתמיד והקיץ הזה סיפק לפחות שלוש דוגמאות נוספות לכך.
מעבר לשינויים הפרסונליים, שהתמקדו בחיזוק הספסל, שינוי שיזמה הליגה לחוקי האק-א-מישהו אמור להיטיב עם הפיסטונס ועם שחקן הפרנצ'ייז שלהם, דראמונד. הסנטר מתחרה על התואר הלא מחמיא של קלע העונשין הגרוע בהיסטוריה ויהיה מעניין לראות אם ואן גנדי ישחק עם הרוטציות שלו בהתאם לשינויים בחוקה, כדי לדאוג שדראמונד יהיה על הפרקט בסוף כל רבע.
מה מי מו
חמישייה: רג'י ג'קסון, קנטביוס קלודוול פופ, מרקוס מוריס, טוביאס האריס, אנדרה דראמונד
ספסל: סטנלי ג'ונסון, ג'ון לור, איש סמית', ארון ביינס, הנרי אלנסון, בובאן מאריאנוביץ', רג'י בולוק, ריי מקולום, לורנזו בראון, דארן הילרד, מייקל בניג'ה
מאמן: סטן ואן גנדי, עונה 11 כמאמן ראשי, עונה שלישית בדטרויט, 296:447
מועמד לפריצה: סטנלי ג'ונסון. אני נוטה להימנע, כשאפשר, מלבחור שחקנים בשנתם השנייה. העניין הוא שאם היית עושה זאת גם הפעם, לא היה לי תירוץ לדבר על ג'ונסון. הסווינגמן המאסיבי ממכללת אריזונה לא הימם את הליגה בעונת הרוקי שלו, אך כל הסימנים מצביעים עליו כעל שחקן תחרותי בצורה בלתי רגילה, בעל כישרון ואתלטיות שאמורים, בבוא העת, להפוך אותו לנכס של ממש. גם אם ג'ונסון לא ישתלט על עמדת הסמול-פורוורד הפותח העונה, ואן גנדי בהחלט מייעד לו תפקיד משמעותי. מדובר באחד השומרים הכי טובים של הקבוצה באחד-על-אחד, בעל יד רכה מבחוץ ואפשרות להתפתח כיוצר וסקורר, בקבוצה שמשוועת למשהו בהתקפה שלה מחוץ לפיק-אנ-רול בין ג'קסון לדראמונד.
מועמד לדעיכה: ארון ביינס. השחקן חתם בעונה שעברה לשלוש שנים ויהיה לו קשה להצדיק את 6.5 מיליון הדולרים שהוא מקבל לעונה. אחרי שנה ראשונה פושרת בתור המחליף העיקרי לדראמונד, העונה מריאנוביץ' ואולי גם לור צפויים לנגוס בדקות של האוסטרלי, שיחגוג 30 בדצמבר.
אקס-פקטור: קנטביוס קולדוול פופ. בגיל 22, השוטינג-גארד הפותח יכול לנהל משא ומתן לגבי הארכה והוא אחד השחקנים הכי מעניינים מבין אלה שמסיימים את חוזה הרוקי שלהם. בהגנה הוא באנקר: אתלטי, קשוח וחכם. בהתקפה הוא מראה ניצוצות, אך העקביות היא ממנו והלאה. הקליעה של KCP באה והולכת לסירוגין ונדמה שהעניין המרכזי שמשפיע עליו הוא מנטלי. הווליום כבר שם, שזה טוב. הקלע הצעיר לא מתבייש ולקח 5.2 זריקות משלוש בממוצע ל-36 דקות בשלוש העונות שלו במקצוענים. משחק ההתקפה של הקבוצה, כבר אמרנו, זקוק לגיוון, וקולדוול פופ, שהגיע לליגה בתור סקורר חסר עכבות, בהחלט יכול להוסיף לו קצת פלפל.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: הכול מתחבר לוואן גנדים הנמרצים. עם חמישייה שממשיכה מהשנה שעברה, הפיסטונס פותחים מבערים כבר מפתיחת העונה ומצטרפים לטורונטו ובוסטון, בתור הטוענות לכתר שמחכות בסבלנות לפרישה של לברון ג'יימס. דראמונד עושה צעדים נוספים לעבר דומיננטיות מפלצתית מתחת לסלים ובחסותו, ההתקפה וההגנה, שכבר היו מעל הממוצע בעונה הקודמת, עושות עוד צעד גדול קדימה. 29:53, מקום שני במזרח והפסד לקליבלנד בגמר הקונפרנס.
תסריט פסימי: ההמשכיות מהעונה שעברה מתבררת כבינוניות מדשדשת. ההתקפה חורקת וג'קסון נכנס עם הראש בקיר שוב ושוב, אבל הקיר לא נופל. ג'ונסון וקולדוול פופ דורכים במקום והספסל החדש של ואן גנדי מאכזב והופך לראייה כנגד סידור המאמן-נשיא. 40:42, מקום תשיעי במזרח הצפוף באמצע.
תחזית: הפיסטונס ימשיכו להתקדם לאט אבל בטוח תחת ואן גנדי, הגרעין הצעיר של החמישייה פלוס ג'ונסון יהפכו ליעילים יותר והשחקנים בעונתם הראשונה בקבוצה, אמורים לספק יותר מקודמם בתפקיד. מעמד הביניים של המזרח עמוס ביותר, אך הבוכנות יתעלו מעליו למקום הרביעי, שיהיה כנראה ההבדל בין ניצחון להפסד בסיבוב הראשון. 35:47, הפסד מכובד בסיבוב השני.