במהלך הקיץ האחרון, בעוד מכבי תל אביב איבדה את צ'אק אידסון להצעה משודרגת בברצלונה ואת ג'רמי פארגו ל-NBA עוד שחקן מפתח יכול היה לזלוג משורותיה לטובת כמה מיליונים נדיבים: ליאור אליהו, שקיבל הצעה מפתה מחימקי מוסקבה לחוזה ארוך טווח. אולם בהתייעצות די קצרה עם משפחתו, החליט אליהו להישאר צהוב בעוד הרוסים נשארו עם הלשון בחוץ. "השיקולים שלי הם, כמובן, קודם כל להיות במכבי", מסביר אליהו את ההחלטה. "הקשר שלי עם מכבי מאוד חזק ואני מאוד אוהב את המועדון. העונה שעברה הייתה מדהימה ואני מכבד מאוד את העבודה במכבי. טוב לי בה בקטע המקצועי. לכן, כשקיבלתי הצעה, לא התייחסתי אליה יותר מדי".
זה, כמובן, רק רמז קטן למהפך שעבר אליהו בקדנציה האחרונה במכבי תל אביב: מכישרון לעוגן, ושחקן שמאוד מזוהה עם המועדון, לא רק בגלל היותו הישראלי הטוב ביותר. אליהו (26) זוכה ביורוליג ל-22 דקות בהן הוא מעמיד ממוצעים של 11.5 נקודות ו- 3.5 ריבאונדים, ולדעתו כל זה הוא בעצם חלק מתהליך התבגרות והבשלה ככדורסלן וכדמות, בו הוא לא מתבייש להודות. "חל בי שינוי בשנה וחצי האחרונות, תהליך של בגרות", הוא אומר בראיון לוואלה! ספורט. "זה מתבטא בכל המגמות מנטלית ומקצועית, ובכל הקטגוריות אם זה הגנה ואם התקפה".
"גם בהגנה שיניתי דברים. זה חלק מהתבגרות של שחקן. אומרים שבגיל 28-29 מגיעים לפיק מקצועי מסוים. אני לא יודע אם הגעתי לשיא, אני עדיין לא בגיל, אבל אני מרגיש כמו שחקן שצבר בגרות ומבין את המשחק טוב יותר. אני חש שינוי". עם זאת, הוא מודה ש"לא יהיה אמת להגיד שבמהלך העונה הדי מטורפת הזאת אני עובד הרבה אקסטרה אבל עבדתי הרבה במהלך הקיץ, למשל על שיפור הקליעה מבחוץ".
למה זה לא יהיה אמת, ליאור?
"בתקופה הזאת קשה לנו עם העומס של הנסיעות וכמות המשחקים. קשה לבוא ולתת אקסטרה באימונים כשאנחנו מנסים לנצח משחקים. לא בעונה כזאת".
האוהדים נחתו בסלון
אליהו בונה לא מעט את המעמד שלו דרך הקשר המיוחד לאוהדים. בדצמבר, למשל, ביום ההולדת האחרון שלו, הגיעו אליו מספר אוהדים למסיבת הפתעה בבית הפרטי אירוע שלא קורה עם כל שחקן במכבי תל אביב. כמות שירי העידוד ביד אליהו היא בהתאם. "אני מרגיש טוב עם החיבור שלי עם הקהל, ורק שימשיך כך", הוא אומר. "אני מרגיש איתם בנוח".
מכל הדברים הטובים, רק דבר אחד ממשיך לעצבן אותו. "אני חושב שבארץ לא יודעים לפרגן, ללא קשר לכדורסל או אליי. לא אוהבים לפרגן לשום דבר. אבל זה עניין של דעה אישית. אני חושב שיש חוסר פרגון בארץ באופן כללי, וזה חבל".
אתה עדיין חש את זה על בשרך?
"אני פחות שם דגש על הדברים האלה ופחות שם לב אליהם. מי שרוצה לדבר ודיבר, ימשיך לדבר כל החיים הם עושים את זה. יש כאלה שמשלמים להם שידברו. לפעמים יוצא לי לשמוע על דברים שכותבים כאלו ואחרים, אבל אני משתדל להתייחס כמה שפחות".
הדביקו לך את הכינוי 'זריקות גויאבה', אתה אוהב אותו?
"זה כינוי שהודבק מזמן, על ידי אורן עמיאל, ומאז הוא נדבק. לא חשבתי יותר מדי אם אני אוהב את זה או לא, אבל זה מה שיש. אורן קרא לזה ככה כאילו אני זורק גויאבות ולא כדורסל".
מכבי עברה סוג של טראומה שפארמר עזב. אבל נראה שהתאוששתם מכך.
"עזיבתו של ג'ורדן באמת השאירה איזשהו חלל מבחינה מקצועית, אבל אני חושב ששחקנים נותנים יותר מעצמם מאז. צריך לתת הרבה קרדיט לדיוויד בלאט ולצוות המקצועי עם בחירת השחקנים, שהגיעו ושהצליחו לשלב אותם כל כך טוב בקבוצה. קית' ומאלט נכנסו לעניינים והפכו את הקבוצה ליותר עמוקה, והשלימו את החלל בצורה אחרת. גם מאלט וגם קית הוסיפו אספקטים חדשים ותרמו בדברים שהיינו חלשים בהם. אם זה בחדירות והמתפרצות של לנגפורד ומאלט, והעבירות שנעשות עליהם. למאלט יש קליעה טובה וקבלת החלטות נכונה".
סגל ארוך מוביל ללא מעט תסכולים אצל שחקנים וגם לא מעט תחרותיות. איך האווירה בקבוצה?
"אני יכול לספר לך שבתחילת השנה ציפיתי דווקא שיהיו תככים ומריבות. וזאת, בשל העובדה שיש לנו קבוצה עם הרבה שחקנים, שמשחקים בשלוש ליגות ונמצאים כל כך הרבה ביחד, בהרבה טיסות ובאוטובוסים. אבל זה פשוט מדהים ואין מילה רעה על השחקנים. אני חושב שזה לא במקרה. אחד משיקולי ההנהלה והצוות המקצועי היה להביא לא להביא שחקנים 'בעייתיים', אלא חומר טוב - וכאלו יש לנו בקבוצה".
על העמדה של יוגב אוחיון יש כמה שחקנים וגיא פניני בתקופה לא טובה. עד כמה קשה לישראלי במכבי להצליח, כשיש סגל שחקנים עמוק כזה?
"קבוצה שרוצה להגיע להישגים צריכה שיהיה לה ספסל עמוק ותחרותיות בקבוצה. כמובן שדקות משחק אינן מובטחות לאף אחד מראש, גם לא לי, אבל לכל שחקן יש תקופות יותר ופחות טובות. אני בטוח שהם יידעו להתרומם ולחזור לכושר הראוי".
הנדריקס וגם בלו נמצאים העונה בתקופה טובה. עד כמה זה משפיע עליך ומקשה עליך בהתמודדות על דקות המשחק בעמדה שלך?
"אני לא נרתע מהתמודדות ותחרות. עם זאת, אני חושב שהצוות המקצועי פה יודע לחלק את הדקות כמו שצריך בין כולם. אני אפילו לא יודע מי משחק יותר ומי פחות. אני סבור שהדקות מתחלקות באופן די שווה בין כולם. זו הדרך היחידה לשחק כשיש תחרות. דברים אינם מובטחים לאף אחד מראש".
עם מי אתה מרגיש נוח יותר לשתף פעולה, עם סופו, הנדריקס או בלו?
"אין לי העדפה בקטע הזה".
נשאר שבת
אתם משחקים בשלוש מסגרות העונה. הרבה שחקנים מדברים על הקושי בטיסות המרובות. עם מה הכי קשה לך בעונה כזאת?
"הקושי הגדול לא נובע מכמות המשחקים, אלא מהמעבר למדינה אחרת ביום שישי. אנו משחקים ביום חמישי ביורוליג ואז ביום שישי, במקום להיות בארץ, אנו עוברים לעוד מדינה וחוזרים בראשון. אלו ימים לא קלים. מצד שני התמודדנו עם זה עד עתה טוב מאוד. גם כשהחלטתי להישאר בקיץ, הכל היה ידוע מראש. כך שזה לא משהו שהגיע בהפתעה".
אחד הדברים שמאפיינים את מכבי העונה הוא בכך שהיא נטולת כוכבים. אין שחקן מרכזי אחד. זה חסרון או יתרון?
"אני לא חושב שמכבי נטולת כוכבים. אני חושב שיש שחקנים שבולטים מאוד ביכולת והתפוקה שלהם. אבל אף אחד בקבוצה לא מתנהג ככוכב".
אתה אחד השחקנים בקבוצה שהכי קרובים לפפאלוקאס. הוא עובר עונה לא קלה.
"זה עניין של פאפא מול המאמן ולהיפך. הוא יכול לדבר על זה ולא אני. אני יכול להגיד עליו שהוא שחקן ובן אדם מדהים, אני לומד ממנו המון- גם בתור אדם וגם מהניסיון המקצועי שלו. פאפא מעניק עצות וטיפים. יש לו ניסיון ותארים. אני מקשיב לו בכדי ללמוד ממנו".
הסוד שאיתי
אי אפשר לסיים ראיון עם ליאור אליהו, בלי שאלת ה-NBA. החלום עליו הוא רחוק מלוותר. דווקא התשובה המחרישה שלו, הניסיון שלו לא לפתוח את הקלפים, מלמד המון על התכניות לקראת הקיץ. "אני באמת חושב שזה לא נכון, כלפיי או כלפי מכבי, לדבר על ה- N.B.Aועל הפן האישי שלי בתקופה של הכרעות", הוא אומר. "ברור שיש לי שאיפות, אך חשוב כעת להתרכז ביורוליג, באדריאטית ובליגה הישראלית ולעזור למכבי לנצח".
אוקיי, אז נסגור את הראיון עם שאלה על ברצלונה.
"אני לא חושב שיש משחק באירופה שאנו מגיעים אליו בנוקיה כאנדרדוג. נכון שברצלונה היא סיפור שונה. אבל עדיין, אנחנו משחקים בנוקיה".