צפו בשערים בסטורי בראש הדף
24 שנים חיכתה טורקיה לרגע שבו תשוב לבמת המונדיאל, אבל הבוקר (ראשון) החגיגה הגדולה הפכה במהירות לאכזבה. ההפסד 2:0 לאוסטרליה בוונקובר לא רק סיבך את הנבחרת בבית ד', אלא גם הצית גל ביקורות חריף כלפי המאמן וינצ'נזו מונטלה.
עוד לפני שריקת הפתיחה הורגשה בטורקיה התרגשות עצומה. מסכי ענק הוצבו בערים שונות ברחבי המדינה, אלפי אוהדים התאספו בכיכרות החל משעות הבוקר המוקדמות, ובאיזמיר, איסטנבול וערים נוספות נרשמה אווירת חג סביב משחק המונדיאל הראשון של הנבחרת מאז 2002.
אלא שהתקווה הגדולה התחלפה במהרה בתסכול. בתקשורת הטורקית הגדירו את ההופעה כ"אחת המאכזבות של השנים האחרונות", כאשר מרבית החיצים הופנו לעבר מונטלה.
הטענה המרכזית נגד המאמן הייתה הבחירה לפתוח ללא חלוץ טבעי. אוהדים ופרשנים רבים תהו כיצד נבחרת שמחזיקה בשחקנים יצירתיים כמו ארדה גולר והקאן צ'להאנולו מגיעה למשחק מונדיאל ללא נוכחות אמיתית ברחבה.
"ויכוח החלוץ" הפך לנושא המרכזי ברשתות החברתיות. גולשים רבים טענו כי טורקיה שלטה בחלקים מסוימים של המשחק, אך הייתה חסרת מחץ לחלוטין בשליש האחרון. "במונדיאל אי אפשר לשחק בלי חלוץ ולקוות לטוב", נכתב באחד האתרים הפופולריים במדינה.
גם ניהול המשחק של מונטלה ספג ביקורת קשה. החילופים המאוחרים והעובדה שקנאן יילדיז, אחד הכישרונות הגדולים של הנבחרת, עלה רק במחצית השנייה, עוררו לא מעט סימני שאלה.
ברשתות החברתיות הביקורת הייתה חריפה אף יותר. "זו בדיוק הסיבה שטורקיה לעולם לא תזכה בכלום", כתב אחד האוהדים. אחר הוסיף: "יותר מדי יהירות עבור נבחרת שלא הוכיחה שום דבר". גולש נוסף טען כי כלל לא מדובר בהפתעה: "אנשים מדברים כאילו אוסטרליה ניצחה סנסציונית. האוסטרלים מדורגים מעל טורקיה בדירוג העולמי".
במקביל היו גם כאלה שהפנו אצבע מאשימה כלפי השחקנים עצמם. למרות הכישרון ההתקפי של הסגל, טורקיה התקשתה לייצר איום ממשי לאורך דקות רבות ונראתה רחוקה מאוד מהנבחרת שהצליחה לעורר ציפיות גבוהות בשנים האחרונות.
התחושה הקשה נובעת גם מהעובדה שבטורקיה סימנו את המונדיאל הזה כהזדמנות היסטורית. מאז המקום השלישי ב-2002 הנבחרת נעדרה מהטורניר במשך יותר משני עשורים, וכעת רבים האמינו שהיא מסוגלת להיות אחת ההפתעות הנעימות של הטורניר.
מונטלה עצמו טרם איבד את אמון ההתאחדות, אך ברור שהלחץ סביבו גדל משמעותית בתוך שעות ספורות. בטורקיה כבר מדברים על כך שהמשחק הבא מול פרגוואי הפך למשחק של "להיות או לחדול" מבחינת הסיכויים להעפיל לשלב הבא.