מהדורת 2026 של ליגת הכסף של דלויט, ענקית הייעוץ והחשבונאות, מציגה שיא חדש בהכנסות מועדני הכדורגל העשירים בעולם. דוח Deloitte Football Money League (מהדורה 29) מסכם את עונת 2024/25 ומציג שיא בהכנסות מועדוני הכדורגל: 20 המועדונים המכניסים בעולם רשמו יחד הכנסה של 12.4 מיליארד יורו ולראשונה חצו את רף ההכנסות הזה. מדובר עלייה של 11% מהעונה הקודמת. לפי הדו"ח, הצמיחה נרשמה בכל שלושת מקורות ההכנסה המרכזיים: מסחריות, שידורים והכנסות ימי משחק.
בראש הדירוג שוב ניצבת ריאל מדריד עם הכנסות של 1.2 מיליארד יורו. ההכנסות המסחריות של ריאל בלבד הגיעו לכ־594 מיליון יורו — סכום שהיה מספיק כדי למקם אותה (כמקור הכנסה יחיד) בתוך העשירייה הראשונה של הדירוג כולו. אחרי ריאל מדריד מדורגות ברצלונה עם הכנסה של כ-975 מיליון יורו ובמקום השלישי נמצאת באיירן מינכן עם הכנסה של 861 מיליון יורו. פריז סן ז'רמן רביעית עם הכנסה של 837 מיליון יורו וליברפול הכניסה 836 מיליון יורו וסוגרת את החמישייה הראשונה.
תזוזות משמעותיות נרשמו באנגליה: ליברפול, כאמור, טיפסה למקום החמישי והפכה לראשונה בתולדות ה־Money League למועדון האנגלי עם ההכנסות הגבוהות ביותר, על רקע חזרה לליגת האלופות וגידול בהכנסות מסחריות מאירועים נוספים באצטדיון אנפילד. מנגד, מנצ'סטר סיטי ירדה למקום השישי ומנצ'סטר יונייטד ירדה מהמקום הרביעי לשמיני — כאשר היעדר ליגת האלופות ופגיעה בהכנסות שידורים הודגשו כגורמים מרכזיים.
את העשירייה הראשונה סוגרות ארסנל (821 מיליון יורו), מנצ'סטר יונייטד (793 מיליון יורו), טוטנהאם (672 מיליון יורו) וצ'לסי (584 מיליון יורו). בטופ 20 יש עוד שלוש נציגות אנגליות (אסטון וילה, ניוקאסל וגם ווסטהאם). כלומר, כמעט 50% מהפרמיירליג מיוצגות ברשימת 20 הקבוצות הכי עשירות באירופה. בנפיקה, במקום ה-19 עם הכנסה של 283 מיליון יורו, היא הנציגה היחידה במאני ליג שאינה מחמשת הליגות הגדולות. אין עוד נציגה צרפתית ברשימה בגלל ירידה משמעותית של ההכנסות מהסכם הטלוויזיה בצרפת. לליגה הספרדית יש רק שלוש נציגות (ריאל מדריד, ברצלונה ואתלטיקו מדריד שבמקום ה-13 עם הכנסות של 454 מיליון יורו). לסריה A יש שלוש נציגות (אינטר, מילאן ויובנטוס) ולבונדסליגה הגרמנית יש גם שלוש נציגות (באיירן, דורטמונד ושטוטגרט).
אורן רוזמן, שותף ומוביל תחום תקשורת, מדיה וספורט ב-Deloitte ישראל: "המסר של ה‑Money League השנה ברור: מועדוני העל כבר לא מוכרים 90 דקות - הם מפעילים מותג ונכס בדמות אצטדיון 365 ימים בשנה. מי שלוקח בעלות על המסחור, הדאטה וחוויית האוהד מייצר יתרון מבני שקשה לסגור רק דרך תוצאות על הדשא. בישראל ראינו השנה עד כמה הכנסות 'יום משחק' תלויות במציאות חיצונית—אבל דווקא זה מחדד את ההזדמנות ולא רק את הסיכון: להפוך קהל נאמן להכנסה יציבה באמצעות CRM, דיגיטל, חסויות ומימוש האצטדיון גם בימים בלי משחק. לאורך זמן מי שיבנה מנוע מסחרי יראה קפיצה אמיתית בהכנסות ובשווי המועדון".
לפי ניתוח של דלויט מנוע הצמיחה המרכזי של המועדונים ממשיך להיות ההכנסות המסחריות, שהסתכמו ב־€5.3 מיליארד יורו (לעומת 4.9 מיליארד בעונה הקודמת) והיוו כ־43% מסך ההכנסות. זו השנה השלישית ברציפות כמקור ההכנסה הגדול ביותר. הדוח מצביע על שינוי דפוסי פעולה: יותר מועדונים "לוקחים בעלות" על יכולת ייצור ההכנסות שלהם ומעמיקים מוניטיזציה של המותג ונכסי האצטדיון לאורך כל השנה, לא רק בימי משחק — באמצעות אירועים ומתחמי בילוי מסביב לאצטדיון, הרחבת חסויות, ושיפור ביצועי מרצ'נדייז וקמעונאות.
במועדוני הטופ 10 התלות בהכנסה מסחרית אף גבוהה יותר (כמעט מחצית מההכנסה), בעוד שבמקומות 11-20 היא מהווה בערך שליש — פער שממחיש יתרון מובנה למועדונים עם מותג גלובלי ונכסי אצטדיון "ממונפים".
ההכנסות מימי משחק היו מקור ההכנסה הצומח ביותר: עלייה שנתית של 16% ל־2.4 מיליארד יורו (כ־19% מהסך). הצמיחה משויכת לשדרוג חוויית האוהד והרחבת מנגנוני הכנסה כמו Personal Seat Licenses (PSL). במקביל, הכנסות שידורים עלו ב־10% והיוו כ־38% מהסך, בין היתר בשל השפעת טורנירים מורחבים וחדשים: השתתפות של מועדונים רבים בגרסאות מורחבות של תחרויות בינלאומיות/אירופיות תרמה לעלייה בהכנסות, כאשר הדוח מדגיש במיוחד את השפעת מונדיאל המועדונים ואת הרחבת מפעלי אופ"א.
הדוח מתייחס גם ל"מחיר ההצלחה": הרחבת מספר המשחקים והטורנירים מגדילה הזדמנויות הכנסה, אך מעלה צורך באיזון בין אופטימיזציית הכנסות לבין שמירה על איכות המוצר הספורטיבי ורווחת השחקנים בעומס משחקים גובר.
בכדורגל הנשים נרשם שיא נפרד: 15 המועדונים המובילים ייצרו יחד 158 מיליון יורו — עלייה של 35% — ולראשונה הכנסות ממוצעות למועדון חצו 10 מיליון יורו. ארסנל נשים הובילה את הרשימה עם הכנסה 25.6 מיליון (עלייה של 43%) לפני צ'לסי נשים ( 25.4 מיליון יורו) וברצלונה פמניני ( 22 מיליון יורו), כשבדוח מצוינים מהלכי השקעה בנתוני אוהדים, אקטיבציה ועלייה בקהלים כמנועי צמיחה מרכזיים.
רוזמן: "בראייה ישראלית, מגמת ההכנסות נמצאת בעלייה, אך השנה האחרונה המחישה עד כמה הענף המקומי רגיש להקשרים חיצוניים. המלחמה והאירוח באירופה מחוץ לישראל פגעו בצורה ישירה ביכולת לייצר הכנסות מכרטיסים ומיום משחק (קהל, VIP, חוויות אצטדיון), ובמקביל גם תרמו—באופן עקיף—ללחץ תפעולי וספורטיבי שהשתקף אצל חלק מהמועדונים בפחות הצלחות על הדשא, בזירה האירופית מה שמקטין הכנסות תלויות ביצועים (מענקים). גם שוק ההעברות של שחקנים ישראלים נפגע במידה מסוימת: רמת אי־ודאות גבוהה יותר מקשה על עסקאות, על תמחור ועל הוצאת שחקנים לחלונות רלוונטיים, ולעיתים פוגעת גם ביכולת "לספר סיפור" בינלאומי שמביא הצעות טובות יותר".
אבל לא הכל רע. לפי רוזמן: "מן הצד השני, בזירה המקומית נרשמות אינדיקציות חיוביות: הכנסות מכרטיסים בליגה נמצאות בגידול בעונה הנוכחית, והפלייאוף מסתמן כמבטיח מבחינת עניין ציבורי ומתח תחרותי—בין היתר לאור חזרתן של בית"ר ירושלים והפועל תל אביב למרכז הבמה. בנוסף, אם בעונה הבאה נראה יותר משחקים אירופיים בישראל, יש בסיס לאופטימיות לגבי התאוששות משמעותית בהכנסות "יום משחק" ובאקטיבציה סביב האצטדיון. עם זאת, בהשוואה למגמות שמודגשות בדוח (מועדונים שממקסמים מותג ונכסי אצטדיון כל השנה), למועדונים בישראל יש עוד מרחב גדול להשתפר במוניטיזציה של הנכסים: ניצול האצטדיון גם בימי לא־משחק, פיתוח הכנסות מסחריות (חסויות, מרצ'נדייז, תוכן), ובעיקר ניהול "מסע אוהד" מקצה לקצה—דאטה ו-CRM (ניהול קשרי לקוחות), דיגיטל ומכירה חוזרת, חוויית משחק, ושימור מעורבות בין משחקים—כדי להפוך קהל נאמן להכנסה יציבה לאורך זמן".