פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אין ערבים, אין גזענים

        כשמכבי פ"ת מתגוננת נגד מכבי ת"א, זה לגיטימי, אבל כאשר מדובר בסכנין, זה מלוכלך. פז חסדאי בדק את מדד הגזענות בבלומפילד

        יש משהו במגרש הכדורגל שנותן לאנשים לגיטימציה לשחרר אמוציות. אנשים נורמלים לחלוטין מאבדים שליטה על עצמם מהרגע שכף רגלם דורכת באיצטדיון. לפעמים זה מתבטא בשירי עידוד קולניים, לפעמים בשיגור קללות עסיסיות לעבר השחקנים. התירוץ הוא ש"בכדורגל הכל מותר", והנורמות הללו אינן מתקיימות בשום היכל תרבותי אחר. אותה לגיטמציה "להשתחרר" מבוטאת פי כמה כשאוהדי כדורגל ישראלים פוגשים בקבוצה ערבית.

        "שיישרף לכם הכפר", "לא רוצים שאהידים בבלומפילד", "עבאס סואן חולה סרטן", "למה לא הבאתם בקלאוות?", "חיזבאללה", "טועמה מחבל", "התקווה". אלו הן כותרות השירים הגזעניים שאוהדי מכבי ת"א בחרו להתריס לעבר אוהדי בני סכנין אתמול (ראשון) בבלומפילד. זה לא היה אמור להיות משחק כל כך סוער, אבל הוא יצא מכלל שליטה תוך דקות ספורות. כשהפועל נצרת עילית או מכבי פ"ת מגיעות למשחק חוץ בבלומפילד ומתגוננות - זה לגיטימי, אבל כשבני סכנין עושה את זה, זה מלוכלך. הם לא משחקים בקשיחות כי הם נלחמים על הישארות בליגת העל. הם מכסחים כי הם ערבים. והרי ידוע ש"פה זה ארץ ישראל, טועמה, פה זו מדינת היהודים. אני שונא אותך סלים טועמה, אני שונא את כל הערבים", ובהתאם לזאת, לסכנין אסור לשחק אגרסיבי. אז אם מישהו יורד לברקוביץ' על הרגל, הוא חייב להגיב. הרי האוהדים טוענים ש"לובש אדום הוא בן זונה, אני צהוב בנשמה, סלים טועמה מחבל, אני שונא את הפועל", אז איך אפשר להישאר אדיש לגליצ'ים של עבאס סואן? בוא נביא לו מכות.

        סביר להניח שהשופט אלון יפת לא היה הגורם הרשמי העסוק ביותר אמש בבלומפילד. נציג הקרן החדשה לישראל שבא למדוד את מדד הגזענות לא ידע מאיפה להתחיל. עוד לפני פתיחת המשחק התמלא לו הפנקס בהערות, אבל כשאוהדי מכבי התחילו לשיר את המנון מדינת ישראל הוא נתקל בדילמה. איך לסווג את "התקווה"? זה נחשב שיר גזעני? הרי במשחקים אחרים אוהדי מכבי לא שרים את ההמנון. אז למה נגד סכנין כן? ולמה הם מדגישים את "נפש יהודי הומיה"? טוב, כנראה שזה גזעני, נוריד להם עוד נקודה. מכבי ת"א תדביק את בית"ר ירושלים בצמרת מדד הגזענות, ואוהדי הכדורגל יזדעזעו.

        הרגע שבו פרצה למגרש הבחורה עם הדגל האדום ייצג את כל החולי של החברה הישראלית. אותה צעירה, שבסך הכל ניסתה להביע את מחאתם הלגיטימית של התסריטאים והבמאים נגד "הוט" (שמסרבים לשלם לאיגודים את התמלוגים שהם זכאים להם), עשתה חטא גדול. היא גם בחורה, גם מפריעה להצגה, וגם עם דגל אדום. התגובה של אוהדי מכבי נלקחה היישר מימי הביניים. "יא זונה של ערבים", קראו לעברה בזמן שהיא מובלת על ידי שוטרים, ירקו עליה וזרקו לכיוונה קליפות גרעינים. הצעירה ההמומה לא ידעה את נפשה. לרגע היא חשבה שאולי כל המקללים הם עובדי חברת "הוט", שזועמים על הביקורת שלה. אחרי זה היא הבינה את הטעות: לו הייתה רצה ונמלטת מידי השוטרים כשהיא אוחזת בדגל צהוב, היא הייתה זוכה לתשואות. כי בכדורגל המציאות היא מאוד פשוטה: צהוב זה טוב, אדום זה רע, והבחורה היא זונה.

        למעשה גולת הכותרת של המשחק מבחינת אוהדי מכבי ת"א הייתה אמורה להיות מני לוי, שמלאו השבוע ארבע שנים להתמוטטותו. "אם מני היה פה, הוא היה רוצה שנקלל את הערבים", התלוצץ אחד האוהדים. חבר שלו מיהר להגיב: "יאללה, שהסכנין האלה כבר יירדו ליגה, הם הופכים אותנו לגזענים". באמת לא יפה מצדם.