וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בים, באוויר, ביבשה

3.8.2006 / 9:12

ב-X GAMES תמצאו אתלטים מיומנים, מקועקעים ושיכורים, שהפחד הגדול שלהם הוא בדיקות סמים (או שחלילה תחשבו שהם ספורטאים)

אם יש דבר שגולשי הסקייטבורד חוששים ממנו, זה שיגדירו אותם כ"ספורטאים". ספורט, מבחינתם, נתפש כמסגרת מגבילה עם יותר מדי חוקים. מעצם עיסוקם בענפי אקסטרים, המהות של התרבות שלהם היא החופש, וזו הסיבה שרוב הסקייטרים מתנגדים מתוך עיקרון להגבלות מלאכותיות שעלולות לפגום בהתפתחות הטבעית של הענף. עבורם אלמנטים כמו תחרותיות, דירוג, ניקוד, שופטים והענקת מדליות במסגרת של טורניר מסודר, הם סתירה לתדמית האותנטית ולאורח החיים הפרוע שלהם. אין פלא שעבור האידיאליסטים שביניהם, ה-X Games מהווים בגידה בערכים המסורתיים. לצערם, עבור אלו מביניהם שחצו את הקווים והפכו לעסקנים, ה-X Games היא דרך מעולה לגלגל כסף.

כשבסוף שנות ה-60 כמה גולשי גלים מסנטה ברברה החליטו להחליק ברחובות על קרשים עם גלגלים, הם עשו את זה בשביל להעביר את הזמן כשלא היו גלים. הם לא תיארו לעצמם שההמצאה המוזרה הזו עתידה לכבוש את העולם, וש-40 שנה לאחר מכן מיליוני אנשים מכל רחבי העולם יצפו בטלוויזיה ב"אולימפיאדת אקסטרים". היום (חמישי), כשייפתחו בקליפורניה ה-X Games ה-12 (ייערכו בין ה-3 ל-6 באוגוסט), המציאות שוב תכה לדור המייסד בפרצוף. עבור רובם אומנם מדובר באכזבה, אבל למרות הביקורת, ההתמסחרות, כניסתם של הספונסרים והחדירה למיינסטרים – בשורה התחתונה גם הם יודעים שמדובר בסיפור הצלחה.

כשטוני הוק הפך למשחק בפלייסטיישן

הדור המייסד של הגולשים והסקייטרים סולד מהחיבוק של הממסד ומההשתלבות בזרם המרכזי. הרוב המכריע עדיין מתגעגע לתקופה שבה מרדו בערכים של אמריקה השמרנית, בימים בהם הסקייטבורד צמח כאלטרנטיבה עממית ואותנטית, שהתפתחה וגדלה מהשוליים. הוותיקים נזכרים בחיוך בעידן שבו נחשבו לפריקים של החברה, ילדי רחוב ופאנקיסטים שנאלצו להתגנב לבתים של עשירי לוס אנג'לס בחיפוש אחר בריכות יבשות, שבהן ניסו לראשונה פעלולים נועזים.

היום המציאות שונה לגמרי. גולש הסקייטבורד טוני הוק הפך לאייקון ולשם של משחק בפלייסטיישן, עמיתו שון ווייט (גם סקייטר וגם זוכה מדליית הזהב בסנואובורד באולימפיאדת החורף האחרונה) מככב על השער של ה"רולינג סטון", וכל פרבר אמריקאי מתהדר בפארק אקסטרים מפואר. פעם הגאווה שלהם התבססה על אורח החיים הלא ספורטיבי שהם מנהלים, אבל היום מארגנים להם אולימפיאדה. "מה הלאה?", הם אומרים בחשש, "עכשיו רק חסר לנו שיבקשו מאיתנו לעבור בדיקות סמים לפני כל תחרות". למען הסר ספק, לא מדובר בסמים ממריצים, חס ושלום.

אבל למרות החששות מאיבוד האותנטיות, עדיין מדובר באירוע ספורט אלטרנטיבי, שרחוק מהסטנדרטים המקובלים. זו האולימפיאדה היחידה שבה התלבושות הרשמיות כוללות מכנסי באגי, כובע מצחייה הפוך, שרשראות עבות וקעקועים. זו אחת מתחרויות הספורט הרשמיות הבודדות שבהן המשתתפים גאים בצריכת ג'אנק פוד, שתיית אלכוהול וחיי הוללות בשעות שלפני התחרות. אבל גם התדמית הזאת נשחקת ככל שעוברות השנים. ענפים הזויים במיוחד, כמו פעלולים בקפיצת בנג'י, בוטלו מה-X Games. סצנות קלאסיות, כמו הפעם שבה שון פאלמר השתכר והלך מכות בתחרויות סנובורד, או היריקה שספג טוני הוק מדווין פיטרס, כבר לא יחזרו. יכול להיות שגם באקסטרים התברגנו.

האווירה הידידותית היא חלק משמעותי מהפופולריות של ה-X Games. המתחרים נוהגים לפרגן אחד לשני, לעודד ולשרוק כמו אחרון הצופים ולהריע לביצועים של הקולגות. גם בקרב הקהל עצמו אין אפליה כלפי המתחרים השונים, והם נעים בניחותא במתחם הענקי בין הופעות רוק למשחקים השונים. מלבד הסקייטבורד, כיום הענפים הנכללים בתחרויות הם אופנועים, BMX, רולרבליידס, גלישה ו-ווייקבורד.

"התחרויות עצמן פחות רלוונטיות במשחקים האלה", מספר ליאור צרלינג ממגזין האקסטרים "אדרנלין", "מה שחשוב יותר זה האווירה והשואו לקהל. הרבה פעמים המתחרים ינסו לעשות את הטריקים המסוכנים בשביל לספק את הצופים, וייחסו פחות חשיבות לתוצאה הסופית ולמיקום. רובם מתייחסים לזה כאל מופע ראווה, הם פשוט באים לעשות כיף".

בדרך לאולימפיאדה בבייג'ין

למרות הדימוי הקיקיוני של העוסקים בענפי הספורט האתגרי, אסור לשכוח כי מדובר בהתעסקות שדורשת יכולת אתלטית, כושר גופני, כישורים מוטוריים ומיומנות גבוהה שנרכשת בעקבות אימונים מפרכים. כל אחד שניסה בנעוריו להחליק על סקייטבורד ונפל עשרות פעמים בניסיון לרדת מדרכה, לא יכול שלא להתפעל מהביצועים שהפעלולנים הווירטואוזים הללו מבצעים על המגה-רמפה הענקית, כשאחרי עלייה לגובה של שישה מטרים, תוך ביצוע סיבובים וסאלטות באוויר, הם מצליחים לנחות ברכות על הכלי הקטן והצר בעודו בתנועה מהירה, וכל זאת בלי לנפץ אף אחת מעצמות גופם (לפחות ברוב הפעמים).

במקרה של גלישת גלים התופעה אפילו בולטת יותר. "גולשי הגלים הם כבר מזמן אינם 'בטלני החוף' שהם היו בשנות ה-60", אומר צרלינג, "הסבב המקצועני שלהם, ה-ASP, הוא אחד מהתובעניים שיש. הם חייבים לשמור על אורך חיים ספורטיבי, כי המאמץ הגופני הוא אדיר. בנוסף לחתירה הבלתי פוסקת הם נדרשים לגמישות, לאתלטיות ולכוח פיזי, שלא לדבר על סכנת החיים שהם נמצאים בה כשהם גולשים על גלים מפלצתיים ומתעמתים מול כוחות הטבע".

הפופולריות הגואה של הענפים הללו יצרה דרישה ציבורית להפוך אותם לענפים אולימפיים. ענף האקסטרים הראשון שעשה את המעבר הזה הוא הסנואובורד, שהצטרף לאולימפיאדת החורף. הבא בתור הוא הגלישת גלים, שאמור להיות חלק מהתחרויות בביג'ין 2008. בסך הכל, עם כל הכבוד להחלקה אומנותית על הקרח או לשחייה צורנית, שנחשבים לענפי ספורט לגיטימיים, אין סיבה שגלישת גלים לא תהפוך לחלק טבעי מהספורט האולימפי. הוועד האולימפי, על אף המחויבות שלו למסורת הספורטיבית, התקשה להתעלם מהעלייה באהדה של הענפים הללו, וממרומי מגדל השן אפילו אלכס גלעדי הצליח להבחין שגלישת גלים יותר פופולרית מזריקת דיסקוס. עכשיו רק נותר לברר אם יש גלים בסין.

ההערכות הן כי קיים סיכוי שבלונדון ב-2012 גם הסקייטבורד ייכנס למשחקים. יהיה מעניין לראות את החבר'ה המקועקעים מבצעים על הרמפות את תרגילי החובה ותרגילי הרשות, עונדים את המספר הרשמי של התחרויות על חולצותיהם הצבעוניות, ומזילים דמעה לצלילי ההמנון הלאומי. שווה לחכות, אבל בינתיים נסתפק ב-X Games.

ה-X Games ה-12, 3 עד 6 באוגוסט, שידורים ישירים ב-ESPN.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully