אחרי שפתח את העונה מחוץ לרוטציה של ברוקלין, דני וולף מתחיל להראות מדוע נבחר בסיבוב הראשון של דראפט ה-NBA. האמריקאי-יהודי סיפק את משחקו הטוב ביותר העונה עם 13 נקודות, חמישה ריבאונדים ושלושה אסיסטים בניצחון 104:114 על שארלוט, ובתקשורת האמריקאית כבר תוהים אם ההופעה הזאת עשויה לשנות את מעמדו בקבוצה, ואולי גם את הדרך שבה היא משחקת.
באתר NetsDaily פרסם אנתוני פוצ'יו ניתוח נרחב של ההופעה, תחת הכותרת "האם משחק הפריצה של דני וולף חשף את הפוטנציאל של הקו הקדמי?". הכותב הדגיש כי עד למשחק האחרון, הבחירה ה-27 בדראפט שותפה בשני משחקים בלבד וצברה 27 דקות בסך הכול, פחות מגרנט נלסון, המחזיק בחוזה דו-כיווני.
"אבל במחצית השנייה הוא הפך לעוגן של חמישייה שהפכה משחק צמוד לניצחון חד-צדדי", כתב פוצ'יו. "וולף סיים עם 13 נקודות, חמישה ריבאונדים ושלושה אסיסטים, ב-4 מ-6 מהשדה, כולל שתי שלשות, ומדד פלוס-מינוס 17+, הגבוה במשחק, בפחות מ-19 דקות".
לדבריו, התרומה של הישראלי חורגת בהרבה מהמספרים. "זה עדיין מדגם קטן, אבל כשוולף קולע ומייצר מהלכים כמוסר משני, הוא מעניק לברוקלין דרך ייחודית לייצר התקפה במעבר. הדינמיקה הזאת מתחילה בריבאונד: ככל שהנטס משיגים יותר עצירות בהגנה, כך נוצרות לו יותר הזדמנויות לקחת ריבאונד ולהגביר את הקצב לפני שההגנה היריבה מספיקה להתארגן".
פוצ'יו אף השווה את סגנונו של וולף לסוג השחקנים שברוקלין חיפשה לאורך השנים: "המנהל המקצועי שון מארקס תמיד העריך שחקני קו קדמי שמסוגלים לקחת ריבאונד ולדחוף את הכדור קדימה, מטרבור בוקר דרך בן סימונס ועד ג'וליוס רנדל. וולף מתאים לדגם המודרני הזה של שחקן שלוקח ריבאונד ומיד יוצא להתקפה, אבל מוסיף למשוואה גם קליעה אמינה לשלוש".
אחד המפתחות להצלחה היה ההחלטה של המאמן ג'ורדי פרננדס להשתמש בוולף לצד סנטר טבעי, ולא להציב אותו כשחקן הפנים היחיד. הישראלי שיחק 15 דקות ו-37 שניות לצד דיירון שארפ ועוד שתי דקות ו-59 שניות לצד מו ואגנר. בדקות המשותפות עם שארפ ניצחה ברוקלין 32:46, כשוולף קלע 10 מ-13 הנקודות שלו, קטף את כל חמשת הריבאונדים ומסר שניים משלושת האסיסטים.
"ההחלטה להגן על וולף מהצורך להתמודד עם שחקני פנים חזקים בצבע ולקחת על עצמו את משימות ההגנה על הטבעת אפשרה לו לנוע בחופשיות ולקבל החלטות במגרש הפתוח", הסביר פוצ'יו.
בכתבה הזכירו גם דברים שאמר פרננדס באוקטובר 2025, כשדיבר על הצורך למצוא פתרונות יצירתיים לשחקנים בעלי יכולות יוצאות דופן, והביא כדוגמה את ניקולה יוקיץ', שאיתו עבד בדנבר. "אני חושב שצריך להיות יצירתיים עם שחקנים לא שגרתיים", אמר אז המאמן. "היה לי מזל גדול לעבוד עם ניקולה, והיינו צריכים לאפשר לו להראות לנו מה הוא מסוגל לעשות. אחרת, אם מסתכלים עליו כשחקן מסורתי, אפשר להיכשל. ניקולה הראה דברים שהיו כל כך שונים עבור שחקן בעמדה שלו ובגובה שלו, ולכן הוא מסוגל לבצע מהלכים ולשחק במצבים שבהם אף שחקן גבוה אחר לא משחק".
פוצ'יו הבהיר כי אין הכוונה שוולף אמור להפוך ליוקיץ' הבא, אלא שהנטס צריכים למצוא את הדרך המתאימה לנצל את יכולותיו הלא שגרתיות. "כדי למצוא את מקומו ב-NBA, וולף נדרש להסתגל מהתפקידים המרכזיים שמילא בייל ובמישיגן, שם יכולת ניהול המשחק שלו התבססה על מעורבות גבוהה מאוד בהתקפה", נכתב.
גם בחדר ההלבשה של ברוקלין לא הסתירו את ההתלהבות. מייקל פורטר ג'וניור, שהחמיא לישראלי, אמר: "אני לא אשקר, מי שעשו את ההבדל הלילה היו טרנס מאן ודני וולף. הם כמעט לא היו ברוטציה, אבל נכנסו מוכנים לשחק. כדי לא לשחק כל כך הרבה משחקים, ואז להיכנס במחצית השנייה ולתרום כמו שהוא תרם, צריך הרבה מאוד מוכנות ומשמעת. תמיד חשבתי שדני שחקן מיוחד, ואמרתי את זה מאז שהוא הגיע לכאן".