פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כדור תועה: סיפור נפילתו של החלוץ הפורה סלבדור קבניאס

        הוא התאושש כבדרך נס מירי בפרצוף והגיע לגן עדן, רק כדי לחזור למגרש ולאבד הכל. "מגרש השדים" על סלבדור קבניאס, פעם מועמד ליונייטד והיום שליח של מאפיה, שחי את חייו עם קליע בראשו

        החלוץ הפרגוואי סלבדור קבניאס (AP)
        בר מזל או חסר מזל? סלבדור קבניאס (צילום: AP)

        בקיץ של 2008, גם מנצ'סטר יונייטד הגדולה הוזכרה כמועמדת לרכוש אותו. על פי דיווחים במקסיקו, אלכס פרגוסון היה מוכן להציע לו כשני מיליון יורו לעונה, לצרף אותו לחלק התקפי שכלל את כריסטיאנו רונאלדו, ויין רוני, דימיטאר ברבאטוב וקרלוס טבס. אלא שקלוב אמריקה לא הסכימה לשחררו, וכפיצוי, משכורתו הוכפלה והוא קיבל דירות באקפולקו וקנקון - העיקר שלא יעזוב. היה זה רגע מכונן, צומת דרכים שהפכה הרת גורל גם לחייו ככדורגלן, וגם לחייו בכלל.

        אם סלבדור קבניאס היה נודד אז לקבוצה שזכתה באותה עונה בפרמיירליג ובגביע הליגה ונעצרה רק בגמר ליגת האלופות, גורלו בוודאי היה אחר לגמרי. ניתן רק להניח שאשתו לא היתה עוזבת אותו, שמיליוני הדולרים שהרוויח לאורך הקריירה לא היו מתנדפים כלא היו, ושכיום, בגיל 34, הוא לא היה צריך לקום בארבע בבוקר מדי יום ביומו כדי למכור לחם למחייתו.

        אה, ושאת שארית חייו הוא לא היה צריך לבלות עם כדור אקדח שתקוע לו עמוק, עמוק מאוד בתוך הראש.

        החלוץ הפרגוואי סלבדור קבניאס (AP)
        הנעל הזו הבקיעה כל כך הרבה שערים לאורך השנים. סלבדור קבניאס (צילום: AP)

        הוא נולד בתחילת אוגוסט של 1980 לא רחוק מבירת פרגוואי, וכילד היה מוכר לחם ברחובות כדי לעזור למשפחתו הענייה להתקיים. ספק אם חלם אז להשלים מעגל ולהתייצב באותם רחובות בדיוק קרוב ל-30 שנה לאחר מכן, לשוב ולהתעסק עם לחם. באותם ימים, סלבדור קבניאס בוודאי חלם על דברים גדולים ונשגבים הרבה יותר, כמו להיות שחקן כדורגל מפורסם. ההתחלה היתה מבטיחה עד מאוד: בגיל 10 הצטרף לקבוצת הילדים של 12 דה אוקטוברה, ומיד הבקיע 31 שערים ב-14 משחקים. בגיל 15 רשם את הופעת הבכורה שלו בבוגרים, וסייע לקבוצתו להעפיל לראשונה בתולדותיה לליגה העליונה. בעונתו המלאה הראשונה בבוגרים הבקיע לא פחות מ-17 שערים, וכולם היו מופתעים לראות כיצד הנער השמנמן (77 ק"ג על 173 ס"מ) מוצא ביעילות כל כך גדולה את הרשת. בתחילת שנות האלפיים נמכר לגוואראני הפרגוואית ואז לאודקס איטליאנו הצ'יליאנית, ומהכסף שהתקבל בנתה קבוצת נעוריו אצטדיון חדש המאכלס 6,000 מקומות.

        בעונתו הראשונה בליגת האפרטורה הצ'יליאנית סיים כמלך השערים עם 18, תוך שהוא מציג, כפי שנכתב בפרופיל שעסק בו באתר הרשמי של פיפ"א, "משחק ראש מצוין, בעיטה מדויקת עם שתי הרגליים ושילוב נדיר של טכניקה, כוח וחוש הימצאות". מצ'ילה המשיך לצ'יפאס ממקסיקו, וב-2004 כבש 15 שערים ב-20 משחקים בליגת הקלאוסורה, ו-8 ב-16 משחקים באפרטורה. לאחר שסיים כמלך שערי הקלאוסורה ב-2006 (בצוותא עם סבסטיאן אבראו), החליטה קבוצת הפאר קלוב אמריקה להחתימו. קבוצתו החדשה היוותה מעין חותמת גומי שהוכיחה לכולם, כולל למאמן הנבחרת הלאומית, חרארדו מרטינו, שהוא טוב מספיק. לאחר שלא שותף כלל במונדיאל של 2006 סיפק קבניאס שלושה שערים בקופה אמריקה של 2007, שניים מהם ב-0:5 האדיר על קולומביה.

        הלחץ הגדול ועיניים של כמאה אלף איש במשחקים מסוימים באצטדיון האצטקה (האצטדיון הגדול באמריקה הלטינית) היטיבו עם קבניאס, שהמשיך להבקיע בקצב מסחרר. "הוא היה שונה מהאחרים", אמר חברו לקבוצה אנטוניו לופס ל'בליצ'ר ריפורט'. "תמיד היתה לו תשובה. הוא היה צריך מרחב קטן כדי לעשות את השינוי. אפשר היה לסמוך עליו, ידעת שאם תמסור לו הוא יבקיע". המנהל הספורטיבי של המועדון הוסיף: "הוא התאקלם בקבוצה מהר מאוד. הוא היה שחקן מאוד טכני ושלם, מסוג החלוצים שלא תלויים בקבוצה. הוא יכול היה ליצור הזדמנויות בעצמו, מה שהפך אותו לחלוץ אדיר".

        את המחצית הראשונה של שנת 2007 קבניאס סיים עם 19 שערים, כולל 10 בגביע ליברטדורס - יותר מכל שחקן אחר. את השנה כולה סיים עם לא פחות מ-33 כיבושים (שני בעולם ב-2007), מה שהקנה לו את תואר שחקן השנה בדרום אמריקה. בעשר השנים שקדמו לזכייה, קיבלו את הכבוד הנ"ל שמות כגון רומאריו, מארסלו סאלאס, חאבייר סאביולה, חואן רומן ריקלמה, קרלוס טבס ואחרים, כך שקבניאס מצא עצמו בחברה מאוד, מאוד טובה. "הפרס הזה מוקדש לכל האנשים שעזרו לי בצורה זו או אחרת להבקיע שערים", אמר אז. "אני רוצה להמשיך לעזור לקלוב אמריקה ולפרגוואי לנצח משחקים. אה, ולשחק במונדיאל, כמובן".

        המשאלה הראשונה התגשמה. השניה, לא.

        צפו בעשרת השערים היפים בקריירה של סלבדור קבניאס

        אחרי העונה האדירה ההיא הגיע העניין ממנצ'סטר יונייטד, אך קבניאס נותר במקסיקו. גם ב-2008 הוכתר כמלך שערי גביע הליברטדורס (הפעם עם שמונה), וסיים את השנה ההיא עם 23 שערים. ב-2009 השתפר בדרך ל-26 שערים, מספיק כדי להגיע למקום השלישי במירוץ לתואר השחקן הדרום אמריקאי המצטיין של השנה. בו בזמן, כבש שישה שערים בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2010 בדרום אמריקה (שניים יותר מליאונל מסי וסרחיו אגוארו, אחד יותר מלואיס סוארס) - כולל אחד בניצחון 0:2 על ברזיל, וסייע לנבחרתו להעפיל לגביע העולם השמיני בתולדותיה. בתחילת 2010 הביעה בו עניין קבוצה אנגלית נוספת - סנדרלנד. "עקבתי אחר קבניאס", אמר מאמנה דאז סטיב ברוס. "הוא שחקן פנטסטי שמעניין אותנו מאוד אבל אני בטוח שאם הוא יהיה רשאי לעזוב, הרבה מאוד קבוצות אחרות יתעניינו בו גם כן".

        ואז, ב-25 בינואר, 2010, אחרי שקלוב אמריקה הפסידה 2:0 במחזור השני של העונה, קבניאס החליט לשחרר קצת קיטור כשהלך עם אשתו וכמה חברים ל"בר בר", מועדון לילה פופולרי במקסיקו שאירח בשעתו אמנים כגון דייויד קופרפילד ומדונה. בסביבות השעה חמש בבוקר הכוכב הפרגוואי נכנס לשירותים, ואיתו גנגסטר בשם חוסה חורחה בלדרס גארסה, מלבין ספים עבור אדגר ואלדס ויאריאל, אחד מסוחרי הסמים הידועים לשמצה במקסיקו. אין גרסה בודדה למה בדיוק קרה שם: אחת גורסת שוויכוח בנוגע לבחורה הידרדר במהירות לאלימות; האחרת, בה תמך קבניאס, הולכת בערך ככה:

        גארסה: "אתה קבניאס?"
        קבניאס: "כן, נעים מאוד, איך אפשר לעזור?"
        גארסה: "לא, אתה לא תעזור לי בכלל. אתה גונב מאיתנו, המקסיקנים. אתה חושב שאתה יותר טוב מכולם, אבל אתה רק משחק כדורגל".
        קבניאס: "אני לא גונב מכם. באתי לעבוד, זה הכל, באתי להרוויח כסף ולעזור לקלוב אמריקה".
        גארסה: "לא, זה היום האחרון בו תחיה".

        גארסה שלף אקדח וכיוון אותו למצח של אחד הכדורגלנים המפורסמים במדינה.

        גארסה: "תביע בקשה אחרונה, כי אתה הולך למות".
        קבניאס: "אני לא הולך למות. חוץ מזה, אתה רועד, למה אתה רועד?"
        גארסה: "אני לא רועד, זה רק נראה ככה, זה הכל, כי אתה הולך למות ומדמיין דברים".
        קבניאס: "קדימה, תעשה את זה, למה אתה מחכה?"

        הם עמדו כך, אקדח אל מצח, משהו כמו עשר דקות, עד שב-5:18 בבוקר גארסה סחט את ההדק, והחליק החוצה מהבר ביחד עם שומר ראשו, אל תוך מכונית הדודג' שלו, ומשם לחופשי. על פי עיתון 'רפורמה' המקסיקני, אחד מעובדי הבר שמע את גארסה אומר לקבניאס שהוא לא מבקיע מספיק שערים בקלוב אמריקה, ואז ירה בו. עוד נחשף כי עובד אחר ניקה במהירות את השירותים לפני שהמשטרה הספיקה להגיע, וכי שישה נוספים "עזרו לחשוד להימלט, טייחו ראיות או לא סיפקו מידע על הפשע". בתחקיר של מגזין 'ואניטי פייר' נמצא כי אחד המאבטחים בבר הרים את התרמיל עם מפית, והחביאו בתא טלפון קרוב.

        ג'יי ג'יי גארסה, שירה בחלוץ סלבדור קבניאס (AP)
        היורה, ככל הנראה. גארסה (צילום: AP)

        הסיכויים לשרוד יריה לראש עומדים על כחמישה אחוז. קבניאס נכנס לצד הנכון של הסטטיסטיקה, וניצל בנס. לטענתו, כבר הגיע לגן עדן ודיבר עם אלוהים, שהניח לו יד על המצח ואמר לו שזמנו עדיין לא הגיע. "הדבר הראשון שאני זוכר כשהתעוררתי היה שסבתא שלי דיברה איתי, והיא מתה שנה קודם לכן", אמר החלוץ למגזין 'פור פור טו', עדיין אפוף ניסים ומאורעות נשגבים. "היא אמרה שאני חייב לחזור לשחק, כי הרבה אנשים תלויים בי. זה נתן לי המון כוח". הרופאים שניתחו אותו החליטו שלא להוציא את הקליע מראשו, מחשש שאם יעשו זאת, קבניאס ימות. אחרי מספר ימים הוא שב להכרה. אחרי שבוע, חזר לדבר. אחרי שלושה ידע מי הוא, אבל לא הבין איפה הוא נמצא, ומדוע. אחרי ארבעה, חזר ללכת וזכה לביקור מנשיא פרגוואי. אחרי חמישה הועבר למחלקת שיקום. "הוא יודע שהוא סלבדור קבניאס ושהוא כדורגלן", אמר אחד הרופאים שטיפלו בו. "הוא מזהה את ההורים שלו, אבל אז לא יודע מה הוא אכל לארוחת בוקר, או מה עשה אתמול". רופא נוסף הוסיף: "פציעות כאלה הן בלתי צפויות, אנחנו לא יודעים אילו השפעות יהיו להן - אולי כלל לא, אולי הרבה".

        בעיות הזיכרון היו ברורות, אך בעיות נוספות נתנו מדי פעם את אותותיהן: למשל, הפעם ההיא שקבניאס התעקש לקום על רגליו, משום שהוא צריך להתכונן למשחק הכנה לקראת המונדיאל המתקרב. העובדה שנורה בראשו מספר שבועות קודם לכן, העובדה שניצל בנס ממוות, העובדה שעלול, עדיין, למות בשל הקליע שתקוע בראשו, לא היתה ברורה לו לגמרי. נשיא קלוב אמריקה אמר למגזין ABC בפרגוואי: "המונדיאל זה כל מה שהוא חושב עליו". באמצע מרץ העניק קבניאס את הראיון הראשון שלו, כשצולם על ידי הטלוויזיה המקסיקנית רוכב על אופני כושר ומשחק פינג פונג. שבועיים לאחר מכן פורסמה עליו כתבה בעיתון בבואנוס איירס, שתעדה אותו משחק כדורסל ובועט בעיטות חופשיות - הכל כדי להראות שמצבו, בעצם, בסדר, שחרארדו מרטינו צריך לקחת אותו בחשבון כשיקבע את הסגל למונדיאל בדרום אפריקה.

        האופטימיות חגגה ברגעים הללו, בהן קבניאס התאושש באופן כמעט בלתי אפשרי. סוכנו סיפר ששוחח עם מנג'ר סנדרלנד סטיב ברוס, שאמר שישמח לצרף את החלוץ אם אכן יצליח לחזור למגרשים. אלא שהמציאות נקשה בדלת, וחרארדו מרטינו לא זימן אותו לסגל הנבחרת לקראת המונדיאל. "הסיפור שלו רגיש מאוד", אמר המאמן. "כולנו היינו איתו בקשר מאז התאונה, והוא מהווה השראה גדולה עבורנו". מרטינו והשחקנים הקדישו לקבניאס את משחקיהם המוצלחים בגביע העולמי, אך הוא עצמו הודה שהיה לו קשה מאוד לצפות בנעשה בטלוויזיה. לא משנה כמה שמע שהוא צריך להגיד תודה שהוא עדיין בחיים, שהוא לא צמח; בראשו של סלבדור קבניאס, הוא אמור היה להיות עם הנבחרת.

        27 חודשים אחרי המאורע הטרגי, החלוץ אכן הצליח לחזור למגרשי הכדורגל. זה קרה בקבוצת נעוריו, 12 דה אוקטוברה מהליגה השלישית בפרגוואי, תחת המאמן רולאנדו צ'ילברט, אחיו של השוער המיתולוגי חוסה לואיס, אל מול 500 איש ולא 100 אלף כפי שהיה רגיל. "האמת היא שהוא כאן בשל סיבות אנושיות, לא בשל סיבות מקצועיות", הודה המאמן. "אנחנו רוצים לעזור לו להשתקם, אבל לא הגיוני שהוא יחזור לשחק כדורגל מקצועני. הוא לא סלבדור של פעם. כשהתחיל להתאמן איתנו הוא בקושי הצליח להזיז את ידו השמאלית או את הרגל, הוא איבד את הראייה המרחבית, אבל השיפור שלו היה עצום". קבניאס פתח בהרכב, השלים את 40 הדקות הראשונות ואז הוחלף. "אף אחד לא היה שורד את מה שעברתי", אמר. "בגלל זה תמיד אעריך את האנשים שהתפללו עבורי. אמונה היא דבר בסיסי עבורי, בגללה אני כאן עכשיו".

        ומה לגבי העניין הפעוט ההוא של הקליע שתקוע לו עמוק בראש? במשחקו הראשון התנגש שחקן יריב בצווארו של קבניאס, וגרם לכולם להחסיר נשימה. "אני חייב להיזהר כשאני נוגח בכדור", אמר לעיתונאי ג'ונתן גילברט. "אני חייב לדאוג שאנגח אותו ברכות עם המצח שלי, אחרת הקליע עלול לזוז ולגרום נזק". בפשטות, התקיימה אז מציאות שנעה על הסקלה שבין משוגעת ואירונית: לא היה דבר שקבניאס רצה יותר מלשחק כדורגל, ולא היה דבר יותר מסוכן לחייו מלשחק כדורגל. קלוב אמריקה סירבה לשלם לו משכורת בשמונת החודשים האחרונים שנותרו בחוזהו מאז הירי, מה שהביא את אשתו לתבוע את המועדון. בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכם על משחק צדקה בין קבוצתו לשעבר ונבחרת פרגוואי כדי לגייס כסף שיעבור לחלוץ האהוב - כסף שיימלט ממנו תוך זמן קצר.

        החלוץ הפרגוואי סלבדור קבניאס (AP)
        גם זה משהו. קבניאס במשחק ההוקרה (צילום: AP)

        פחות מארבעה חודשים אחרי הופעת הבכורה המחודשת של קבניאס, התפטר צ'ילברט לאחר שטען שההנהלה אילצה אותו לשתף את החלוץ המשתקם. בינואר של 2014 הודיע קבניאס על פרישה ממשחק, אך תוך זמן קצר שב וחתם בקבוצת טנאבי, מהליגה הרביעית בברזיל. "אנחנו נותנים לו הזדמנות להתחיל מההתחלה", אמר נשיא המועדון, בעוד החלוץ עצמו אמר: "הכדורגל אפשר לי להשתקם לגמרי. אם לא היה לי את הכדורגל, לא הייתי מצליח להתאושש". בפועל, אחרי שהחמיץ פנדל בהופעת הבכורה שלו, התברר כי הנשיא המדובר החתימו כחלק מאקט שיווקי בלבד שנועד למכור פרסומות. קבניאס הרגיש מנוצל, הודיע על פרישה נוספת וחזר כדי לשחק קצת בקבוצה חצי מקצוענית במולדתו.

        באוגוסט של 2014 פורסם באתר מקסיקני כי נטל את חייו בשל דיכאון הולך ומתגבר, אך
        קבניאס מיהר להכחיש. באירוע יח"צני שערך בקנקון כן הודה שכבר קשה לו מדי לראות כדורגל בטלוויזיה - כל משחק בו הוא לא יכול לקחת חלק רק גורם לו ליותר כאב וצער. דבר נוסף שגרם לו כאב וצער היה לראות כיצד הגירושים מאשתו מותירים אותו חסר כל - כולל האחוזה באסונסיון ששווייה נע, על פי דיווחים, בין 5 ו-12 מיליון דולר. כל הכסף שהרוויח לאורך הקריירה נעלם כלא היה, ומהמשכורות המנופחות ההן, בשיא תפארתו, נותר רק זיכרון - זיכרון בדמות קליע אותו לא יוכל להוציא לעולם. אם זה לא הספיק, הרי שגרושתו מריו אלונסו דאגה להתראיין בתקשורת המקומית ולדבר בעיקר עליו, לא עליה, תוך שהיא גובה 50 אלף דולר על כל ראיון. את צמד בנותיו הוא בקושי רואה. במהלך הגירושים, אפילו עורך דינו של קבניאס עבר לצד של גרושתו.

        אז כיום, בגיל 34, הוא מתגורר עם ההורים, קם בארבע בבוקר, כל בוקר, ועובד כשליח במאפיה שלהם. "אנשים מזהים אותי", אמר לסוכנות הידיעות AFP, "הם שואלים אותי הרבה על כדורגל. אני אומר לכולם שהיה מאוד כיף". לתקשורת בארצו הודה כי "בחיים של שחקן, כשאתה משחק כולם איתך אבל כשאתה לא משחק אתה לבד", ועל כן הוא מנסה להשיב לעצמו את האושר דרך שאיפות מעט פחות נשגבות מבעבר. "אני צריך לעשות מה שאפשר כדי לשרוד", אמר בשבוע שעבר. "כיף לי עם ההורים שלי. עורך הדין מנסה להחזיר לי את הכסף, כי כולם לקחו אותו, ואני מאמין שהצדק יצא לאור מתישהו. כעת אני חולק את זמני עם ההורים, ובזמן הפנוי אני נהנה משכונת נעורי".

        לפעמים, סיפר, הוא אפילו משחק עם הילדים המקומיים כדורגל.

        אוהדי קלוב אמריקה תומכים בחלוץ סלבדור קבניאס (AP)
        אוהדי קלוב אמריקה מעולם לא שכחו אותו (צילום: AP)

        לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"

        לתגובות:
        nimrodofran@walla.co.il