רגע לפני אחד המשחקים הגדולים בתולדותיה. קיבלה הפועל תל אביב החלטה לא פופולרית. היא העתיקה את הביתיות שלה מהאולם שהביא אותה להישגים יפים עד אז, ועברה לאולם הביתי של היריבה הגדולה. הייתה התנגדות, אבל היא עשתה את זה.
לא, לא מדובר בהווה. לפני 38 שנים, הפועל תל אביב כבר שיחקה משחק בגביע אירופה ביד אליהו. היריבה - ציבונה זאגרב. המועד - חצי גמר גביע קוראץ'. ההיסטוריה - ההופעה הבלתי נשכחת של דראז'ן פטרוביץ'. ההבדל מהיום? אז 8,000 אדומים אמיתיים גדשו את האולם.
הפועל תל אביב של שנות ה-80 הייתה קבוצה גדולה בכדורסל הישראלי, וגם במפעל המשני של אירופה, גביע קוראץ', שבשנת 1987/8 לבש את אחד מעונותיו הגדולות ביותר. את בתי רבע הגמר ניצחו הכוכב האדום בלגרד, ריאל מדריד, למרות שהפסידה בבית לאליצור נתניה וציבונה זאגרב של פטרוביץ'. וגם האדומים עשו את זה כשגברו במשחק מאני טיים על יוגופלסטיקה הענקית עם טוני קוקוץ'.
בשבועות שלפני המשחק עם ציבונה, הייתה מחלוקת אמיתית בין בעלי הבית של האדומים - ידידיה רפפורט ואברהם פלדה ז"ל. "דיברנו על העברת משחקים, והעברנו גם דרבים שעברו ליד אליהו", נזכר רפפורט, "בגביע אירופה זו היתה פעם ראשונה, לא הייתה לי התלבטות. פלדה ז"ל טען בתוקף בזמנו, שלא מעבירים את הבית מאוסישקין. אחרי שדיברנו והיינו במצב לא פשוט מבחינה כלכלית, נאלצנו להעביר את זה ליד אליהו. בסופו של דבר, הדברים השתלמו מבחינה כלכלית, לא בטוח שמבחינת תוצאה היינו משיגים משהו טוב יותר באוסישקין. עשינו דבר גדול כלכלית".
בעיתונים של אז נכתב ש-6,000 צופים בלבד היו במשחק, רפפורט טוען כי מדובר בשל העובדה שהתקשורת דאז הייתה מאוד לא אוהדת את האדומים, וגם רבים מהאנשים שהיו באותו ערב, ה-10 בפברואר 1988 ביד אליהו, מספרים על כ-8,000 אדומים באולם. "אני לא חושב שאוהדים עשו חרם ולא הגיעו. אוהדים של לפני 38 שנה היו סוג של אוהדים, סוג קצת אחר. היו פחות מחאות, היו מחאות. לא הייתי הבן אדם הכי אהוב בקרב האוהדים. למרות הכל, היום זה הרבה יותר גדול ממה שהיה פעם".
על הפרקט, המשחק נכנס לספרי ההיסטוריה. פטרוביץ' קלע 59 נקודות, 13 מ-18 ל-2 נקודות, 6 מ-13 ל-3 נקודות ו-15 מ-15 מושלם מקו העונשין. הוא הוביל את ציבונה לניצחון מוחץ 93:103. עד היום מחזיק השיא שלו - השחקן שקלע הכי הרבה נקודות ביד אליהו במשחק גביע אירופה.
"להגיע לחצי גמר גביע קוראץ', אולי זה נשמע לאנשים כגביע זניח. זה היה גביע מאוד רציני, באותה שנה עברנו את ספליט עם טוני קוקוץ', שיחקנו נגד זאדאר עם ראדג'ה. שיחקנו נגד קבוצות גדולות מאוד. להגיע לחצי גמר זה היה הדבר הכי גדול שקרה להפועל תל אביב עד העונה הנוכחית. קיבלנו את ציבונה, שבמקרה משחק שם שחקן אנונימי - דראזן פטרוביץ', הגיע ל-NBA לימים, ולא בטוח שצמד המשחקים נגדנו לא היה אחד הדברים שהביאו אותו לשם. אני זוכר תכונה אדירה, זה היה הכי דומה לדרבי נגד מכבי".
בימים אלה קרועה קהילת הפועל תל אביב בין אלה שמגיעים להיכל מנורה, לבין אלה שמחרימים ולא מגיעים, אם רק בגלל האולם או בגלל סיבות נוספות. במשחק הראשון ביורוליג בהיכל בשבוע שעבר, נראו לא מעט אוהדים שלא קשורים להפועל, כולל צעירים אוהדי מכבי תל אביב, שבאו לראות את המשחק. האווירה, הייתה שונה מאותו ערב בלתי נשכח עם ציבונה.
"המשפחה שלי מגיעה, אני לא מגיע", מספר רפפורט, "אני בעד הפועל תל אביב של היום, אני נגד דברים כאלה ואחרים שקורים. כשראיתי ושמעתי מהילדים והמהנכדים את האווירה במשחק נגד ז'לגיריס, לא נותר לי אלא להתגעגע למה שהיה לפני 35 שנה. אי אפשר להשוות, בטח כשאתה רואה את הילדים שבאו לראות את ז'לגיריס מנצחת, או את אוהדי מכבי שמצאו את עצמם פתאום במשחק של הפועל, ומה שנשאר להם לעודד בלב או לא בלב את ז'לגיריס. זה לא יכול לקרות בעולם".
אותו ערב נגד ציבונה גם סידר את הפועל של אותה עונה כלכלית. "לא מילאנו את יד אליהו של אז, אבל היינו עם 8000-8500 צופים. זה היה חודשיים וחצי משכורות לשחקנים, זה העלה אותנו בחזרה למפה. התקציב שלנו היה בערך 5 מיליון שקל, המשחק הכניס לנו בערך 20 אחוז מהתקציב. זה היה מטורף. הייתה היענות. מתוך הקהל, 90 אחוז רוכשי כרטיסים ב-100 שקל בערך. אנשים עשו את זה בשמחה. כשדיברתי עם פלדה בזמנו, לא חשבתי שאנחנו מדברים על 8,000 צופים במשחק הזה. חשבתי שיהיו פחות. באוסישקין היו 2,000 צופים במקסימום, אמרתי שנשלש את הכמות, אולי קצת יותר. הבאנו פי 4 יותר".