המקורבים של אלכס טיוס מתרגזים כששואלים אותם על הפציעה המדומה, כביכול. "אלכס יודע שהוא נכנס ל'שנת חוזה'", אומר אחד מהם. "כדי לקבל בעונה הבאה את הסכומים שהוא חושב שמגיעים לו, הוא חייב להיות השנה אפילו טוב יותר מהשנה שעברה. מה ההיגיון בלעשות דווקא?".
טיוס היה הקיץ סחורה חמה: צסק"א בדקה, אולימפיאקוס גיששה, אבל ריאל מדריד הייתה הרצינית מכולם; הבלאנקוס סימנו את טיוס כמחליף של ניקולה מירוטיץ' שעזב לבולס, והניחו בפניו הצעת חוזה לעונה אחת תמורת מיליון דולר ירוק.
מכבי לא הייתה מוכנה לשמוע. בקיץ שעבר חתם טיוס בקבוצה לשלוש שנים, עם אופציית יציאה בתום העונה השנייה בלבד. בעונה הראשונה השתכר כ-320 אלף דולר; העונה אמור להשתכר כ-380 אלף דולר. בעונה הבאה, אם יישאר עפ"י מתווה החוזה המקורי, ישתכר כ-420 אלף דולר; אבל לכולם ברור שזה לא יקרה.
מכבי תל אביב הציעה לטיוס לפתוח את החוזה ולהאריכו בשלוש שנים. תמורת התענוג הייתה מכבי מוכנה לשלם לטיוס בין 1.5 ל-1.6 מיליון דולר נטו, לכל התקופה חצי מיליון דולר נטו לעונה, פלוס-מינוס, בעלייה מדורגת. אבל טיוס ראה את טייריס רייס הולך לשני מיליון דולר לעונה ברוסיה, את היקמן למיליון דולר וחצי בטורקיה, וחשב שגם הוא שווה שבע ספרות. וההצעה מריאל הייתה ההוכחה.
"עם כל הכבוד, נתנו לטיוס את ההצעה המקסימלית מבחינתנו", אומר גורם בכיר במכבי. "זאת הצעה שהייתה משדרגת את השכר שלו ב-50%. תגיד אתה אם היו מציעים לך העלאה של 50%, היית מעז להיעלב?".
- אבל טיוס חשב שהוא שווה הרבה יותר. בטח כפי שנראה השוק באירופה.
"יכול להיות, אבל מכבי לא תשלם סכומים כאלו לאף שחקן. בטח לא כשהעלות עבורנו היא כפולה. שני מיליון דולר ברוטו לטיוס היו חונקים לנו את התקציב".
- אפשר להניח שבמצב הזה טיוס יקום וילך.
"זאת החלטה שלו. אם הוא יחליט לעזוב, נביא שחקן אחר במקומו".
***
כבר בליל הזכייה ביורוליג, כשבמכבי החלו לעכל את ההישג, הבינו בצמרת שהקיץ הולך להיות קשה. שחקנים ינסו לעשות אקזיט על התואר הזה. "לכל שחקן יש תחליף", אמרו המנהלים בשיחות פנימיות, "אנחנו לא נשבור חסכונות".
בקיץ, כשרייס ביקש לפתוח את חוזהו, החליטה ההנהלה לשחק פוקר. בהתאם לחוזה המקורי, רייס אמור היה להרוויח העונה כ-600 אלף דולר בערך 150 אלף דולר יותר מהסכום שהרוויח אשתקד. אלא שרייס דרש להכפיל את משכורתו לכמיליון דולר, ומכבי הציעה מנגד תוספת סמלית בלבד. רייס הבין שאין על מה לדבר והלך לסכום גבוה פי ארבעה ברוסיה, אפילו שברגע האחרון התעשתה ההנהלה והסכימה לתנאיו של האמריקאי. ההנהלה איחרה את הרכבת; רייס סגר בחימקי 48 שעות קודם לכן, ומכבי הפסידה את היד הזאת.
"טייריס הוא דוגמא מעניינת לשיטה שבה ההנהלה הצעירה עושה עסקים בשנים האחרונות", אומר מקורב למועדון. "מבחינתם, הכל מתחיל ומסתכם בשאלה: האם יש כאן עסקה טובה?".
עדיין לא הומצאה הנוסחה שתנטר את המחירים בשוק השחקנים; הניסיון להדביק תג מחיר לשחקן כדורסל היה ונותר תהליך שמעורבים בו יחסי ציבור, יכולת ניהול מו"מ, אינטואיציה ומזל. בדרך כלל ניתן לדעת רק בדיעבד האם החתמה של שחקן הייתה משלמת מבחינה כלכלית; וגם אז יהיו ויכוחים.
אבל בעניין של רייס של העונה שעברה אין ויכוח: אם לוקחים בחשבון את שכרו של רייס, ומפחיתים ב-300 אלף הדולרים שקיבלה מכבי מחימקי עבור שחרורו, השורה התחתונה היא שרייס עלה למכבי 150 אלף דולר נטו בסה"כ. זו כנראה אחת העסקאות הטובות בתולדות הקבוצה. "זה שרייס מקבל העונה פי ארבעה יותר בחימקי אומר שהוא יהיה טוב פי ארבעה מאשר אצלנו? ממש לא. וזה תופס גם לגבי טיוס", אומר גורם במכבי.
אבל השאלה היא: כמה כסף שווים אלמנטים כמו המשכיות ויציבות, וגם: עד כמה נכון לדבוק בפילוסופיית "תחנת הרכבת" גם אחרי שהרכבת הזו התנתקה מהקרון שלה דיוויד בלאט.
***
"מצד אחד, כשמכבי לוקחת את היורוליג קשה להתווכח איתם", אומר סוכן שחקנים שעשה הרבה עסקאות עם ההנהלה בשנים האחרונות. "מצד שני, בוא לא נשכח שמה שקרה בעונה שעברה לא היה אמור לקרות. לטווח הרחוק, אני חושב שהגישה הנוכחית של ההנהלה היא טעות גדולה. פעם, כשמוני ושמעון ניהלו את העסק, מכבי נתפסה כמשפחה. שחקנים היו מוכנים להישאר תמורת פחות כסף. היום זה לא המצב. מכבי מסתכלת על שחקנים כסחורה עם תג מחיר, וגם השחקנים מצדם מתייחסים אל מכבי כתחנה, לא כבית. וזה בולט על רקע הגישה של הנהלת הפועל ירושלים, למשל, שמנסה להיות מקום נעים ומחבק וקרוב כמו שמכבי הייתה פעם".
ההנהלה של מכבי תל אביב, מספרים סוכנים, הקשיחה הקיץ את עמדותיה הכספיות עוד יותר; למעט ג'רמי פארגו, כל השחקנים החדשים הוחתמו על חוזים כ-400 אלף דולר (היינס, מאריץ') ומטה (רנדל, לינהארט).
"בהנהלה הסתובבו הקיץ כמו טווסים", אומר גורם לשעבר בקבוצה. "הם אמרו: אנחנו משלמים את הסכומים של מכבי. אולי הם חשבו ששחקנים ירוצו אליהם כי זו אלופת אירופה, אבל שחקנים לא עמדו בתור".
"חוץ מפארגו, אף אחד מהשחקנים האלה לא היה בצמרת הרשימות של מכבי", טוען הסוכן מלמעלה. "תגיד לי אתה: אם מוני היה במכבי, טייריס היה משחק היום ברוסיה? גם היקמן, שקיבל המון כסף באולקר, היה נשאר במכבי. אצל מוני היה מצב ששחקן כמו דונטה סמית' יעדיף את ירושלים על פני מכבי? פעם במכבי היו מחתימים את השחקנים שרצו. עכשיו המצב שונה".
אגב פארגו לא רק את העזיבה, אלא גם את הקאמבק שלו למכבי אפשר לייחס לגישה העסקית של מכבי: בביזנס אין מקום לרגשות ואין מקום למשקעים, ולמרות שבמכבי הצהירו בעבר ש"פארגו לעולם לא יחזור לכאן", הקיץ מיהרה ההנהלה לאמץ את הבן האובד שלקחה לבוררות בפיב"א. היא קנתה במיליון דולר שחקן שעלה אשתקד כ-2.5 מיליון: עסקה טובה. מאריץ' הוא סיפור דומה; לפני שנתיים כבר סיכם במכבי, ביטל את הסיכום וברח לקובאן, אבל כשמכבי חיפשה הקיץ מחליף לסופו, אף אחד במועדון לא בזבז זמן על התחשבנויות עבר.
"פעם היה עולם אחר", אומר איש מקצוע בכדורסל הישראלי. "מוני היה מחזיק את המועדון ואת האנשים. שחקנים כמו פארקר ו-וויצ'יץ' נשארו בפחות כסף ממה שהציעו להם. מוני נתן הרגשה של בית, ויותר מזה נתן הרגשה חמה לנשים ולמשפחות, דאג לכל מחסורם. היו מקרים שהנשים לא נתנו לבעלים שלהם לעזוב את מכבי. אבל שוב, זו תקופה אחרת. היום אין מוני והפערים הכלכליים בין מכבי לבין הצמרת של אירופה גדלו. אפשר להגיד שאין פער בין המיליון דולר שבסוף הציעו לרייס לבין ה-2 ומשהו שהוא מקבל ברוסיה?".
***
מי אלו השחקנים שמגיעים היום למכבי? בגדול, ישנם שני סוגים כאשר הסוג השני נגזר מהסוג הראשון: שחקנים שמחפשים מקפצה לחשבון הבנק שלהם.
"מכבי היא קבוצת אמצע-דרך", מסביר מאוריציו באלדוצ'י, מסוכני הכדורסל הגדולים באירופה, שייצג בעבר שחקנים כמו שרונאס יאסיקביצ'יוס וניקולה וויצ'יץ'. "יש קבוצות שהן קבוצות התחלה, אמצע וסוף. קבוצה כמו פרטיזן היא קבוצת תחילת הדרך. קבוצות כמו ברצלונה, ריאל וצסק"א הן קבוצות סוף הדרך. ומכבי באמצע. היא לוקחת שחקנים במחירים נמוכים יותר ומקווה שהפוטנציאל שלהם יתפוצץ אצלה; הם מקווים להתפוצץ כדי להמשיך ממנה לקבוצות העשירות".
לדברי באלדוצ'י, "מכבי מוכרת לשחקנים את המסורת והארגון. אבל מסורת וארגון לא יכולים להתחרות בכסף, בסופו של דבר. לשחקנים יש קריירה קצרה והם מנסים למקסם אותה. מכבי היא קבוצה מיוחדת לא רק בגלל מה שהיא מייצגת עבור ישראל, אלא בגלל התפקיד הייחודי שלה בשוק. אני קורא לזה, 'קבוצות שמשנות סטטוס'. שחקן שמגיע למכבי ונותן עונה טובה משנה את הסטטוס שלו. זה מה שעשו רייס והיקמן, ולפניהם לנגפורד והנדריקס. טרנס מוריס היה מקרה קלאסי: ממכבי הוא קפץ לחוזה מיליונים בצסק"א".
אם שחקנים מהסוג הראשון שחותמים במכבי תל אביב הם אלו שמחפשים "קבוצה משנת סטטוס", הסוג השני הם שחקנים שכבר עברו את תהליך השדרוג עם מכבי אבל לא הצדיקו את המשכורות השמנות שקיבלו בהמשך במקומות אחרים: פארגו, שחורציאניטיס. גם לנגפורד כמעט חזר בשנתיים הקודמות.
העניין הוא ששחקנים מהסוג הראשון הם שחקנים מעטים: רובם מקווים לקפוץ הישר מקבוצת תחילת הדרך לקבוצת סוף הדרך, או לפחות לקבוצות "אמצע" עשירות יותר, כפי שנמצאות למשל ברוסיה; בשנים האחרונות נפתח גם השוק הסיני לשחקנים שמחפשים אקזיט מהיר.
"השם 'מכבי' יכול להביא לכאן ב-450 אלף דולר שחקנים שיכולים כבר להרוויח 600-650 אלף דולר במקום אחר, אבל מוכנים לקחת את הריזיקה ולוותר על 150-200 אלף דולר כדי שאחרי עונה טובה איתנו הם יהפכו לשחקנים של מיליון דולר", מסביר בכנות נדירה גורם במכבי. "אנחנו יודעים שלא יבואו לכאן בחצי מיליון שחקנים שיכולים לעשות מיליון במקום אחר. אלו כבר לא הימים ששחקנים ויתרו על חבילות בשביל התענוג שבלשחק כאן".
מרקז היינס, למשל.
***
כשמדברים על פילוסופיית הרכש של מכבי צריכים לקחת בחשבון שני דברים נוספים: שלזכייה הסנסציונית ביורוליג של 2014 קדמו עונות קטסטרופליות כמו 2013 (שבאה בעקבות קיץ 2012 בו נפרדו מהמועדון שורה של שחקנים, כמו לנגפורד, בלו, הנדריקס וסופו, רובם בשל מחלוקות כספיות); ושבמשך כל הזמן הזה אימן במועדון אדם דומיננטי וריכוזי כמו בלאט. גם בקיצים של זעזועים פרסונאליים כמו קיץ 2011 ו-2013 בלאט והשיטה שלו היו שם כדי להוות את ההמשכיות המקצועית לכשעצמה.
או במלים פשוטות יותר: כשיש לך את דיוויד בלאט, קל יותר לדבר על "סיסטם שגדול מכל שחקן". העונה נבדוק האם ה"סיסטם" היא "מכבי", אותו מוסד, מיתוס שהופכת את השחקנים לגדולים יותר מכפי שהם באמת; או שה"סיסטם" היה, למעשה, רק המאמן שלה.
"אין בכלל ספק שבלאט החזיק את הקבוצה של השנים האחרונות", אומר גורם לשעבר בקבוצה, "הכל התחיל ונגמר בו. כל הקריירה שלו הוא הצליח למצות פוטנציאל של שחקנים. גם כשהכסף של מכבי לא קנה הרבה פוטנציאל, בלאט הוציא מהם יותר ממה שהם היו שווים. אני באמת לא יודע איך זה יראה בלעדיו".
"טיוס הוא לא השחקן הראשון ולא השחקן האחרון במכבי שמקבל פחות ממה שמגיע לו", מסכם אחד משחקני הקבוצה לשעבר. "הסכומים שההנהלה מוכנה לשלם מביאים לכך שמכבי מאבדת אנשים טובים ומאבדת המשכיות. מכבי צריכה לדעת להעריך את השחקנים שמשחקים אצלה, וזה אומר יותר כסף. הקריירה של שחקן היא קצרה, ולשחקן עם יכולת וניסיון יש מחיר. הרבה שחקנים מרגישים בקבוצה בלתי-מוערכים. בלאט, בזכות האינטליגנציה והסגנון המיוחד שלו, הצליח לגרום לשחקנים לשכוח מזה. אני חושב שמכבי של העונה תהיה קבוצה הרבה פחות טובה מאשר בעונה שעברה".
במובן הזה, אין אנטיתזה מובהקת יותר לגישתה של מכבי מאשר צסק"א מוסקבה האוליגרכית ומשחקים מולה תמיד היוו מעין נייר לקמוס לאותה "רוח מכבית"; כל ההרכבים הגדולים של מכבי, לאורך כל השנים, הנציחו את עליונותם במובן הקבוצתי דווקא במשחקים מול האימפריה הרוסית. הערב יש לגיא גודס הזדמנות מיוחדת להוכיח שסוד טיבו של התבשיל המכבי הוא בסיר עצמו, ולאו דווקא בשף שערבב את המצרכים.
ohad@walla.net.il
