יצחק שניאור הלך לעולמו

יצחק שניאור, כדורגלן ומאמן עבר, הלך היום (ראשון) לעולמו בגיל 85, לאחר שנאבק במחלה קשה. הלוויתו של שניאור תתקיים ביום שלישי. שניאור אימן את נבחרת ישראל בכדורגל בצוותא עם יעקב גרונדמן ז"ל במשך ארבע שנים, מ-1988 עד 1992. השניים כונו אז ש.ג, וההישג הגדול עליו היו חתומים היה הובלת נבחרת ישראל למשחק הפלייאוף על העלייה למונדיאל 1990 נגד קולומביה.

שניאור פרץ לתודעה ככדורגלן בשנות הארבעים והחמישים, ושיחק בין השאר במדי מכבי תל אביב, בית"ר תל אביב ומכבי יפו. במקביל הוא שיחק גם בנבחרת ישראל ורשם 14 הופעות. לאחר שפרש ממשחק ב-1958 החל בקריירת אימון שנמשכה עד שנות התשעים. כמאמן הוא זכה בשלוש אליפויות עם מכבי תל אביב, הכח רמת גן והפועל תל אביב, כמו גם בשלושה גביעים (פעמיים עם מכבי תל אביב ופעם נוספת עם בית"ר תל אביב). התארים האלה התווספו לארבע אליפויות בהן זכה כשחקן (כולן במדי מכבי תל אביב). בנוסף, שניאור שימש גם כמאמן של הנבחרת האולימפית.

קריירה כשחקן

יצחק שניאור נולד בפולין ב-1925 ועלה ארצה בגיל 8. הוא צמח כשחקן כדורגל בבית"ר תל אביב ובגיל 17 זכה בתואר הראשון בקריירה שלו, כשהניף עם בית"ר את גביע המדינה ב-1942. אגב, בתור איש בית"ר שניאור היה גם לוחם באצ"ל והגיע אפילו לתפקיד של מ"פ, כאשר בתקופה מסויימת הוא נכלא על ידי הבריטים. אחרי קבלת העצמאות הוא חזר להתעסק בכדורגל נטו והפך לאחד מכוכבי הליגה הבכירה, בתפקיד של מגן שמאלי. ב-1949 הוא הפך לשחקן הרכש הראשון של מכבי תל אביב, הקבוצה בה הוא העביר את מרבית הקריירה שלו כשחקן ושאיתה זכה בארבע אליפויות. במכבי תל אביב הוא גם עשה הסבה לתפקיד הבלם, ושיחק בקבוצה עד 1956. את השנתיים האחרונות שלו כשחקן הוא העביר במכבי יפו, כשבשנה האחרונה שימש כמאמן-שחקן.

ב-1948 הוא כיכב במדיה של נבחרת ישראל, ששיחקה לראשונה מאז הכרזת העצמאות נגד הנבחרת האולימפית של ארצות הברית, והפסידה פעמיים (3:1 ו-4:1). כשחקן הוא היה חלק מנבחרת ישראל בקמפיינים הבאים: מוקדמות גביע העולם 1950 ו-1954, מוקדמות המשחקים האולימפיים 1956 ואליפות אסיה 1956. ב-1954 הוא גם קיבל את תפקיד קפטן הנבחרת, ושימש בו בצמד המשחקים נגד ברית המועצות (הזכור שבהם היה ההפסד 2:1 כשנחום סטלמך הכניע את השוער האגדי לב יאשין).

קריירה כמאמן

בסך הכל יצחק שניאור רשם כמאמן 25 עונות בליגה הבכירה ועבר בין 10 קבוצות. הגדולות שבהן היו מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, בית"ר ירושלים, הכח רמת גן, בני יהודה ומכבי נתניה. תחנות נוספות שלו כמאמן היו: מכבי שעריים, הפועל חדרה, בית"ר תל אביב ושמשון תל אביב. הקבוצה הראשונה שאותה אימן הייתה מכבי יפו, ולאחר מכן הוא היה אחד האחראים לבניית הדור המפואר של הכח רמת גן והפיכת הקבוצה לאימפריה שזכתה איתו באליפות הראשונה בתולדותיה בעונת 1964/65. בשנות השבעים שניאור חזר כמאמן למכבי תל אביב, ובסך הכל רשם שלוש קדנציות בתפקיד הזה במועדון הצהוב. הוא התחיל בעונת 1971/72 והוביל את הקבוצה לאליפות, המשיך בין 1973 ל-1976 בתקופה פחות טובה של המועדון וחזר לשתי עונות בין 1983 ל-1985. שנה לאחר מכן ושני עשורים אחרי שאימן את הכח רמת גן, שניאור כמעט והוביל קבוצה "קטנה" אחרת לאליפות היסטורית. בני יהודה זכורה בעיקר בזכות האליפות של 1989/1990, אך בעונת 1986/87, כששניאור עמד על הקווים בשכונת התקוה, הוא הוביל את הקבוצה לסגנות כשאת ההפסד היחיד שלה באותה עונה היא רשמה רק במחזור האחרון.

העונה שהביאה את יצחק שניאור לנבחרת ישראל הייתה עונת 1987/88, בה אימן את הפועל תל אביב וזכה איתה באליפות אחרי ניצחון 1:2 על הפועל באר שבע. באותה עונה הפועל הייתה הפיינאליסטית בגביע המדינה, אבל הפסידה את התואר למכבי תל אביב. בסיומה של אותה עונה הוא מונה למאמן נבחרת ישראל יחד עם יעקב גרונדמן, והשניים כונו ש.ג. הצמד ניהל את אחד הקמפיינים היותר זכורים של נבחרת ישראל, מוקדמות גביע העולם 1990. נבחרת ישראל הצליחה לעבור את הבית האוקיאני אחרי ניצחון ותיקו מול ניו זילנד ושתי תוצאות תיקו מול אוסטרליה. היא ניצחה את הבית ועלתה להתמודדות נגד קולומביה בפלייאוף על ההשתתפות באיטליה 1990. במשחק הראשון שנערך בברנקאיה ישראל הפסידה 1:0 והגומלין שנערך באצטדיון רמת גן הסתיים בתיקו 0:0, שקטע את חלום המונדיאל.

בנוסף לקמפיין המוצלח באוקיאניה, הנבחרת של ש.ג זכורה גם בזכות כמה משחקי ידידות בלתי נשכחים, ובולט מבין כולם הוא הניצחון 2:3 על נבחרת ברית המועצות במאי 1990 באצטדיון רמת גן. שבוע לאחר מכן, ישראל הפסידה 2:1 לאלופת העולם ארגנטינה עם דייגו מראדונה, שגם היא ביקרה באצטדיון רמת גן כחלק מההכנה למונדיאל. באותה תקופה שניאור וגרונדמן שימשו גם כמאמנים של הנבחרת האולימפית, שהשתתפה במוקדמות יורו 1992 (עד גיל 21) והובילו את ישראל למאזן של 3 ניצחונות, 2 תיקו והפסד בבית המוקדם.

הרבה אנשי כדורגלן עברו תחת שרביטו ולצדו של יצחק שניאור. אחד מהם הוא לופא קדוש, שהיה שוער צעיר בהכח רמת גן כשזכתה באליפות היסטורית בשנות השישים. קדוש סיפר היום על שניאור: "יצחק אימן אותי בשנות החמישים, השישים והשבעים. לקחתי איתו שתי אליפויות, עם הכח ומכבי תל אביב. עצוב לי מאוד כי מדובר באיש ענק. כשאתה משחק כדורגל ואתה חושב לעשות את המעבר ולהיות מאמן, אתה תמיד לומד ממישהו. הוא היה מודל החיקוי שלי לאורך כל הקריירה. הוא איש ישר, נעים ותמיד אומר את האמת בפנים. המשמעת הייתה החלק החשוב אצלו. היו לנו שנים יפות, הייתי כמו הבן שלו. כשבתו דרורה התחתנה עם זאב זלצר, הייתי העד שחתם על הכתובה. זה מעיד על הקשר החם בנינו".

המאמן זאב זלצר, חתנו של יצחק שניאור מספר: "איציק היה בשבילי כמו אבא בשלושים השנים האחרונות, מאז שאבי נפטר. לא רק בגלל הקרבה המשפחתית שלנו אני אומר שאני לא מאמין שיהיו עוד אנשים כאלה. מבחינתו, המדינה והערכים היו מעל הכל. איציק היה לוחם באצ"ל וצה"ל, ייצג את המדינה בכבוד כספורטאי וכקפטן נבחרת ישראל, וגם כמאמן. איציק היה אדם שהיושר והאמינות בשבילו היו מעל הכל, הערכים שהוא ינק היו חשובים מאוד. החברות והמשפחה היו הדברים שהנחו אותו מעל הכל. אני לא חושב שיש אדם שהכיר אותו ולא העריך אותו. נדע להוקיר את זכרו ולשמר את הדברים החשובים לו".

משה סיני, ששיחק תחת הדרכתו של שניאור בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל: "זה עצוב מאוד. הלך מאיתנו אחד האנשים היותר חשובים בספורט הישראל ובכדורגל בפרט. היה לי את הכבוד להיות הקפטן של הפועל תל אביב, כשזכינו עם שניאור באליפות והוא היה המאמן. הייתי גם הקפטן של הנבחרת תחת הדרכתו, כשהוא הוליך אותנו יחד עם יענקל'ה גרונדמן, במשחקים נגד קולומביה. מעבר להיותו מאמן גדול הוא גם היה מחנך ואני שמרתי איתו על קשר במהלך השנים ואפילו שוחחנו לפני מספר ימים. הוא היה צלול וידע את מצבו. עבורי זה יום מאוד מאוד עצוב. הוא לא היה רק מאמן. הוא היה אדם ישר והגון, הוא לא היה נתון להשפעות חיצוניות ותמיד חינך למקצוענות ויושר מקצועי. היו לו המון הישגים והמון שחקנים צמחו תחתיו. הוא ידע להציב גבולות לצד המטרות וידע במקביל לכבד שחקנים, היה חשוב לו מאוד החיבור בין השחקנים בתוך הקבוצה. יכולת להיות בטוח ששיחה בארבע עיניים איתו, לעולם לא תצא החוצה לתקשורת ולא למקורבים. הוא היה אדם שאפשר היה לסמוך עליו. הוא גידל דור גדול של שחקנים והיה אחד האנשים הכי חשובים בדורו".

צביקה רוזן, ששיחק גם הוא תחת הדרכתו של שניאור הוסיף: "אבידה גדולה. אבל זה גם גיל שכולנו מאחלים לעצמנו להגיע אליו. זכיתי לראות את האיש משחק והוא היה גם מאמן שלי. איבדנו ידיד יקר, אחד האנשים החשובים בדורו, בכדורגל הישראלי. היה בעל זרוע נטויה, אישיות מיוחדת וכולם אהבו אותו.הוא היה מתכונן לעבודה מבוקר ועד ערב, ויודע בדיוק מה העבודה ואיך להכין קבוצה ולא פלא שברשימת ההישגים שלו יש הרבה אליפויות וגביעים. איש יסודי וזה בהחלט יום עצוב לכדורגל הישראלי".

מוטי איוניר אמר לאתר הרשמי של מכבי תל אביב: "איציק שניאור היה מאבני היסוד של המועדון הן כשחקן והן כמאמן והיה אחד המאמנים שחינכו כאן דורות של שחקנים. היה לי לכבוד לשחק תחת מאמן ואדם של סדר ומשמעת שהנחיל לכל השחקנים הרבה מהדברים אותם למדנו ומהערכים עליהם התחנכנו".

כדורגל ישראלי בוואלה! ספורט