ועדת חקירה בינלאומית

כתב האישום:

הקבוצה הודחה מגביע אופ"א מול יריבה נחותה ממנה, למרות שגילתה עליונות ב-75 אחוז מ-180 הדקות של ההתמודדות. הקבוצה לא היתה מוכנה מנטלית לצמד משחקי נוקאאוט, וספגה שערים בדקות קריטיות מטעויות מטופשות. את רוב מצביה היא לא השכילה לנצל, בעוד שדינמו בוקרשט, המנוסה ממנה בזירה האירופית בשנות דור, ידעה להרוויח את לחמה ממעט מאוד הזדמנויות.

מסקנות:

בית"ר ירושלים לא יכולה להיאחז בהחלטת אופ"א להזיז את המשחקים מישראל, מדובר בכישלון. לבית"ר אין גם מה לפחד מהמילה כישלון. קבוצה ששואפת לחקות ולנצח את מכבי חיפה, חייבת להציב לעצמה סטנדרטים מחמירים של הצלחה באירופה. אחרי שני מחנות אימונים ופגרת מונדיאל ארוכה לטובת הכנות, אסור להתפשר על קבוצה קהה ולא מחוברת דיה, מוכשרת ומבטיחה ככל שתהיה. התאריך של המשחק בגביע אופ"א היה ידוע מראש, בית"ר הייתה מוכרחה להיות מוכנה, במיוחד כשהיא יודעת שיש לה מעמד נחות באירופה, לאור הרזומה הדל שלה ביבשת, והיא עתידה לקבל מתחרה קשה בהגרלה.

המלצות:

1. ולדימיר שקלאר. החיבור הרופף בינתיים במערכי בית"ר מייצג ברובו את הבעיה המרכזית של הנציגות הישראליות באירופה בשנים האחרונות: רובן המכריע של קבוצות ליגת העל מחליפות את רוב הסגל בקיץ, בונות את עצמן מחדש לשנה אחת בלבד, וחוזר חלילה. למעט מכבי חיפה, שסיגלה לה סגנון עבודה אירופי שבו השלד מהעונה הקודמת נשמר ועליו מלבישים שלושה שחקני חיזוק לכל היותר, שאר הקבוצות מתנהלות כמו נדנדה ומבצעות מהפכות מדי קיץ. התוצאה: עד שהן מתחברות לכדי יחידה מגובשת, הן עושות בושות באירופה ועפות. בדרך כלל הן גם משלמות מחיר בליגה על השלמת הפיגור.

אותו שקלאר אחראי למהפכה שהתבצעה בבית"ר, למרות סיום עונה מרשים. הוא נכנע לתכתיבי דעת הקהל הלאומנית, וויתר על התהליך שהחל כאן לואיס פרננדז והפמליה הצרפתית שלו רגע לפני הזינוק בגרפים. שקלאר, ייאמר לזכותו, בנה בתמורה סגל לתפארת והביא מאמן זר שעוד מוקדם ולא הוגן לשפוט אותו, אך בטוח שיש לו ידע יותר מכל המאמנים הישראלים ביחד. רוב השחקנים שהוא החתים התחייבו לשנים רבות, מה שמעיד ששקלאר מבין את סוד ההצלחה והיציבות של מכבי חיפה. מאחר שזה רק קיץ ראשון לו בקבוצה, אין להעביר אותו עדיין מתפקידו, אלא אם כן הקבוצה תסבול בעונה הבאה מאותה בעיית חוסר חיבור בין שחקנים חדשים ותודח בשלב מוקדם מגביע אירופה בגלל מהפכה תורנית בסגל.

כדי לשדרג את בית"ר מקבוצה שכונתית למועדון מקצועני, לשקלאר מומלץ להפוך את הסגל הקיים לשלד שיוביל את בית"ר עד לעשור הבא, גם במחיר של תוצאות לא משביעות רצון בתחילת הדרך ולחץ תקשורתי. איכות הסגל והפוטנציאל שלו לא מוטלים בספק. אם החבורה הזאת תרוץ שנים ביחד, התוצאות לא יאחרו לבוא, גם באירופה וגם בארץ.

2. אוסוולדו ארדילס. הדיון בעניינו של המאמן הארגנטיני מתנהל תחת מסע הכפשה מרושע, של מניפולטרים חסרי תרבות, רובם המכריע בעלי אינטרס אישי בפיטוריו. הניסיון להציגו כזר המוזר, ניסיון דומה למה שחווה קודמו פרננדז, שוב מעיד על הסגירות השבטית בכל הנוגע לדיון באיכויותיו של המאמן.

ובכל זאת, אסור לטאטא מתחת לשטיח את הטענות. לבית"ר יש מספיק זמן לחקור האם מאחורי הציטוטים הפחדניים של שחקניה המתוסכלים בספסל, לפיהם אין לארדילס את השיטה והכריזמה, יש בסיס עובדתי. גם אם כן, חומר השחקנים אמור להקנות לה את כמות הנקודות הדרושה בליגה החלשה שלנו, ואורך רוח למצוא מאמן שיוביל את המועדון להרבה שנים ויתווה קו ברור כמו רוני לוי במכבי חיפה. בכל מקרה, תקופת המבחן של ארדילס צריכה להימשך חודשיים, לא יום אחד פחות.

אם ארדילס לא יימצא אשם, מה שנראה הגיוני לאור יכולת קבוצתו בגומלין מול בוקרשט, בית"ר תיהנה מיציבות כמו בסוגיית הסגל. חשוב לזכור במקרה הזה כי ארדילס כבר הכין קבוצות שעלו לשלב הבתים בליגת האלופות וניצח לא מעט קרבות נוק אאוט בליברטדורס, כך שייתכן שהבעיה אינה טמונה בו.

כתב האישום:

הקבוצה הסימפטית של ניצן שירזי ספגה את המפלה הצורבת ביותר של נציגה ישראלית באירופה בשנים האחרונות. הקבוצה גילתה נרפות ועליבות מול יריבה עדיפה אומנם, אבל לא כזו שאמורה לנצח 0:6 בסיכום שני המשחקים, בצורה מוחצת כל כך. בני יהודה לקתה ברוב הבעיות שפגעו בקבוצות קטנות שהעפילו לראשונה לגביע אופ"א: הכנה איטית, התרגשות מוגזמת וזלזול סמוי ביריבה. ההתעסקות המוגזמת בנושא העברת המשחקים והטענות הילדותיות לאנטישמיות מצד אופ"א, הפכו את המקרה ההיסטורי של בני יהודה לקשה יותר מזה של אשדוד וסכנין.

מסקנות:

יש למצוא דרך לעזור לבתולות שלנו באירופה לעבור את הפעם הראשונה. להתגבר על קפיצת המדרגה הזאת, על הלו"ז החדש. מאחר שיש כאן אינטרס כללי בהצלחת השגרירות, להתאחדות לכדורגל יש אחריות שילוחית ומומלץ לה לתת כתף, בהתחשב בתוצאות שלנו ביבשת.

המלצות:

1. לשקול ברצינות להקדים את פתיחת ליגה העל בשלושה שבועות. שפשוף של כמעט חודש אמור לזרז את ההכנות של נציגותינו, וההתנסות במתח של הליגה תעזור להן מאוד במשחקים הבינלאומיים. קחו לדוגמה את המסע המופלא של הפועל ת"א באירופה. לא הרבה זוכרים, אבל לפני המופעים הנוצצים מול צ'לסי ופארמה, הפועל ירקה דם מול גאזיאנטפספור הטורקית, ורק אחרי תקופת גיבוש המכונה של קשטן התחברה ונתנה הצגות.

כל היריבות של השגרירות הישראליות, בין אם זו ליברפול או דומז'אלה, מגיעות מליגות שהחלו כבר לשחק, דבר ממנו סבלנו גם בעבר. רק הקדמת הליגה עלולה לנטרל את היתרון הזה של היריבות העדיפות והמוכנות יותר ממילא גם בעתיד, יתרון שאסור לאפשר אותו. הטיעון היחיד שעומד כנגד זה הוא מזג האוויר, אבל התוצאות של הקבוצות הישראליות באירופה חשובות יותר, מה גם שאפשר לשחק ולהתאמן בערב.

2. לשקול ברצינות לסייע בנדיבות יתרה לקבוצות שמעפילות לגביעי אירופה. גם כדי ליצור תמריץ ספורטיבי וגם כדי לעזור לקבוצות כמו בני יהודה, שלא רגילות לדרישות שלוח הזמנים החדש מכתיב, להסתגל במהירות למפעלים האירופאים. באנגליה, למשל, העולות החדשות זוכות למענק עלייה יוצא דופן, מתוך חזון של ההתאחדות לטפח את הפרמייר ליג ולמנוע דרוויניזם בין הקבוצות.

אם החזון של ההתאחדות לכדורגל הישראלית הוא הצלחה באירופה, ראשיה חייבים להידרש לבעיה הלאומית הזאת ולסייע לטירונים כמו חזי מגן לגבש את הסגל שלו הרבה יותר מוקדם, ולהעמיד תקציב שהולם את המעמד. כך גם ההצלחה של אותן קבוצות קטנות שהגיעו לגביע אופ"א לא תהיה רגעית, אלא תהיה מנוף לשדרוג המועדון ותעזור לליגה ליצור בטן חזקה יותר מול העליונות של מכבי חיפה ובית"ר.

כתב האישום:

הקבוצה שוב נפלה במשחקי נוק אאוט באירופה. נכון, היא הוגרלה מול יריבה עדיפה בהרבה, אבל ממש לא בלתי אפשרית. מכבי חיפה חסרה את הווינריות שאפיינה אותה בעבר, התקשתה להתעלות עד הסוף כמו בגראץ, ניקוסיה, פארמה ופאריס.

מסקנות:

ראשית, יש לשפוט את המקרה של מכבי חיפה אך ורק בסטנדרטים של מכבי חיפה, כי בהשוואה לשאר הקבוצות הישראליות האלופה שלנו היא מעצמה באירופה. קשה לראות קבוצה ישראלית אחרת מגלה יכולת דומה מול ליברפול. ובכל זאת, אם אנחנו רוצים לחלץ ביקורת בונה אחרי עוד משחק שבו מכבי חיפה נותרת רק עם המחמאות, כדאי לנו להשוות את הקבוצה הנוכחית לאלו שכן השיגו גם תוצאות חשובות בעבר ולראות מה השתנה. איפה נפגע סוד ההצלחה?

המלצות:

1. לשפר את רמת הסגל לקראת העונה הבאה. עם כל הכבוד לחיילים של רוני לוי, נדמה כי הם פחות טובים מז'וטאוטאס, פראליה, רוסו, יעקובו ושאר בני דורם. הם בוודאי פחות ווינרים במאני טיים. גם רמת הישראלים של מכבי חיפה הלכה והידרדרה עם השנים. יכול להיות גם כי התוצאות של מכבי חיפה באירופה בשנים האחרונות הן בהתאם לאיכות הסגל, בדיוק כמו בתקופות המוצלחות יותר. הקבוצה של היום היא כנראה פחות טובה.

2. לשקול לשחרר בחודשים הקרובים את שאבייר אנדרסון, ולא בגלל שהוא שחקן רע. בהיעדרו של קשר הגנתי תוקף כמו עידן טל, מכבי חיפה לוקה במעבר מהחלק האחורי לקדמי. אנדרסון, שהובא במקומו, לא נותן מימד נוסף על דירסאו במשחק של מכבי חיפה ומכריח גם את השחקנים הקדמיים יותר לבוא אחורה כדי לקבל את הכדור, רחוק מדי מהשער. אם גם בגביע אופ"א ובליגה חיפה תיפגע מהבעיה הזאת ורצף המשחק שלה יגמגם, רוני לוי יהיה חייב לתת מענה מיידי ולא לדחות זאת לקיץ.

כתב האישום:

הקבוצה אומנם גילתה אופי נהדר כשמחקה פיגור ביתי עם ניצחון חוץ מרשים, אבל חשוב לזכור כי הפועל ת"א דילגה מעל יריבה שהייתה חייבת לעבור. מובן מאליו שקבוצה שהגיעה לרבע גמר גביע אופ"א תגבר על יריבה חסרת ניסיון, עם סגל שחקנים פחות טוב. כדי שהבעיות שצצו מול דומז'אלה לא יחזרו גם בסיבוב הבא, מומלץ לבדוק למה זה הלך כל כך קשה.

מסקנות:

בהשוואה לקבוצה ההיא ששיחקה בסן סירו ורצה לפני כן מספר שנים יחד, הפועל ת"א נדבקה בחוסר היציבות של שאר הליגה. גם היא מחליפה את רוב הסגל שלה כבר קיץ שלישי ברציפות, וסובלת מחיבור איטי שדורש סבלנות, שבא לידי ביטוי במשחקים הראשונים של העונה באירופה. העונה, למשל, להפועל יש צמד בלמים חדש, מגינים חדשים, קישור קדמי חדש והתקפה חדשה, וזה עוד בקבוצה שסיימה במקום השני וזכתה בגביע המדינה. הזיעה הקרה על מצחם של ראשי הקבוצה בצמד המשחקים מול דומז'אלה היא פועל יוצא של המהפכה התורנית המוגזמת.

המלצות:

1. לשנות את המדיניות בבניית הסגל. מוני הראל וחבריו חייבים לייצב את הסגל ולמצוא את השחקנים הישראלים והזרים שיירשו את המורשת של 2001 וירכיבו את השלד של המועדון לשנים הבאות.

2. לחזק את הסגל לקראת השלבים הבאים. הפועל נואשת לחלוץ וקשר באיכות שתאיים על מכבי חיפה ובית"ר, ויישארו בקבוצה בעתיד.