שחקן העבר של ספרטק מוסקבה ונבחרת ברית המועצות, יבגני לובצ'ב, התייחס להחלטתו של ניקיטה חייקין לייצג את נורבגיה, הבהיר שמבחינתו לא מדובר באובדן עבור הכדורגל הרוסי ובכל זאת ביקר את השוער.
חייקין נולד בישראל למשפחה יהודית שעלה ארצה, אבל כשהיה תינוק הם שבו לרוסיה. הוא חזר לישראל ושיחק בבני יהודה והפועל כפר סבא בשנים 2016-2018, אבל לא הותיר חותם. ב-2019 הצטרף לבודה גלימט ושם הגיעה הפריצה הגדולה שלו.
למרות שהוא מחזיק בדרכונים של ישראל, רוסיה ובריטניה, חייקין קיבל לפני כמה ימים דרכון נורבגי ובחר לייצג את הנבחרת המקומית - אולי כבר במונדיאל 2026.
לובצ'ב בן ה-77, שחקן עבר בספרטק מוסקבה שצבר 52 הופעות בנרחת ברית המועצות, נשאל על כך ואמר: "צריך לזכור שחייקין מעולם לא שיחק בנבחרת שלנו, והוא גם לא שוער מיוחד. אני עוד הספקתי לראות בימיי כדורגלנים אגדיים, אז מה לי ולחייקין מבודה גלימט? הוא שוער בינוני".
כדורגלן העבר הרוסי שנולד ב-1949, המשיך: "אני לעולם לא אחליף אזרחות. אני בן לדור שאחרי המלחמה. אני זוכר איך ב-8 במאי, באלאבושבו, ליד תחנת הרכבת, הייתה חנות משקאות - וכשאדם עטור מדליות ועיטורים היה מגיע, כל התור היה מפנה לו מקום. אני לא אחליף אזרחות גם כי נולדתי בכפר קריוקובו שליד מוסקבה, שממנו הועבר אפרו של החייל האלמוני אל חומת הקרמלין".
לובצ'ב אולי שכח שבנו - ששמו גם כן ייבגני - נולד וגדל ברוסיה, אבל קיבל דרכון קזחי כדי לייצג את נבחרת קזחסטן. הוא הוסיף: "אני חונכתי אחרת. בניגוד לשחקנים שמחליפים אזרחות, אני גדלתי על הערכים והסיפורים שתיארתי. אותם חינכו אחרת ולדעתי, לא בצורה נכונה. עבור הנבחרת שלנו חייקין הוא לא אבדה".
הוא סיכם בנוגע לחייקין: "למה לב יאשין נחשב לשוער הגדול בעולם, עד כדי כך שפיפ"א מעניקה פרס על שמו לשוער השנה? בין היתר בגלל שבילדותו, בתקופת המלחמה, הוא עבד במפעל ולא ישן בלילות. הוא לא העלה בדעתו לעבור לנורבגיה או לכל מקום אחר. יאשין ידע שהוא רוסי".