59 נקודות.
10 ריבאונדים.
7 אסיסטים.
6 חטיפות.
13 מ-18 לשתיים.
6 מ-13 לשלוש.
15 מ-15 מהעונשין.
1 דראז'ן פטרוביץ'.
"כשאתה הולך לצד ימין, הוא הולך לשמאל. כשאתה בצד שמאל, הוא בימין. הוא עושה מה שהוא רוצה. יש רק שחקן אחד שיכול לעצור אותו, וזה דראז'ן פטרוביץ'. הוא פשוט צריך לתפוס יום חלש". כך, באופן מריר ומתוסכל משהו, סיכם עמוס פרישמן, רכז צעיר בן 23, את מפגש האימים מול גדול הכדורסלנים באירופה ב-10 בפברואר 1988.
30 שנים חלפו מאז ההופעה ההיסטורית של פטרוביץ' ביד אליהו, הופעה שאיש לא הצליח לשחזר כמותה עד היום: 59 הנקודות שהרשית על ראשה של הפועל תל אביב בחצי גמר גביע קוראץ', בדרך לניצחון 93:103 לזכות ציבונה זאגרב, היו ונותרו לשיא שנקלע בהיכל הספורט בכל הזמנים. כשנשמע הבאזר האחרון נעמדו על רגליהם 6,000 אוהדים אדומים, שבאותו הרגע הבינו כי חלום הזכייה התנפץ לנגד עיניהם, ולא יכלו שלא להריע בתשואות ל"מוצארט של הכדורסל".
"אני לא מתבייש להגיד שגם אני נעמדתי יחד עם כל הקהל ומחאתי כפיים לפטרוביץ' בדקה האחרונה", מודה מאמן הפועל תל אביב דאז, מוישל'ה ויינקרנץ. "למרות שהייתי בצד השני של המתרס, נהניתי מכל רגע ורגע בהצגה של השחקן המדהים הזה. הצלחתי להעריך בזמן אמת את מה שאני רואה. הבנתי שזה לא דבר שקורה בכל יום, ובהסתכלות לאחור אני אפילו שמח שנפלה בחלקנו הזכות להיות חלק מההיסטוריה שלו".
ופטרוביץ' עצמו? "כבר היו לי משחקים טובים יותר", הפטיר בנונשלנטיות. "המשחק הטוב ביותר שלי בגביע אירופה היה לפני שנתיים נגד ריאל מדריד. אמנם קלעתי בו רק 51 נקודות, אבל גם מסרתי 11 אסיסטים".
לא מעט דברים מוזרים קרו לקבוצות הישראליות בגביע קוראץ', עונת 1987/88. הפועל חיפה הדיחה במוקדמות את פנאתינייקוס, אליצור נתניה הדהימה בפאביליון את ריאל מדריד, והפועל תל אביב דילגה בבית רבע הגמר מעל יוגופלסטיקה ספליט, שרק שנה מאוחר יותר תהמם את היבשת כולה ותחל בסדרה של שלוש זכיות רצופות בגביע אירופה לאלופות.
באוסישקין העמידו סגל חלומי: אקס ריאל, לינטון טאונס, הובא ב-80 אלף דולר לעונה; קארל איימוס הונחת כזר שני והשתכר כ-50 אלף דולר; האווי לאסוף ז"ל, ג'ונתן דלזל וחיים זלוטיקמן היו הבסיס הישראלי של הקבוצה, לצד לבאן מרסר בעונתו השמינית והאחרונה לפני המעבר למכבי תל אביב; מהספסל הגיחו עוד שתי תקוות צעירות - רותם ארליך (18) ושמעון אמסלם (21).
במשחקם האחרון בשלב הבתים הכניעו האדומים את יוגופלסטיקה, שבשורותיה הצטיינו האלמונים דינו ראדג'ה (16 נקודות), ולימיר פראסוביץ' ודושקו איבנוביץ' (13 כל אחד), והציפיות הרקיעו שחקים. "ידענו שאנחנו רחוקים שני שלבים בלבד מזכייה בגביע קוראץ', וזו הייתה המטרה המוצהרת שלנו", אומר מנהל הקבוצה דאז ואחד ממנהליה כיום, ידידיה רפפורט.
גם פטרוביץ' עצמו היה דרוך לקראת המפגש הכפול עם היריבה הישראלית: במשחק נגד קאזרטה הוא ספג עבירה טכנית מהשופט ראובן וירובניק ז"ל, לאחר שסינן לעברו הערה כי "אתה עושה את החשבונות של הפועל".
במשך שמונה שנים המתינה הפועל להזדמנות הזו. ב-1980 היא הופיעה לראשונה בחצי הגמר, וגם אז הפסידה לציבונה. רפפורט ואברהם פלדה, שני האנשים החזקים במועדון, קיבלו החלטה לא פופולרית והעבירו את המשחק הביתי במפגש הכפול ליד אליהו. "רצינו למקסם רווחים, כי הבנו את הפוטנציאל שגלום בדבר הזה, ובאמת המשחק הזה הוליד את אחת ההכנסות היפות בתולדות הפועל תל אביב", משחזר רפפורט. "למרות שהיו כמה כאלה שקיטרו, הבאנו יותר מ-6,000 איש להיכל, פי שלושה ממה שהיינו יכולים לדחוס באוסישקין, כולל מעברים ומדרגות".
המשחק נקבע, כאמור, ליום רביעי, 10 בפברואר. מכבי תל אביב התארחה למחרת אצל ברצלונה בגביע האלופות, והטלוויזיה הישראלית קיבלה החלטה חסרת תקדים: היא תעביר בשידור ישיר אך ורק את משחקם של האדומים. "לא ייתכן שנשדר אירועי ספורט ערב אחר ערב, בלא התחשבות בשאר הצופים", הסבירו ברשות השידור את השיקולים בעידן שבו היה ערוץ אחד בלבד. ביום חמישי רכשו אלפים מהאוהדים הצהובים המתוסכלים כרטיסים כדי לצפות בהקרנת משחקה של מכבי באולם הסינרמה הסמוך להיכל.
פטרוביץ' היה אז רק בן 23, וכבר נחשב לכוכב על בשמי הכדורסל האירופי. בשלוש השנים הקודמות הצעיד את ציבונה לשלוש הנפות רצופות של גביע האלופות (ב-1985 וב-1986) וגביע המחזיקות (ב-1987), ורצה להשלים זכייה בכל התארים היבשתיים. בכל אחת מהעונות הללו העמיד ממוצעים שחצו את רף 30 הנקודות, והוא האיש שבאופן טבעי סיקרן את כל מי שידו הייתה במשחק הזה. כולם ידעו כבר כי זו תהיה עונת הפרידה של דראז'ן מציבונה: הוא כבר היה חתום על חוזה עתידי בריאל.
בערב שלפני ההתמודדות הגיעה ציבונה לאימון המסכם. עוד לפני שהתלבש, עלה פטרו לפרקט, הסתכל סביב ונאנח. "את המקום הזה אני מכיר טוב, טוב מאוד", אמר. הוא כבר ביקר בהיכל פעמיים וקלע 30 ו-41 נקודות מול מכבי תל אביב. מאמנה האגדי של ציבונה, מירקו נובוסל, הנמיך ציפיות ואמר כי "המטרה שלנו אינה לנצח ביד אליהו. נסתפק בהפסד בהפרש קטן". ואיך עוצרים את פטרוביץ', נשאל על ידי העיתונאים הישראלים. "זה הסוד שלנו, אבל אם תבואו אליי אחרי המשחק אולי אתן לכם כמה רמזים".
פרישמן הכיר היטב את פטרוביץ', בן גילו, עוד מהימים בהם שיחקו שניהם בנבחרות הצעירות. באליפות אירופה לקדטים ב-1981 הוכתר פטרוביץ' למלך הסלים עם 32.4 נקודות, ובמקום השלישי דורג פרישמן עם 23.5, לא לפני שהצעיד את ישראל לניצחון דרמטי ומפתיע על יוגוסלביה 108:109 בתום הארכה.
"דראז'ן ואני לא היינו חברים, אבל זכרנו זה את זה ובירכנו אחד את השני ב'שלום, שלום' בכל פעם שנפגשנו", משחזר פרישמן. "אני זוכר שאיימוס, שנחשב לאחד השומרים הטובים בארץ, ביקש לפני המשחק ממוישל'ה לקחת על עצמו את האתגר. הוא אמר 'תן לי לשמור עליו, הוא לא יקלע עליי סל'. באיזשהו שלב הוא כבר ביקש לצאת והתלונן על סחרחורת".
גם טאונס כבר טעם את נחת זרועו של פטרוביץ', כששיחק בעצמו בריאל, ולא ממש הצליח לנדב טיפים כיצד ניתן יהיה לנטרל את הכוכב שמנגד. "קשה לי להגיד איך עוצרים אותו", אמר לפני המפגש הכפול. "מה שאני כן יכול לומר זה שאנחנו צריכים להתפלל שהוא יתפוס יום חלש".
התפילות לא נענו. פטרוביץ' אמנם החטיא את שלוש הזריקות הראשונות שלו במשחק, אבל עד מהרה איפס כוונות ולא הפסיק לקלוע. דלזל היה הראשון שהופקד עליו. כשהוא נכשל, עבר אליו טאונס. בדקה התשיעית כבר הגיע שומר שלישי, פרישמן, שבתוך שתי דקות מצא את עצמו עם שלוש עבירות. אף אחד מהשומרים הללו מעולם לא נחשב לחור בהגנה, וגם איימוס הגיע לשלושה פאולים עד ההפסקה, אבל דווקא הפועל היא זו שצעדה ביתרון, 46:51.
פטרוביץ' היה מאופק יחסית במחצית הראשונה, עם 23 נקודות "בלבד". זה רק היה הפרומו לתצוגת התכלית שלו לאחר ההפסקה. הוא קלע עוד 36 נקודות וסיים עם 59, כשהוא רחוק רק שלוש נקודות משיא הקריירה שלו במפעלים האירופיים (62 נקודות). "הוא גרם לנו לצרות צרורות", סיכם בחטף המאמן ויינקרנץ. דלזל הוסיף: "בסך הכל ניסיתי לחסום את הדרך שלו לקבל כדורים. פשוט מתסכל לרוץ אחרי שחקן כזה". וטאונס הגדיל לסכם: "אתה פשוט צריך להצטלב לפני שאתה מנסה לשמור עליו".
"תשמע, פשוט לא היה אפשר לשמור עליו", נזכר פרישמן השבוע. "זו ההצגה הכי גדולה שאני נתקלתי בה אי פעם בקריירה שלי. היה שלב שכבר אמרתי למוישל'ה שיוציא אותי, כי אני רוצה לצפות בדראז'ן מהספסל", הוא מספר, ספק בצחוק ספק ברצינות.
ויינקרנץ ראה לנגד עיניו כיצד כל הניסיונות למזער נזקים מכיוונו של הכוכב הקרואטי עלו בתוהו. "עשינו הכל כדי לעצור אותו, חשבנו על כל רעיון אפשרי. התחלנו בשמירה של ארבעה באזורית ורק דלזל עליו באישית, אחר כך הצבנו עליו דאבל טים, המשכנו לשלושה שומרים עליו והיה גם שלב שבו ארבעה שחקנים הופקדו עליו ואחד על כל השאר, אז הוא פשוט פיטם את חבריו באסיסטים. החלפנו שומרים, שברנו קווי מסירה, וכלום לא עזר. היו לנו שחקני הגנה מצוינים, ורק דבר אחד היה יכול לעזור להם בערב הזה: אופטלגין".
"במחצית הראשונה עוד השתעשעתי ברעיון שנשיג תוצאה חיובית ונוכל להגיע לגמר, כי גם הובלנו, וכל סל שלו תיסכל אותי", משחזר רפפורט כיצד נראו הדברים מהספסל. "במחצית השנייה גם אני כבר נסחפתי אחרי העניין והבנתי שקורה כאן דבר שהוא בכלל לא בשליטתנו. הפסקנו להסתכל על לוח התוצאות והבטנו רק בפטרוביץ'. קרה לנגד עינינו משהו שלא אירע לפני כן, ולא יארע עוד לעולם. גם התגובה המיוחדת של הקהל, שהריע לו ברגע שקשה לכל אוהד, הייתה חסרת תקדים. בסיום המשחק ניגשתי לפטרוביץ', לחצנו ידיים, ואמרתי לו שאני משתאה מהכדורסל שלו ושאין לי מילים. הוא חייך בצניעות".
קלעו להפועל תל אביב: לבאן מרסר 24 (12 ריב'), ג'ונתן דלזל 19, לינטון טאונס 18, עמוס פרישמן 16, קארל איימוס 8, האווי לאסוף 6, חיים זלוטיקמן 2. קלעו לציבונה זאגרב: דראז'ן פטרוביץ' 59, דאנקו צווטיצ'אנין 24, זוראן צוטורה 11, איבן סונורה 6, פראניו אראפוביץ' 2, לוקה פאביצ'ביץ' 1.
לגומלין בזאגרב טסה הפועל עם תקווה קלושה שפטרוביץ' יהיה רגוע יותר ואולי היא תוכל לחולל נס, ולמחרת בעיתון זכה דלזל למחמאות על כך שהצליח לשתק את כוכב ציבונה. דראז'ן סיים רק עם 37 נקודות במשחק שכל כולו היה גארבג' טיים, לאחר שהמארחים ברחו ל-20:44 עוד במהלך המחצית הראשונה וניצחו 89:101. טאונס קלע 33, מרסר הוסיף 26 ומן העבר השני תרם צווטיצ'אנין 25 נקודות.
בגמר הופיע פטרוביץ' מול קבוצתו לעתיד, והפסיד 102:89 במשחק הראשון במדריד. בגומלין בזאגרב ברחה ציבונה ל-17 נקודות יתרון ונראתה כמי שעושה את דרכה לעבר הגביע. אלא שאז התעוררו שניים: וונדל אלכסיס, שחקנה לעתיד של מכבי תל אביב, הצטיין עם 22 נקודות, והרכז הוותיק חואן אנטוניו קורבלאן הגיח מהספסל והוסיף 13 נקודות משלו בגיל 34. הגביע הלך לספרד עם הפסד מינימלי 94:93. פטרוביץ' קלע 47 נקודות בהופעת הפרידה האירופית שלו מהאולם שבעתיד הלא רחוק ייקרא על שמו בנסיבות טרגיות.
