כל משחק של דיוויד בלאט ב-NBA הוא מרגש, עבורו וכנראה שעבור רוב הישראלים. אלא שמחר בלילה (בין שישי לשבת, 2:00), המשחק השביעי של העונה הולך להיות מרגש במיוחד. דיוויד בלאט חוזר הביתה. המאמן הישראלי נולד וגדל באזור בוסטון וכאשר הקאבלירס שלו יעלו לפרקט, הוא יודע שההרגשה תהיה מיוחדת מאוד.
בלאט הנרגש אמר לקראת הטיסה מזרחה: "כשגדלתי, לא חשבתי שאהיה מאמן, בטח לא ב-NBA. רציתי להיות חלק מהליגה הזו. שיחקתי באותם ימים וגרתי באזור בוסטון עד שסיימתי את הקולג' ואז עזבתי. זה היה לפני 33 שנים. הרבה זמן. יש לי זכרונות טובים מהאזור ומהאנשים שם. למדתי לאהוב את ה-NBA דרך הסלטיקס, אותם אהדתי. ביל ראסל היה גיבור הילדות שלי. רוב האנשים שהכרתי כבר לא גרים שם, אבל החברים הכי טובים שלי מאותם ימים הם עדיין החברים הכי טובים שלי".
לברון הוסיף בעניין: "אני בטוח שיהיה מיוחד עבורו לחזור לשם כמאמן ראשי ב-NBA. זה חלום. זה נהדר שיש לנו אנשים שונים בקבוצה מערים שונות בארצות הברית. כשאתה מגיע לעיר בה מישהו מהקבוצה שלך גדל, אתה רוצה לנצח את המשחק שם בשבילו. לא הצלחנו לעשות את זה עבור קווין (לאב) בפורטלנד, אז אנחנו צריכים לעשות את זה הפעם".
על כך שהטריפל דאבל שהשיג מול ניו אורלינס במשחק האחרון נלקח ממנו לבסוף, כאשר הוא הורד לתשעה אסיסיטים "בלבד", אמר לברון הממורמר, עם חצי חיוך על פניו: "זה לא משנה, העיקר שניצחנו. רק מעניין אותי לדעת מי בודק את הסטטיסטיקות. זו הייתה התגובה השנייה שלי. בהתחלה, קודם כל, חשבתי שלא אכפת לי, העיקר שניצחנו. אני רק תוהה מי זה האיש שיושב במשרדים שם ובודק כל קטגוריה סטטיסטית בכל אחד מ-13 המשחקים של אותו ערב. גם הילדים שלי תהו מי אחראי לזה. זו הפעם השנייה שזה קורה לי. הפעם הראשונה הייתה בגארדן בניו יורק, כשקלעתי 50 ולקחו ממני את הטריפל דאבל. אז אני לא יודע אם זה קטע נגד קליבלנד, או נגד לברון... לא יודע".