המלך הוא עירום? פרשת לברון וישראל כסמל לעידן מטומטם

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש מודאג מאוד. בהודעה שפרסם אמש הוא שיתף בדאגתו הכנה מכך שישראל מתכוונת לאפשר רישום של חלקות בשטחי יהודה ושומרון. אכן עניין של חיים ומוות.

נזכיר: תושבי קייב מצויים תחת מתקפת טילים, באיראן נעלמים אנשים מבתיהם בקצב מבהיל ובניו זילנד הוכרז מצב חירום נוכח שיטפונות חריגים, אבל המזכיר הכללי של הארגון הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר מודאג מאופן רישם הקרקעות ביהודה ושומרון.

נכון שיש משמעות פוליטית לנושא - ואפשר להתווכח ברצינות על זכותה של ישראל לבצע סיפוח מלא או זוחל על מה שהחוק הבינלאומי אינו מכיר בו כשטחה, אבל מכאן ועד להעלות את הנושא על ראש דאגותיו של גוטרש? קשה לחשוב על פרסום טוב יותר לקידום "מועצת השלום" - "האו"ם מעלי אקספרס" שמקים בימים אלה נשיא ארה"ב דונלנד טראמפ.

למה מככב בטור ספורט מי שהקשר העיקרי שלו לתחום הוא הדמיון לשם המשפחה של החלוץ הנורבגי של ארסנל? כי הוא דוגמה טרייה מאוד, מהלילה, לצביעות ולטמטום שמאפיינים את הביקורת הסלקטיבית והאוטומטית על ישראל.

ייאמר מיד: זכותו של כל אחד לבקר את ישראל. ספייק לי יכול לדגמן קו אופנתי של חולצות "פלסטין בחינם", פפ גווארדיולה יכול לכרוך על צווארו כאפייה (חבל שלא קצת יותר הדוקה) ולקשקש על "ג'נוסייד". רק שרגישות היתר לכל מה שעולה ממנו אפילו נימה של הבנה לישראל ולמצבה, מתחיל לעלות על העצבים.

לברון ג'יימס, הכוכב הכי גדול בתולדות ה-NBA מאז תלה מייקל ג'ורדן את נעליו (שמהן הוא ממשיך להרוויח הון תועפות עד היום), אמר כמה משפטים בנוגע להופעתו של דני אבדיה במשחק האול-סטאר. בגדול אפשר לתמצת את כל הקשקשת לשתי מילים בעברית מדוברת: "אחלה דני".

אם מתעקשים להרחיב, אז היה שם גם "אחלה ישראל" די תמים, משהו על כך שמעולם לא ביקר כאן, אבל היה שמח לעשות כן, גם כי יש לו כאן מעריצים, אבל גם כי שמע רק טובות על ישראל. תסכימו איתי שזו לא בדיוק שבועת אמונים ללה פמיליה, אלא משפט חביב ודי תמים.

ההתנפלות ברשת לא איחרה לבוא: "איך אתה יכול לטעון ששמעת רק דברים טובים על ישראל?" תהו רבים, שחלקם אף "נדהם" נוכח העובדה שמדובר בכוכב שלא אחת ניצל את מעמדו הרם כדי להתבטא בנושאים חברתיים טעונים.

בעוד ועדת הפוליטיקלי קורקט מתכנסת לה בחשאי כדי לדון האם לשלול מלברון ג'יימס את תעודת השמאלן שהוענקה לו כשהתבטא נגד טראמפ, אפשר לדון קצת במה שאמר הכוכב.

ובכן, אני מאמין לו. למה? כי כמעט כל מי שמגיע לביקור בישראל חוזר מאוהב. זה לא שחסרות לנו בעיות: השכנים שלנו מגלים נטיות רצחניות, מלחמת דת על אש קטנה מתחוללת בקרבנו, כך גם מקצין השיח בין ימין לשמאל, מערכת בחירות שמאיימת להיות אלימה מתמיד עודנה לפנינו ובאוגוסט חם ולח פה למות.

רק שאחרי כל אלה, אפשר כבר לומר מבלי להתנצל שאנחנו אפילו לא "נווה מדבר" אלא גן עדן של ממש? האוכל פה פצצה - מסטריט פוד קלאסי כמו פלאפל ועד לשניצל בחלה. מדוכני שוק ועד מסעדות שף. יש פה גם אחלה יין, בכל בר שתיכנסו אליו הצוות יוריד אתכם צ'ייסר אחרי שתי דקות.

יש פה מדיניות סמים מקלה (בעיקר אם אתה שחקן כדורסל בליגת העל) - והאמינו למי שגר במרחק יריקה מאחד החופים הכי צעירים (בהרכב המשתזפים): יש פה את הא.נשים (כדי לא להעליב את החברות של ספייק לי) הכי יפות ויפים בעולם, כי ככה זה שמערבבים עיראקית עם פולני ורומנייה עם תימני (ככה המציאו את האשדודים).

עכשיו קחו את כל זה, תכפילו פי מאה - וקיבלתם את מה שיש לשחקני חיזוק אמריקאים להגיד על ישראל, בדגש על תל אביב. למה? יתרונות הגודל: ההערצה לספורטאים, עומק הכיס ו... מוטב שנעצור כאן לפני שהטור הזה מידרדר עוד יותר.

רוצה לומר, לאנשים שמהם יכול לברון לקבל אינפורמציה בלתי-אמצעית על ישראל יש יותר דברים טובים להשמיע עליה מאשר לשרה מירי רגב על כלת בת המצווה של בתו של קבלן קולות במרכז הליכוד, ערב פריימריז.

אפשר היה לסיים כאן את הסאגה ולכתוב שלא משנה מה חושבים על ישראל, לג'יימס מגיעה הנחת "אמת דיברתי", אפילו אם כמה שחצו כבר מזמן את הקו שבין אנטי-ישראליות לאנטישמיות קלאסית בטוחים שהוא שמע על ה"ג'נוסייד" (שהם מפמפמים השכם והערב). אפשר גם לייחל כמובן שיהיו לנו כמה שיותר שגרירים כמו דני אבדיה, שיגרמו ל"לברון-ג'יימסים" של העולם לדבר בשבחנו.

בכל זאת נגיד משהו שחורג מתחום הספורט: כוכבי ספורט כמו כוכבי רוק, קולנוע או משפיעניות רשת, יכולים לנצל את מעמדם כדי להשמיע את דעותיהם, שיקבלו מיד ווליום גבוה יותר. הם יכולים גם שלא. לברון לא עשה אפילו את זה, אבל הבעיה שאנחנו בעידן שבו זכות העלבון שמורה לכל אחד, הופכת מיד למניפסט פוליטי ולעצומת רשת.

זה מצב בלתי נסבל שהנחמה היחידה בו הוא שהעונש של מי שהתנפלו על לברון כאילו הצטרף לאריות של הצל, הוא לחיות עם עצמם. כדי להתאוורר מעט אפשר להציע להם להפסיק לצפות בשידורי של מפעל ציוני כמו ה-NBA ולנצל את זמן האיכות שיתפנה להם לטובת שמיעת נאומים מודאגים של מזכ"ל האו"ם, האיש שרק לפני כמה ימים בירך בחום את חמינאי לרגל יום המהפכה האסלאמית באיראן, בעודו "מודאג מאוד" מאיזה קשקוש על רישום מקרקעין ביהודה ושומרון.