אחד מהשינויים הראשונים שעשה מייקל קאריק כמאמן מנצ'סטר יונייטד היה לוגיסטי לחלוטין כביכול. בימים של משחקי בית הוא מבקש מהאוטובוס שאוסף את השחקנים ממגרש האימונים בקרינגטון להגיע 15 דקות מאוחר יותר מבדרך כלל. ההסבר לשינוי הקטן הוא שקאריק רוצה שהשחקנים יכנסו לאולד טראפורד כשהוא כבר טיפה יותר מלא באוהדים נרגשים וכך הם יחושו יותר את הציפייה, נחישות וגאווה במגרשם הביתי.
זה מתחבר לשיחה הראשונה שלו עם שחקניו. שיחה, שלפי העיתונאים שמסקרים את הקבוצה, לא התמקדה בעניינים טכניים או טקטיים יותר מדי, אלא בעיקר בדגש שהמאמן החדש שם על המשמעות של להיות שחקן מנצ'סטר יונייטד. נראה שהשחקנים הגיבו מעולה לשינויים של קאריק. בארבעת משחקיו הראשונים כמאמן מנצ'סטר יונייטד הוביל אותם לארבעה ניצחונות רצופים, כולל ניצחונות על הקבוצות במקומות 1 ו-2 וכולל שני ניצחונות ב"פרגי טיים" כיאה לקבוצה ממנצ'סטר שמשחקת באדום. וגם במשחק הכי פחות טוב של קבוצתו, הושג תיקו מול ווסטהאם בשניות האחרונות של המשחק.
כמובן שאלו לא היו השינויים היחידים שהחיו את "הרוח של מנצ'סטר יונייטד" בשחקנים שנראו מתים מבפנים תחת רובן אמורים. קאריק הביא הרבה מאוד ניסיון וידע מוסדי לחדר ההלבשה. סטיב הולנד, שהיה עוזרו של גארת' סאות'גייט בנבחרת אנגליה ועבד בצ'לסי, הצטרף כעזור הראשי.
הוא אחראי יותר על הצד הטקטי של הקבוצה; ג'ונתן וודגייט, שהיה עוזרו של קאריק במידלסבורו ושחקן עבר בלידס יונייטד וריאל מדריד גם כן הצטרף לצוות. וודגייט עובד ביחד עם ג'וני אוונס, לשעבר בלם מנצ'סטר יונייטד, על שיפור ההגנה; קאריק עובד גם עם שני עוזרים נוספים שעובדים במועדון - טרוויס ביניון וקרייג מוסון. כולם מכירים את המועדון טוב בהרבה מאשר אנשיו של אמורים.
וברמה הפסיכולוגית נראה שקאריק יודע להגיד בדיוק את הדברים הנכונים לתקשורת וגם לשחקנים. לפתע נראה שהם יודעים באיזו גישה לשחק כדי לגרום לקהל לדחוף אותם ולא להלחיץ אותם. קאריק סידר אותם במערך פשוט שהם מבינים ושיחקו בו בעבר (ולא פחות חשוב כרגע - האוהדים מבינים ואוהבים שהקבוצה שלהם משחקת בו), שחקנים נראים שמחים לשחק במנצ'סטר יונייטד שלו ואף לעלות מהספסל, ונראה שהקבוצה מבינה את המשימה העיקרית והיחידה שלה העונה: להעפיל לליגת האלופות.
עד כמה התחושות באולד טראפורד חיוביות ונראה שהמאמן הזמני הוא בעצם מי שאמור לקחת על עצמו את המשימה לשקם את השדים האדומים לטווח הארוך? אוהדים התחילו להשוות את סגנון הלבוש של קאריק לסגנון הלבוש של אלכס פרגוסון.
הבעיה הגדולה זה מה שמכונה על ידי כתבים שמסקרים את מנצ'סטר יונייטד "מלכודת סולשיאר". הרי גם הג'וקר הנורבגי שימש כמאמן זמני במועדון ונכנס לתפקיד באופן טבעי אבל בדיוק כמו קאריק לא היה בעל תדמית או ניסיון של מאמן לקבוצה בסדר גודל של מנצ'סטר יונייטד וזה פגע בו ברגע שקיבל את תפקיד המאמן הקבוע.
סולשייאר קיבל את התפקיד הזה כאמור אבל היו מאמנים כל כך הרבה יותר בכירים ממנו שהיו פנויים באותו הזמן וזה יצר בעיה במועדון, שמאז עזיבתו של פרגוסון לא בדיוק נתן למאמנים הראשיים שלו את כל הגב, המעטפת והכלים שהם היו צריכים כדי להצליח. סולשיאר, כמו קאריק, גם מצא את המערך והסגנון שהכי מתאימים לסגל שנבנה עבור יונייטד. אבל שיקולים אחרים פגעו בעבודת השיקום שהחל. הגעתו של כריסטיאנו רונאלדו - מעל הראש של הנורבגי, ובעיקר מטעמים כלכליים ונוסטלגיים - שברה את מעמדו הרעוע גם ככה של המאמן, ובמהרה הוא הפך לעוד שם ברשימת המאמנים שכשלו בתפקידם באולד טראפורד.
במועדון אומרים לעיתונאים שהם יקחו את הזמן שלהם בבחירת המאמן הקבוע הבא ולא ימהרו להגיש חוזה לקאריק. כמו כן, בקיץ הקרוב אמורה להיות תחלופה משמעותית של מאמנים ראשיים במועדונים הגדולים: יש כמה מאמנים מוכשרים שיושבים על הספסל ומחכים להצעה המושלמת (ע"ע צ'אבי אלונסו ואנצו מארסקה); יש כמה מאמנים גדולים שיאמנו במונדיאל וכבר הודיעו שהם רוצים לחזור לכדורגל מועדונים (ע"ע מאוריסיו פוצ'טינו ויוליאן נאגלסמן); ויש כמה מאמנים בקבוצות קטנות שכנראה יכולים לעשות את הקפיצה למועדונים גדולים יותר (ע"ע אנדוני איראולה, ססק פברגאס).
מה גם שייתכן שפפ גווארדיולה יעזוב את מנצ'סטר סיטי, מיקל ארטטה כנראה לא ימשיך בארסנל אם לא יזכה בתואר השנה, ריאל מדריד אולי תחפש מישהו בכיר יותר מאלברו ארבלואה ואולי אפילו יהיה שינוי בליברפול.
בקיצור, עבור ההנהלה של מנצ'סטר יונייטד יש הרבה החלטות לעשות - ובדרך כלל בשלב הזה העניינים מסתבכים, ובכל מיני גזרות - כי מלבד השפל המקצועי שמנצ'סטר יונייטד נמצאת בו, הקבוצה נמצאת גם בשפל תדמיתי. כשהתפרסמה "ליגת הכסף" של דלויט החודש, כולם ראו את הנפילה של יונייטד. הקבוצה ירדה למקום השמיני - מיקום שפל של כל הזמנים עבור קבוצה, שלאורך כמעט שלושת העשורים של הטבלה של דלויט, כמעט תמיד היתה בשלושת המקומות הראשונים.
הכנסותיה של יונייטד משידורים בעונה שעברה עמדו על 172.9 מיליון ליש"ט בלבד בגלל שלא העפילה לליגת האלופות (וזה התיקון הפיננסי הברור ביותר - העפלה לליגת האלופות) אבל הבעיה העיקרית היא המעמד הנשחק של המועדון.
אמנם בעונה שעברה ההכנסות המסחריות של יונייטד זינקו לשיא מועדון של 333.3 מיליון ליש"ט (לפי דלויט, רק ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן ומנצ'סטר סיטי הרוויחו יותר מפעילות מסחרית). מתוך הסכום הזה, 188.4 מיליון ליש"ט הגיעו מחסויות — הנתון השני בגובהו בתולדות יונייטד, מעט בלבד פחות משיא כל הזמנים שנרשם שנתיים קודם לכן. כמעט מחצית מסך זה הגיע מהסכם הלבוש עם אדידס — חוזה לעשר שנים בשווי 90 מיליון ליש"ט לעונה - שהוכרז כ"העסקה הגדולה בתולדות הפרמייר ליג" כשחודש ביולי 2023.
כמה חודשים לאחר מכן נחתם גם הסכם חסות עיקרי עם חברת הטכנולוגיה האמריקאית קוואלקום, בשווי 60 מיליון ליש"ט לעונה. חברת הבת שלה, סנאפטראגון, מופיעה על חולצות קבוצת הגברים והנשים מאז אותה עונה. כמו חידוש החוזה עם אדידס, גם העסקה עם קוואלקום הפתיעה רבים בתעשייה והוכיחה כי אף עשור של אכזבות מקצועיות לא פגע ביכולתה של יונייטד למשוך נותני חסות גדולים.
עם זאת, מאז הקיץ האחרון אין ליונייטד נותנת חסות לחולצות אימונים, לאחר סיום החוזה בן שלוש השנים עם חברת הבלוקצ'יין .Tezos גם ההסכם עם נותנת החסות על השרוול , DXC Technology אמור להסתיים בסיום העונה. ההסכמים הללו שווים כ-35 מיליון ליש"ט בשנה ולפי הדיווחים במועדון מביעים דאגה שלא לעולם חוסן, וכלל לא בטוח שיהיו נותני חסות איכותיים שירצו לשלם סכומים גבוהים עבור קבוצה עם מאמן זמני, שאינו שם גדול.
החשש מפני ירידה בהכנסות מחסויות כל כך גדול שהוא גרם לז'אן־קלוד בלאן, מנכ"ל מחלקת הספורט של INEOS למלא תפקיד פעיל יותר במועדון. העניין הוא שהבוס שלו פגע עוד יותר בתדמית של יונייטד. דבריו של סר ג'ים רטקליף, הבעלים של INEOS והבעלים המשותף של מנצ'סטר יונייטד, כנגד מהגרים הובילו אפילו לקריאות לחרם נגד נותני החסות של המועדון - וזו מכה שמגיעה אחרי שרטקליף בעצמו ביצע כמה קיצוצים קשים - במיוחד במחלקה המסחרית (מספר העובדים במחלקה נחתך בכ-30%, כולל מנהלי החסות של אדידס) . לפי מקור שדיבר עם מנצ'סטר איווניג ניוז "אובדן הידע והניסיון בארגון הוא אחד הגורמים המרכזיים בקושי לשמר ספונסרים גדולים ולגייס חדשים".
את המצב אפשר לסכם בידיעה קטנה ומדכאת שאולי מלמדת על מעמדה הגלובלי של מנצ'סטר יונייטד. בהיעדר משחקים בטורניר של אופ"א, ביונייטד חיפשו חלופות להכנסה דרך משחקי ראווה באמצע העונה - כולל שיחות עם סעודיה וכווית - אך בינתיים אף אחת מהן לא הבשילה.
מנצ'סטר יונייטד הוא עדיין המועדון הכי גדול באנגליה. הכי הרבה אליפויות, הכי הרבה אוהדים, הכי הרבה עניין בנעשה בקבוצה - אין בכלל ספק. אבל היריבות מוחקות את הפערים הללו וצומחות בקצב מהיר בעוד שהשדים האדומים מתקשים לגייס נותני חסות משמעותיים.
איפה זה שם את קאריק? מצד אחד, הוא המאמן שיכול לתת ליונייטד שקט תעשייתי בגובה הדשא. מצד שני, הדרישות היום ממאמן ראשי הן כל כך קיצוניות ואף אדם לא יכול להתמודד איתן לבדו, לא משנה כמה מנצ'סטר יונייטד הוא. לשם כך צריך תמיכה של ארגון מתפקד ברמה גבוהה. מעטפת רחבה ואת אמון ההנהלה. מצד שלישי הוא לא שם גדול של מאמן וכפי שראינו בעבר יש לזה גם השלכות מסחריות ומשפיע על השיקולים של הנהלת המועדון.
נראה שלצערו של קאריק, לא משנה כמה טוב מנצ'סטר יונייטד שלו תראה, הוא לא תלוי לחלוטין בתוצאות שלה.