תם עידן בנבחרת ארגנטינה: ליאונל מסי הודיע הערב (שני) רשמית על פרישתו מהמדים הלאומיים, אחרי 21 שנים. הכדורגלן האגדי ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת באוגוסט 2005, וקיבל כרטיס אדום פחות מדקה לאחר שנכנס כמחליף. הפתיחה הזו לא מנעה ממנו להפוך לשיאן ההופעות (207) ושיאן השערים (125) של האלביסלסטה בכל הזמנים, כאשר רגע השיא היה כמובן בקטאר עם הנפת הגביע העולמי לפני כארבע שנים.
הפרעוש ידע אכזבות רבות בימיו בנבחרת, כולל רצף של הפסדים במעמדי גמר (מונדיאל 2014 ופעמיים בקופה אמריקה) ואת התואר הראשון שלו חגג רק לאחר שפרש מהמדים הלאומיים ועשה קאמבק תחת ליונל סקאלוני. הוא הצעיד את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה 2021, אחרי שנה הסיר את הקוף הגדול מהגב עם זכייה ראשונה במונדיאל וב-2024 זכה שוב בתואר היבשתי.
בקיץ הנוכחי ניסה להגן על התואר העולמי, אבל אחרי שכיכב במונדיאל בארה"ב בגיל 39 עם שמונה שערים וארבעה בישולים, הפסיד 1:0 לספרד בגמר. זה היה למעשה אקורד הסיום שלו במדי ארגנטינה.
הכוכב, שהתמודד בתחילת החודש עם מותו של אביו חורחה, ימשיך לשחק במדי אינטר מיאמי האמריקאית, איתה הוא חתום על חוזה עד סוף שנת 2028.
בהודעתו כתב מסי: "אחרי הזמן שעבר מאז הגמר, ולאחר שחשבתי על כך רבות, אני רוצה להודיע לכולם שאני פורש מהנבחרת... זו הייתה החלטה שכאבה ועדיין כואבת בנשמה, אבל אני מבין שזה הרגע. אני נשבע לכם שתמיד נתתי הכול, לא רק בשנים האחרונות שבהן זכינו בהכול, אלא גם לפני כן. תמיד נלחמתי ונתתי את כל כולי למען החולצה הזאת, כדי לשמח אתכם ולגרום לכם להרגיש גאים להיות ארגנטינאים דרך הכדורגל.
"לא נשאר עוד הרבה זמן, ושלבים בחיים הולכים ומסתיימים, וזה שלב שכואב לי מאוד לסיים. אני אוהב, אהבתי ותמיד אוהב להיות בנבחרת. נתתי את כל מה שהיה לי, כבר אין לי יותר מה לתת, ובנוסף יש מאחוריי צעירים נהדרים שמגיע להם להיות כאן.
"תודה על כל האהבה במשך 20 השנים האלה. אתגעגע מאוד לשמוע אתכם מתוך המגרש. עכשיו אהיה עוד אחד מכם, אעודד ואתמוך תמיד מבחוץ (ברגעים הטובים וברגעים הרעים, וברעים אפילו יותר).
"תודה למשפחה שלי על כך שתמיד הייתה שם, על שליוותה אותי במסע כל כך יפה, אבל גם קשה. תודה לכל אחד מהמאמנים, החברים לקבוצה והמנהלים שאיתם זכיתי לחלוק את הדרך. אני לוקח איתי זיכרונות ורגעים בלתי נשכחים שחוויתי.
"אני עוזב עם השקט הנפשי והגאווה על כך שיחד עם חבריי לנבחרת הענקנו לכם רגעים שחלמנו עליהם. זו הייתה חוויה מטורפת לעבור את כל זה יחד איתכם. אני אוהב אתכם! תודה לאלוהים שעשה אותי ארגנטינאי. קדימה ארגנטינה!
"*את המילים האלה כתבתי ב-21 ביולי, יומיים אחרי הגמר. היום, אחרי מה שקרה עם אבא שלי, אני משוכנע בכך אפילו יותר מבעבר"