ערב משחק הליגה נגד נס ציונה בחוץ לקח מאמן עירוני נהריה רועי חגאי את רוברט רות'בארט לשיחה. "אני לא רוצה אותך עוד בקבוצה", אמר המאמן לסנטר הישראלי בעל השכר הגבוה ביותר בקבוצה. המשפט הזה לא עניין כל כך את רות'בארט שאמר: "אני לא הולך לשום מקום ואני אהפוך לסנטר הישראלי הטוב בליגה". חמישה משחקים עברו מאז אותה השיחה - המספרים של הסנטר מנהריה - 12.2 נקודות ו-5.4 ריבאונדים מאז אותה שיחה, כולל 25 נקודות ו-13 ריבאונדים בניצחון הענק על הפועל ירושלים ביום ראשון האחרון, משחק אותו הגדיר רות'בארט כטוב בקריירה שלו.
"כבר היו משחקים שהייתי טוב בהם, משחקים עם יותר נקודות וריבאונדים. אבל זה לא המדד", אומר הסנטר בראיון לוואלה! ספורט, "גם באולימפיה לובליאנה היה משחק בליגה האדריאטית נגד נובו מסטו. היינו בפיגור 16 בתחילת הרבע הרביעי, קלעתי 11 נקודות ואת הטיפ-אין המנצח. אבל לובליאנה זו קבוצה גדולה והיינו צריכים לנצח. פה, בירושלים, היינו חלק מאחת הקבוצות החלשות כרגע, נגד הקבוצה הכי טובה בליגה. אצלם בבית. תוסיפו את כל הדברים שהיו בתקשורת לגבי מאמן ושחקנים, והפציעה של זר, וגם את העניין הזה שאני קלעתי את השלשה בסוף. זו פעם ראשונה בקריירה שאני קולע שלשה בסיום משחק, וזה היה בשבילי כל כך מרגש".
רות'בארט, מנוסה מאוד עם התקשורת, לא רוצה להסחף בעקבות הניצחון וההצגה שלו, "אני עונה מספר 11 בליגה הזו כשחקן מקצועי, ואני יודע יותר מכולם שלא בונים קריירה על משחק אחד. הרבה פעמים סיפור כזה לא נגמר עם ניצחון, זה נגמר עם 'טוב, אז הפסדנו רק ב-2...'. לא אגיד שזה רק בגלל שהיינו טובים. הם לא שיחקו טוב. אבל זה היה משחק מיוחד, אנחנו לא מפסיקים לדבר על זה. עשינו ריצה של 0:27 ומה שמדהים זה שלא היינו בטירוף אלא פתאום אתה מסתכל על הלוח וקולט שאתה מוביל. היינו בכזה פוקוס שאפילו לא שמנו לב לריצה הזו, לא שמנו לב שירושלים לא קלעו בכל הריצה הזו. רק בסוף הבנו שהם לא קלעו סל".
הסנטר חזר השנה לישראל אחרי שלוש עונות באירופה. הראשונה הייתה מרשימה - הוא חתם באולימפיה לובליאנה ורשם משחקים טובים ביורוליג. בשנייה היה שחקן מוביל בליגה הפולנית ובשנה שעברה? עשרה משחקים בקבוצה מהליגה השנייה בטורקיה: ""הקבוצה שהייתי בה זו קבוצה מאוד רצינית שרצתה לעלות לליגה הראשונה. אמנם ליגה שנייה, אבל בנו שם קבוצה טובה ויש שם כסף. היה לנו ווייפיי באוטובוס ולכל אחד היה מסך במשענת. מוסיקה, סרטים, משחקים". ובכל זאת, סנטר יהודי בקבוצה בטורקיה? "הציגו אותי בתור בוסני. הם אמרו שהם תומכים בישראל אבל שככה עדיף. לא לעשות רעש", מסביר כיצד ניצל לטובה את ארבע האזרחויות שיש ברשותו.
ומה לגבי העתיד? בקיץ האחרון, כמו גם בשנה שלפני כן, הוא לא זומן אפילו לסגל ההתחלתי של נבחרת ישראל, "על הסטטוס שלי לגבי הנבחרת לא אני אדבר. זה עניין שלהם. מבחינתי, אני זמין. יצאתי לחו"ל לפני שלוש שנים במטרה לעבוד על עצמי. למצוא מסגרת שבה אוכל להיות שחקן מוביל בקבוצה, לשפר את המשחק מתחת לסל. וחזרתי, בגלל שהרגשתי שעשיתי את זה ושאני מוכן לשאת את הדבר הזה על הכתפיים שלי. אני מוכן, מרגיש בשיא שלי. עשיתי עבודה יפה מאוד בחו"ל. פה זה לא התחיל כמצופה, היתה פציעה ולקח זמן לחזור. אבל בסופו של דבר אני שם. עכשיו רק צריך להיות סבלני. בטח שאני מתאים לנבחרת. למה שלא אחשוב כך? מבחינתי זה כנראה או עכשיו או לעולם לא".
ולמרות שכרגע הוא מרוכז בהצלחה של נהריה, החלום עדיין להגיע לרמה הגבוהה ביותר בישראל - מכבי תל אביב או הפועל ירושלים, "ברור שאני לא רוצה להישאר באותו המקום מבחינת רמה בקריירה. הסיבה שהגעתי לנהריה היא כי רציתי להיכנס לזה באיזי. אני לא רוצה להישאר ברמה הזאת כל החיים אלא להתקדם לרמה הכי גבוהה".
אתה חושב שבמכבי יבנו על גבוה ישראלי?
"אם אהיה טוב, למה שלא יבנו עליי? אם אהיה טוב, אהיה טוב".