נבחרת ספרד חזרה לגמר המונדיאל לראשונה זה 16 שנה, ובתקשורת המקומית התקשו להסתיר את ההתלהבות. הניצחון 0:2 על צרפת בחצי הגמר בדאלאס לא נתפס רק כהישג נוסף בדרך לתואר, אלא כהצהרה: ספרד היא הנבחרת השלמה, החכמה והמרשימה ביותר בטורניר.
הפרשנים שיבחו את השליטה המוחלטת של לה רוחה, את היכולת לנטרל את קיליאן אמבפה, עוסמאן דמבלה ומייקל אוליסה, ובעיקר את האופן שבו החבורה של לואיס דה לה פואנטה שילבה בין החזקת כדור, לחץ מיידי לאחר איבוד ומשמעת טקטית.
חוסה פליקס דיאס כתב ב"אס" כי ספרד החזירה את הכדורגל לידי השחקנים שיודעים כיצד להשתמש בכדור. "בכדורגל שולטים אלה שנוגעים בכדור, אלה שיודעים להעניק משמעות למשחק", כתב. "ומאז תחילת המאה הזאת, זה הפך לנכס של ספרד".
דיאס תיאר את הניצחון על צרפת כ"הצגה שתיזכר בספרים, בבתי הספר לכדורגל ובסרטים התיעודיים". לדבריו, "מהדקה הראשונה ועד הדקה ה-90, צרפת לא הצליחה לתת ביטוי למשחק שהדהים את כולם במהלך הטורניר, מול הנעת הכדור האיכותית ובעלת המשמעות של ספרד. היא לא הייתה מסוגלת לעשות דבר".
לדבריו, המשחק הוכיח פעם נוספת כי גם בעידן הנשלט בידי כוכבים גדולים, הכדור עדיין שייך לשחקנים החכמים. הוא בחר להדגיש במיוחד את דני אולמו: "הוא נתן כיתת אמן במה שנוגע למשחק כדורגל, אפילו בלי לגעת בכדור. וכשהוא כן נגע בו, הוא בישל בצורה נפלאה לפדרו פורו".
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
גם רודרי זכה למחמאות גדולות. "הסמכות שלו הגיעה בזמן כדי לעשות סדר ולהעניק משמעות למשחק של ספרד", כתב דיאס, שהחמיא גם לפביאן רואיס, לרביעיית ההגנה ולאונאי סימון. "ואם כל זה לא מספיק, לאמין נמצא שם כדי להיות חכם יותר מכולם".
לדבריו, ספרד כבר עשתה היסטוריה, בלי קשר לתוצאה בגמר. "היא הגיעה עם תווית של פייבוריטית, פתחה עם ספקות ועם ביקורות בלתי מוצדקות, ואז סיפקה מול צרפת הופעה שאף נבחרת אחרת לא מסוגלת להציג - להשאיר ללא שום אפשרות נבחרת עם שחקנים כמו אוליסה, אמבפה ודמבלה".
תומאס רונסרו, גם הוא מ"אס", כתב טור נרגש במיוחד תחת הכותרת "אני ספרדי". לדבריו, הנבחרת של דה לה פואנטה איחדה מדינה שלמה והחזירה את הציבור לימים הגדולים של הזכייה במונדיאל ב-2010. "הם עשו זאת שוב", כתב. "הם הצליחו להרים את המורל של 49 מיליון אזרחים, ששמו בצד את הבעיות שלהם והצטרפו לצבא התקווה הזה. נבחרת שלפעמים לובשת אדום ולפעמים לבן, אבל תמיד גורמת לנו להרגיש שאנחנו חלק ממשהו גדול שייכנס לספרי ההיסטוריה".
רונסרו התפעל מהאחדות בנבחרת: "איזו דרך לשחק, איזו סולידריות בין כולם, איזו קבוצה קבוצתית ומחויבת. אילו הייתה משפחה, היא הייתה המשפחה שכולם בשכונה מקנאים בה. אין אגו, אין בגידות, כולם מכבדים זה את זה ועוזרים לחבריהם בלי להתחשב במעמד שלהם".
הוא הודה לדה לה פואנטה, שאותו כינה "לואיס של העם", על כך שהחזיר את התשוקה לנבחרת. "תודה שהפכתם את הענווה לערך עוצמתי לא פחות מהאיכות האישית. ספרד הזאת היא בפער הקבוצה הטובה ביותר במונדיאל".
רונסרו גם הזכיר את רצף הניצחונות של ספרד על צרפת בשנים האחרונות - בחצי גמר יורו 2024, בגמר הטורניר האולימפי בפריז ובחצי גמר ליגת האומות. "אנחנו הקריפטונייט שלהם", הכריז. "לתרנגול הצרפתי אכלנו את המורל, את הכרבולת ואפילו את הקרקורים התקשורתיים שלו".
את תואר מצטיין המשחק העניק רונסרו לפדרו פורו. "הוא כבש את ליבי. אני חייב לבקש ממנו סליחה, כי האהבה שלי לקרבחאל גרמה לי לבקר את הזימון שלו. הייתי טיפש. הוא ביסס את מעמדו כמגן הימני הטוב במונדיאל, עם הופעות מסחררות ושני שערים נפלאים".
חאבייר סייס הדגיש ב"אס" את הבגרות הטקטית של ספרד. "לא הייתה פאניקה, רק שליטה", כתב. "זו הייתה הפגנה של אינטליגנציה מוחלטת ושל ניהול משחק, של הכרת נקודות החוזקה שלך ושל צמצום היריבה למינימום".
לדבריו, ההישג שייך הן למאמן והן לשחקנים. "דה לה פואנטה ניצח על התזמורת, והתזמורת ביצעה את היצירה באופן מושלם. הם טובים, מחויבים, חכמים וגם ברי מזל. אי אפשר לבקש יותר". רודרי, לדבריו, פרח בקצב המשחק הזה. "צרפת בוודאי קינאה בכך שאין לה שחקן כמוהו". אלא שלטענתו, דני אולמו היה אפילו טוב יותר: "כל נגיעה שלו הייתה שיעור באיכות ובהבנת המרחב".
"האובססיה של ספרד להימנע מטעויות חנקה את צרפת ואת ההתקפה האימתנית שלה", הוסיף סייס. "ארבעת שחקני ההתקפה היו חסרי השפעה. לא היה להם שטח ולא היה להם יתרון. התנועות של אמבפה לעומק תמיד הגיעו מאוחר והסתיימו בנבדל, אוליסה כמעט לא השפיע ודמבלה מעולם לא הצליח להישאר פנוי".
סייס סיכם: "הכול עבד באופן מושלם. ספרד סיפקה הופעה מלאה באישיות, שהזכירה את החוסן והברק של נבחרת בעלת ממדים היסטוריים. צרפת לא הייתה יכולה לעשות דבר מלבד להיכנע. הגמר מחכה, וספרד היא הנבחרת שצריך לנצח. לכדורגל שלה מגיע לחזור לפסגה".
כריסטינה קוברו כתבה ב"מונדו דפורטיבו" כי אין עוד מקום לוויכוח בנוגע לזהות השחקן הטוב בעולם. "רודרי הוא הזוכה בכדור הזהב", קבעה. "לא משנה מה יצביעו אחר כך ב'פראנס פוטבול'. הוא השחקן שגורם לנבחרת הטובה בעולם לשחק כמו מלאכים". לדבריה, קשר מנצ'סטר סיטי גרם ל"רביעייה המופלאה" של צרפת להיעלם, פשוט משום שהכדור היה ברגליו. "רודרי בנה סביבו צבא של נאמנים שמבינים את הכדורגל כמוהו. אף אחד לא יוצא מהתווים, משום שבתוך האופרה הזאת יש מקום לכישרונות לבלוט. בלי רעש ובלי מחוות גדולות, הוא מנהל את הכול. הוא מתנה לכדורגל".
סנטי נולה, עורך "מונדו דפורטיבו", בחר לפתוח דווקא בתגובות מצרפת. "פרשני הטלוויזיה הצרפתית נדהמו", כתב. "'לה רוחה בלתי ניתנת לעצירה, הנבחרת של 35 אלף המסירות', הם אמרו במחצית הראשונה. אחר כך סיכמו: 'הם הרבה יותר טובים, אין מה לומר'".
נולה כתב כי ספרד גברה בסמכותיות על הפייבוריטית וזכתה בכרטיס לגמר 16 שנה לאחר הזכייה היחידה שלה בגביע העולם. "צרפת הגיעה עם הילה של קבוצה בלתי מנוצחת. היא ספגה רק שני שערים בטורניר, הציגה ארבעה חלוצים מפורסמים וחזקים, וגם מידה מסוימת של יהירות. אבל אם הייתה נבחרת אחת שיכולה לנצח אותה, זו הייתה ספרד. והיא עשתה זאת".