17 שנה אחרי מותו הטרגי של רוברט אנקה, שוער נבחרת גרמניה לשעבר, אלמנתו תרזה חושפת פרטים חדשים ומטלטלים על שעותיו האחרונות. בריאיון לפודקאסט של הכדורגלן הגרמני רובין גוסנס, היא סיפרה על השיחה האחרונה ביניהם, על הרגע שבו הבינה שמשהו נורא קרה ועל המסר שהותיר בעלה על קברה של בתם לארה, שהלכה לעולמה שלוש שנים קודם לכן.
אנקה, ששיחק במהלך הקריירה בין היתר בברצלונה, טנריפה, בנפיקה והאנובר, שם קץ לחייו ב-10 בנובמבר 2009, כשהיה בן 32 בלבד. השוער, שנחשב לאחד הבכירים בגרמניה והיה חלק מסגל הנבחרת הלאומית, התמודד במשך שנים עם דיכאון, אך הסתיר את מצבו מהציבור.
כעת, 17 שנה לאחר מותו, סיפרה תרזה על הערב האחרון שבילו יחד. לדבריה, דבר בהתנהגותו לא עורר את חשדה. השניים ישבו יחד על הספה, ולפני שהלכו לישון הוא חיבק ונישק אותה ואמר לה: "אני אוהב אותך". היא השיבה: "גם אני אוהבת אותך, יקירי". באותם רגעים הייתה משוכנעת שמצבו משתפר.
למחרת, 10 בנובמבר 2009, היה אנקה אמור ליהנות מיום חופשי מאימונים, אך הודיע לאשתו שבכוונתו להגיע למתחם של האנובר כדי להשלים אימון. רגע לפני שעזב את הבית חזר כדי לנשק אותה פעם נוספת. "אחרי זה לא שמעתי ממנו יותר", שחזרה תרזה.
כשהערב ירד ובעלה עדיין לא שב הביתה, החלה תרזה לדאוג. היא שמעה סירנות בחוץ, ולמרות שלא קישרה אותן מיד לרוברט, משהו בתוכה עורר חשד. "הייתה לי תחושה רעה", סיפרה. תחילה התקשרה לסוכנו של השוער, יורג נבלונג, שגם הוא לא הצליח ליצור עמו קשר. בהמשך התקשרה למאמן השוערים של האנובר, וגילתה שכלל לא התקיים אימון באותו יום. "באותו רגע חשבתי לעצמי, לעזאזל!", נזכרה.
נבלונג הציע לה לחפש בבית הודעות שהותיר בעלה. בחדר השינה מצאה לבסוף מכתב פרידה. היא יצאה מהבית בעקבות קולות הסירנות, וכשהגיעה למקום האירוע לא הורשתה להיכנס תחילה. "אני לא יודעת למה, אבל ידעתי", סיפרה. את מה שהתרחש באותם רגעים תיארה כ"כמו סרט" וכ"מבלבל".
למחרת מותו החליטה תרזה להתייצב מול המצלמות ולדבר בגלוי על מצבו הנפשי של בעלה. "אני רוצה לדבר. אני חייבת לו את זה... אנחנו פשוט נספר את האמת", הסבירה את החלטתה.
אחד החלקים הקשים ביותר בריאיון עסק בבתם לארה, שהלכה לעולמה בשנת 2006 בעקבות מחלת לב. תרזה מאמינה שרוברט מעולם לא הצליח לעבד את האובדן הקשה. לדבריה, הכדורגל אמנם סיפק לו מפלט מסוים, אך לא פתר את הקשיים הנפשיים שעמם התמודד.
בריאיון חשפה גם שבביקורו האחרון בקברה של לארה, השאיר אנקה לב שעליו כתב: "לארה, אבא מגיע!". תרזה התייחסה גם לטענה של אמה שלפיה היא זו שכתבה את המילים, והבהירה: "אמא שלי אמרה שזו הייתה היא, אבל זה לא נכון. אני מכירה את כתב היד שלה".
תרזה סיפרה שהיא "מאסה בשקרים" שהופצו לאורך השנים בנוגע למצבו הנפשי של בעלה. לאחר מותו הקימה את קרן רוברט אנקה, שפועלת להעלאת המודעות לדיכאון ולסיוע לאנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים.
