המפגשים של נבחרת ישראל מול אירלנד ממשיכים לייצר תגובות חריפות, והפעם מכיוונו של ברנדן אוניל, הפרשן הפוליטי הראשי של המגזין הבריטי "ספייקד". אוניל פרסם טור תחת הכותרת "שחררו את אירלנד מ'שחררו את פלסטין'", ובכותרת המשנה כתב כי "אירלנד הורסת את עצמה על מזבח של שנאה מטורפת לישראל".
אוניל פתח בהתייחסות לכ-140 פאבים באירלנד שסירבו לשדר את המשחק מול ישראל. "אפילו הפאבים של אירלנד כבר לא בטוחים מהטירוף סביב פלסטין", כתב. "תדמיינו את זה: מוזגי בירה שממנים את עצמם לקומיסרים של כת הכאפייה ומגנים על העיניים והאוזניים של הלקוחות שלהם מפני המראה הדמוני של גברים מישראל משחקים כדורגל. זה לא נורמלי. זו מחלה".
לדבריו, "שום דבר לא ממחיש טוב יותר את הכניעה הפחדנית של אירלנד לריקבון הנפשי של השנאה לישראל מאשר המחזה הדיסטופי הזה של פאבים ללא כדורגל. אירלנד לא בריאה. ארץ 'מאה אלף הברכות' הפכה לאומה קנאית וממורמרת".
אוניל תקף גם את המחאות שקדמו למשחק. "טירוף נוסח מאו שטף את אירלנד לקראת המשחק", כתב, והוסיף כי פעילים דרשו "לחסוך מהבחורים שלנו את ההשפלה של לשחק כדורגל מול אותם שדים רצחניים". הוא התייחס גם למחאה מחוץ למלון הנבחרת בדבלין ולדבריו של המאמן היימיר האלגרימסון. "אפילו זה לא הספיק כדי לפייס את השונאים", כתב אחרי הציטוט של המאמן, "אנחנו לא משחקים עם רצח עם, אנחנו משחקים נגד רצח עם". על תגובת ההתאחדות הישראלית כתב אוניל: "טו-שה".
גם המחוות של שחקני אירלנד לפני המשחק ספגו ביקורת חריפה. "הם לא הצליחו להתאפק מעוד מנה של צדקנות ראוותנית ומבחילה", כתב. "הם סירבו ללחוץ את ידי השחקנים הישראלים. הם ענדו סרטים שחורים. הם הרכינו את ראשיהם בזמן ההמנון הישראלי. איזו שטות ילדותית, לא ספורטיבית ונרקיסיסטית. אם אתה מסכים לשחק משחק, תשחק לפי כללי המשחק".
אוניל תהה מדוע לא נרשמה מחאה דומה כאשר נבחרת הקריקט של אירלנד שיחקה מול אפגניסטן כמה שבועות קודם לכן, וכתב: "מישהו רוצה להסביר למה אנשי הכאפייה לא הוטרדו מזה? אני שואל שאלה רטורית, כמובן. כל יצור חי עם מוח יודע את התשובה. הירידה של אירלנד לבור השופכין של שנאת ישראל חושפת הרבה יותר על הבלבול המוסרי שלה מאשר על ה'רוע' של ישראל". לדבריו, "העובדה שאירלנד הצטרפה בהתלהבות כה גדולה למסע הצלב הזה היא עצובה מעבר לכל אמונה".