הרטמוט שרצר כבר ראה כמעט הכול בכדורגל העולמי, אבל גם בגיל 88 הוא ממשיך להגיע למגרשים, לשאול שאלות ולסקר את המונדיאל מקרוב. העיתונאי הגרמני נמצא בימים אלה במונדיאל ה-17 בקריירה שלו, לאחר שסיקר כל טורניר מאז צ'ילה 1962.
לפני משחק הפתיחה של גרמניה מול קוראסאו, אירע רגע חריג במסיבת העיתונאים. עוד לפני שנשאלה שאלה אחת, דובר הנבחרת הצביע על שרצר, שישב בשורה הראשונה, ציין כי הוא חוגג את יום הולדתו ה-88 וכי זהו המונדיאל ה-17 שלו. העיתונאים בחדר מחאו לו כפיים, ובהמשך גם מאמן גרמניה, יוליאן נאגלסמן, בירך אותו וחיבק אותו.
"זה היה מאוד מרגש", סיפר שרצר בכתבת פרופיל אודותיו שפורסמה ב"אתלטיק". "לא ציפיתי לזה והרגשתי כבוד גדול. אמרתי לנאגלסמן שהוא המאמן העשירי של גרמניה שאני מסקר מאז ספ הרברגר, ושאני מקווה שהוא יהיה הרביעי שיזכה במונדיאל".
המונדיאל הראשון של שרצר היה בצ'ילה ב-1962. אז עבד עבור סוכנות הידיעות האמריקאית United Press International, שהייתה מבחינתו הדרך היחידה להגיע לטורניר. "הייתי צעיר מאוד וזה היה מרגש מאוד", נזכר. "באותם ימים, טיסה מפרנקפורט לסנטיאגו עלתה כמו מכונית פולקסווגן".
גם כיום הוא ממשיך לעבוד בשיטות הישנות. הוא מגיע לעמדת העיתונות עם מחברת ודיקטפון, ללא מחשב נייד, מצלמה או תיק מלא בכבלים ומטענים. "ככה אני עושה ראיונות", הסביר כשהציג את מכשיר ההקלטה. "אני עדיין עובד כך. בגילי קשה להתרגל לדברים חדשים".
לשרצר יש אמנם טלפון חכם וחשבון אינסטגרם, אבל הוא עדיין מעדיף את הדרך המסורתית. אבל הוא לא הסתפק בכדורגל. לאורך הקריירה הוא סיקר גם 34 מהדורות של הטור דה פראנס ו-21 משחקים אולימפיים, קיץ וחורף. הוא היה נוכח בקרבות האיגרוף הגדולים של מוחמד עלי, כולל "הקרב בג'ונגל" מול ג'ורג' פורמן ב-1974 ו"המותחן במנילה" מול ג'ו פרייזר שנה לאחר מכן.
בכדורגל הוא היה שם כשמערב גרמניה זכתה במונדיאל הביתי ב-1974, כשהנבחרת הגרמנית הגיעה לחצי הגמר ב-2006 וכשזכתה שוב בגביע בברזיל ב-2014. המשחק הגדול ביותר שראה, לדבריו, היה חצי הגמר בין מערב גרמניה לאיטליה במונדיאל 1970. המשחק הסתיים ב-1:1 לאחר 90 דקות, ואיטליה ניצחה 3:4 בתום הארכה.
"הדרמה הייתה בלתי רגילה", אמר. "זה היה המשחק המרגש ביותר שראיתי בכל המונדיאלים שלי. האווירה במקסיקו והחוויה כולה הפכו אותו, מבחינתי, למונדיאל המיוחד ביותר".
גם הבחירה שלו בשחקן הגדול ביותר שראה אינה מפתיעה. "פלה, בלי ספק", אמר. "פגשתי אותו בתחילת הקריירה שלי. אמרו לי שהוא נוחת בשדה התעופה בפרנקפורט ושאני צריך למצוא אותו. ראיינתי אותו שם, ופגשתי אותו שוב במשחק הפרידה של פרנץ בקנבאואר בניו יורק".