"לאמין ימאל פגע לנו בבטן הרכה. נותר לקוות שזה פיגוע בודד"

כשנפתחה הדלת בבית הוריו של ימנו זלקה ז"ל, גם לאמין ימאל ודגל פלסטין שהרעיד כאן חצי מדינה השבוע כבר לא ממש עניינו. תום רוזנווסר ושחף צור נכנסו לדירה הצנועה בפתח תקוה בהתרגשות גדולה. ביום ראשון בלילה, לפני האירוע הענק שאירגנה קהילת "בארסה מאניה" בישראל לצפייה משותפת בקלאסיקו שבסופו זכתה ברצלונה באליפות ספרד, הגיע אוהד אחד של הקבוצה עם שתי חולצות לבנות שעליהן תמונתו של זלקה. זלקה, שנרצח ומותו פירק כאן חצי מדינה, היה אוהד ברצלונה, חבר בקהילה הגדולה שמונה קרוב ל-200 אלף איש ברחבי ישראל. על החולצות חתמו מאות אוהדים, ורוזנווסר, חבר הנהלת בארסה מאניה, הגיע שלשום לבית של ההורים כדי למסור להם את החולצות.

"זה היה רגע מרגש, עוצמתי, כואב עד שאי אפשר לתאר עד כמה", סיפר רוזנווסר. "בסופו של דבר אתה נמצא בבית עם ההורים שכל המדינה מדברת עליהם כבר כמה שבועות. העברית לא לגמרי שגורה בפיהם היטב, אז אח של ימנו עזר לתרגם. הם ידעו כמה ימנו אהב את ברצלונה, ועבורנו זו הייתה זכות לבוא אליהם הביתה ולתת להם את החולצות. לשמוע את אבא של ימנו אומר שאם היה מאבד את הבן שלו במלחמה כחייל, לפחות היה יודע שאיבד אותו למטרה מקודשת ולא איבד אותו סתם לחינם".

זה היה שבוע מטלטל עבור אוהדי קבוצת הכדורגל של ברצלונה בישראל. מטלטל במיוחד עבור קהילת בארסה מאניה. את הארגון יסד שי פל בתחילת שנות ה-2000, והיום הוא נשיא בארסה מאניה בישראל. הארגון הלך וצבר תאוצה עם התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות. כיום יש לבארסה מאניה למעלה מ-180 אלף עוקבים בפייסבוק, ובערוצים האחרים עוד עשרות אלפים בכל אחד.

ביום ראשון בלילה התכנסו 2,200 מאוהדי הקבוצה באמפי פארק מסובים באור יהודה לצפייה משותפת במשחק הגדול מול ריאל מדריד. זה המשחק מול היריבה השנואה כל כך, שבסיומו ברצלונה זכתה באליפות. על כל כרטיס שנרכש במכירה מוקדמת לאירוע, שחנך את האמפי החדש, היו עשרה שהיו רוצים לרכוש לעצמם אם המקום לא היה מוגבל.

"היינו ממש באופוריה בלילה שאחרי המשחק", מספר רוזנווסר. "הפקנו כאן אירוע כמוהו לא עשינו עד אז. השקענו את מרצנו כדי לקיים ערב כזה, ואני עוד זוכר שלתוך הלילה עוד עשינו את הפודקאסט שלנו עם יעוז סבר כדי שנעלה אותו מוקדם בבוקר לפני שכולם הולכים לעבוד".

לא היה אוהד של ברצלונה ביום שני שלא הסתובב במהלך היום וחיכה למצעד האליפות שתוכנן לשעות אחר הצהריים בעיר. זה נהוג בכל העולם. קבוצה אלופה יוצאת לתהלוכה עם אוטובוס פתוח. עשרות השחקנים עומדים עליו, האוטובוס נוסע ברחובות העיר ואלפים רבים מחכים לכבד את מי שהביאו להם רגעי אושר.

"עקבנו אחרי התהלוכה בכל מיני מקומות שבהם היא פורסמה, והתחלנו להבין לאן אנחנו הולכים ואת גודל האירוע", מספר רוזנווסר. "לאמין ימאל, אולי השחקן הכי מפורסם היום בעולם ומי שאמור לקחת אותנו לשיאים והתרגשויות, החליט להחזיק דגל פלסטין ולפגוע בנו בבטן הכי רכה. הבנו מהר, כל חברי הנהלת בארסה מאניה, שאנחנו נכנסים לתוך אירוע גדול. אירוע תקשורתי עצום. ביום שלישי, למחרת, מצאתי את עצמי מתראיין לתחנות רדיו ולעוד כלי תקשורת שאפילו הגיעו אליי הביתה לקיבוץ רמת הכובש.

"אני אבא לשלושה ילדים קטנים. אני בן 45. האהבה שלי לברצלונה החלה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. ברצלונה הגדולה של יוהן קרויף. גרתי אז עם המשפחה כילד בהולנד, ולא צריך להכביר במילים על החיבור שבין ברצלונה להולנד. עם השנים הגעתי לקאמפ נואו. הגעתי למשחקים. האהבה הלכה וגברה, ואז אתה מוצא את עצמך בשבוע כזה שמתחיל הכי מאושר שבעולם עם הכאב הכי גדול שיכול להיות.

"פחדנו מאוד מהרגע הזה. היינו חוששים כל הזמן מדגלי פלסטין בקאמפ נואו. אנחנו יודעים שיש איבה גדולה בתוך ספרד, העיר ברצלונה והמחוז הקטלוני לישראל. אבל זה אף פעם לא נכנס לתוך המועדון שאנחנו כל כך אוהבים. ברצלונה כקבוצת כדורגל ידעה לעשות את ההפרדה. חואן לאפורטה מגיע לישראל. יש לו כאן חברים. יש לו אפילו עסקים עם ישראלים, והקהילה שלנו גם מאוד חזקה. בברצלונה יודעים ומכירים שיש בישראל כמות עצומה של אוהדים, ולכן הדבר הראשון שעשינו היה לכתוב מכתב נוקב ובו דרשנו התנערות של המועדון מהמעשה. אם אי אפשר היה לדאוג מראש שלאמין ימאל לא יחזיק את הדגל הזה, אז אחרי שהוא החזיק אותו המועדון צריך לומר את דברו".

אתמול בבוקר הגיע המכתב. רוזנווסר וחבריו היו די גאים על כך. "אני יודע שיש כאלה בינינו שחושבים שעד שברצלונה לא תפרסם את המכתב פומבית ברשתות החברתיות שלה, הם לא יעבירו דף על האירוע. אנחנו בסך הכל מקבלים את התגובה שלהם שהייתה מאוד נוקבת ומתנערת ממה שעשה לאמין ימאל. זו תגובה מכובדת. יש מועדוני כדורגל באירופה שהיו אפילו מתעלמים מפנייה כזאת של אוהדים מישראל. אני משוכנע בכך. אבל ברצלונה נענתה. שלחה לנו את המכתב בחזרה ובו כתבה שגילויים כאלה הם לא על דעתה והיא לא תקבל אותם.

"קיבלנו אלפי תגובות השבוע מאוהדים של ברצלונה בישראל. היו כאלה ששלחו לנו קטעי וידאו איך הם קורעים את החולצה של לאמין. היו כאלה ששרפו את הספר עליו. אף אחד לא אמר: 'אני מפסיק לאהוד את ברצלונה'. אנחנו מאוכזבים ממה שהוא עשה, אבל אנחנו גם יודעים שזה לא על דעת המועדון. המאמן שלנו האנזי פליק אמר את הדברים בצורה ברורה. בהנהלת המועדון השמיעו את קולם בצורת המכתב שנשלח אלינו. ברגע שהמועדון התנער מזה, זה אומר הכל. עכשיו נשאר לנו לקוות שזה היה פיגוע בודד. כואב מאוד, בטח כשאנחנו לא נוכל לאהוב עוד את לאמין ימאל כפי שאהבנו עד לפני שבוע. אבל עכשיו חשוב לדאוג שזה לא יחזור על עצמו".