לסלבדור קבניאס היה הכול. הוא היה בשיא הקריירה שלו, כוכב של קלאב אמריקה במקסיקו ושל נבחרת פרגוואי. מונדיאל 2010 בדרום אפריקה חיכה לו, לצד דור הזהב של פרגוואי, וגם חוזה משתלם כדי להצטרף לצמרת הכדורגל האירופי, ככל הנראה למנצ'סטר יונייטד. אך לגורל היו תוכניות אחרות: ב-25 בינואר של אותה שנת מונדיאל, החלוץ המחונן היה קורבן לתקיפה במקסיקו סיטי שכמעט עלתה לו בחייו.
באופן כמעט ניסי, קבניאס שרד כדי לספר את סיפורו. אף שחייו השתנו לנצח, הוא נותר מחובר לכדורגל. בגיל 45, החלוץ לשעבר לוקח צעד אחורה מהמשחק, ובריאיון ל-TyC Sports הסכים להתייחס בקצרה לאותו מקרה מפורסם ששינה את חייו והסביר: "זה נושא שאני מעדיף להימנע ממנו, אבל כן - תמיד אסלח לתוקף שלי, אין לי בעיה עם זה. אם אפגוש אותו שוב, הייתי לוחץ לו את היד".
על ביקור החולים המפתיע של דייגו מראדונה: "באותו יום אחות נכנסה לחדר בבית החולים שבו הייתי ואמרה לי: 'מישהו בא לבקר אותך, אדם מאוד מבוגר שהביא לך מתנה.' אמרתי לה שיכניסו אותו, אבל היא הדגישה: 'אל תופתע.' ואז הוא נכנס, הביא לי כמה מתנות ועודד אותי מאוד בתקופת ההחלמה. הוא אמר לי שאני לא לבד ושיש לי הרבה תמיכה, כולל שלו, שהוא תמיד יהיה שם בשבילי, שאני רק צריך להתקשר או ליצור קשר עם האנשים שלו. הוא הבטיח להיות לצידי".
על השיקום: "תמיד היה לי את החוזק הזה, במיוחד כשהייתי שחקן. מעולם לא איבדתי את הגישה החיובית ואת המיקוד להתקדם כל הזמן. בכל פעם שקבוצה שלי נפלה, ניסיתי להרים אותה עם מילים ועם מוטיבציה. זה נשאר איתי עד היום, וכיום אני גם נותן הרצאות מוטיבציה לצעירים ומעודד אותם להמשיך".
על הפרישה המוקדמת: "אני מאוד שמח על כל מה שהשגתי. הדבר היחיד שחסר לי הוא שער במונדיאל".