משחק הכוכבים זה בנץ'-מארק חשוב מאוד. 24 השחקנים הטובים בעולם (פלוס-מינוס), זו גאווה מסוג אחר. אז מי יכול לקוות לקבל את הכבוד בפעם הראשונה? תכל'ס, חיפשנו עוד תירוץ לדבר על דני, סתם סתם. אנחנו לא צריכים תירוצים כדי לדבר על דני. הישראלי הטוב בהיסטוריה ונדבר עליו כמה שבא לנו. יאללה.
מבלי להיכנס לאופן שבו יחולקו השחקנים בין הקבוצות השונות, כי למי לעזאזל יש כוח, רק נזכיר שאופן הבחירה נשאר כשהיה, למעט עניין העמדות שירד לחלוטין מהפרק. 12 שחקנים מהמערב, 12 שחקנים מהמזרח, ואדם סילבר ישבור את הראש אחר כך. לפניכם רשימה של כל השחקנים שיש להם קייס להתהדר לראשונה בתואר היוקרתי, חילקתי אותם לפי כמה שהקייס הזה חזק לדעתי. מוזמנים להעמיד אותי על טעויותי בתגובות, שם קורה כל הכיף בכל מקרה.
דרגה 1 - אני אכעס אם הם לא בפנים:
דני אבדיה
25.8 נקודות למשחק, 6.3 אסיסטים, 7.2 ריבאונדים, 38% לשלוש (6.6 ניסיונות)
השגריר שלנו ממשיך לשחק כמו סופרסטאר, בשלב הזה אין איך להצדיק את השארתו מחוץ למשחק הכוכבים. הטיעון היחיד נגדו יהיה אנטישמיות מוצהרת. רבות דובר על הזינוק שלו למעמד של שחקן טופ 25 (וחלקנו יגזימו ויחליקו אותו כבר לטופ 15, אני לא שם עדיין). הפעם אני רוצה להתעכב על שני נתונים, שבעיני מתמצתים את המשמעות שלו למשחק ההתקפה של הבלייזרס: אחוז אסיסטים וכמות זריקות העונשין.
הוא המנוע של כל הקבוצה, שמשוועת לשחקנים יוצרים כמו אוויר לנשימה, אחרי מגפת הפציעות של הגארדים שלה. אחוז האסיסטים שלו זינק העונה ב-9.1 אחוזים מהעונה שעברה, ל-28.4 אחוזים. זה בלתי נתפס. מבחינת כמות הפעמים שהוא מגיע לקו, 9.6 למשחק (זה לא יאומן שאני כותב את זה ברצינות), זו פשוט דרך למדוד את הדומיננטיות הפיזית שלו. יש רק ארבעה שחקנים לפניו ברשימה, כולם כבר היו ביותר מאולסטאר אחד. דני מהיר יותר ו/או חזק יותר מכל מי ששומר עליו, והוא מצליח להכריח את דרכו לטבעת בעקביות ששמורה רק לטובים ביותר. יש לעם בציון סופרסטאר.
המספר הנוסף: 9:15, המאזן של הבלייזרס מתחיל להיות בעייתי בשביל הקייס שלו.
ג'יילן ג'ונסון
23.4 נקודות, 7.9 אסיסטים, 10.5 ריבאונדים, 1.6 חטיפות.
פייר, ג'ונסון נותן קפיצה שגם דני לא היה מתבייש בה. הוא נראה כמו פרנצ'ייז פלייר ברמה שגורמת להוקס להתחיל לשאול את עצמם שאלות קשות לגבי טריי יאנג. הפורוורד האתלטי ממשיך להיות דומיננטי בריבאונד ובהתקפות מעבר, ובמקביל לוקח על עצמו הרבה מניהול המשחק שהיה שמור עד עכשיו ליאנג, והוא עושה מעולה בזה. במזרח יותר קל להיבחר, אבל לא בטוח שזה בכלל משנה איתו. הוא נותן עונה ענקית.
המספר הנוסף: 14 דאבל-דאבלים ב-22 משחקים.
ג'מאל מארי
25 נקודות, 6.8 אסיסטים, 4.5 ריבאונדים, 44.7% משלוש (7.3 ניסיונות).
מארי לא מזוהה עם הטייפקאסט הרגיל של התרגיל הזה, בגיל 28, אפשר כבר להתווכח אם הופעה במשחק שווה לו יותר מאשר המיתוג של "השחקן הטוב ביותר שמעולם לא שיחק באולסטאר", שאולי שייך לו (יש עוד טוענים לכתר הזה).
מארי שמע את הביקורות, מבית ומחוץ, על הנטייה המרגיזה שלו להיכנס לכושר במהלך העונה, במקום לשמור על עצמו באוף-סיזן. שמע ויישם. העונה הוא לא חיכה לפני שהוא פתח מבערים והתוצאות בהתאם. בעיני הוא חייב להיות בפנים.
המספר הנוסף: 89.8% מהקו. הבחור לא מחטיא.
אוסטין ריבס
28.4 נקודות, 6.7 אסיסטים, 5.5 ריבאונדים, 67.3% טרו-שוטינג.
האם ללייקרס מגיע שלושה אולסטארים? לא. האם ריבס צריך להיענש על זה שמובטח ללברון מקום בטאבו עד שהוא יפרוש? גם לא. ריבס התפוצץ העונה, והוא נראה כמו כוכב שני אידיאלי לצד לוקה, בטמפלט של ג'יילן ברונסון וקיירי אירווינג. וכשלוקה לא משחק הוא פשוט מרים את דרגת הקושי לכוכב ראשון. יהיה קשה ללייקרס להתחמק מחוזה המקס שהוא ידרוש בקיץ, ועד אז הוא צפוי גם להוסיף לרזומה גם הופעה באולסטאר.
המספר הנוסף: 9.6 זריקות עונשין (כמו דני), 87.4% הצלחה.
דרגה 2 - שחקנים שאמורים להיכנס
צ'ט הולמגרן
18.6 נקודות, 1.7 אסיסטים, 8.1 ריבאונדים, 1.5 חסימות.
אישית, אני לא בדעה שכמות ניצחונות צריכה להיות צמודה לכמות האולסטארים שקבוצה מקבלת. זו לא נוסחה כיפית במיוחד, והיא קצת משטיחה את היופי של כדורסל. אבל… אם הת'אנדר לא יקבלו יותר מאולסטאר אחד בזמן שהם כותשים את הליגה עם פטיש שניצל, אז מה אנחנו עושים פה בכלל? באיזשהו שלב העליונות של הקבוצה הזאת חייבת להיות מתורגמת גם למשחק האולסטאר, כי צריך שחקנים טובים בשביל לשחק כל כך טוב.
צ'ט עשה צעד גדול מבחינה התקפית העונה, והוא מתחיל להתעלל בביגמנים האיטיים שמולו. הוא פשוט נייד יותר, והוא משלב את האיום שלו כקלעי כדי להכריח אותם לקבל החלטות שהם לא רוצים לקבל. הוא משלים את גילג'ס-אלכסנדר בצורה נהדרת.
המספר הנוסף: 0. הולמגרן עדיין לא הפסיד משחק העונה.
ג'יילן דורן
18.8 נקודות, 1.8 אסיסטים, 11.5 ריבאונדים, 4.2 מתוכם בהתקפה.
דיברנו על הסנטר האימתני של הפיסטונס, והסברנו כבר מה הופך אותו לכל כך מרשים העונה. הכוח המרכזי של דורן הוא הכוח שלו, אם לצטט את ג'ארנל סטוקס (גוגל איט). אבל הוא גם מהיר בצורה לא הוגנת לבנאדם עם מסה כזאת. העונה הוא מצליח לבסס את עצמו בעקביות בצבע, בשני הצדדים, והתוצאות הקבוצתיות מכריחות אותנו לקחת אותו בחשבון למשחק הכוכבים.
המספר הנוסף: 5:19. המאזן של הפיסטונס מוכיח שמה שדורן עושה מתורגם לניצחונות.
פרנץ ואגנר
22.7 נקודות, 3.7 אסיסטים, 6.1 ריבאונדים, 25.8% יוסג'-רייט.
הפציעה של הגרמני (שהייתה יכולה להיות הרבה יותר גרועה) בטח תשכיח אותו מאיתנו ואולי תעלה לו במקום שהוא דווקא הרוויח ביושר, יחסית. המספרים שלו, ביחד עם המאזן של המג'יק, אמורים לתת לו הזדמנות להיכנס לראשונה למשחק הנחשק. נראה אם הקהל, התקשורת והמאמנים יצליחו לזכור שהוא קיים.
המספר הנוסף: 315 מתוך 315. לא הכי קשור, אבל פרנץ פתח בכל המשחקים בקריירה שלו בינתיים. הנה עכשיו גם אתם יודעים.
דרגה 3 - אני אכעס אם הם יהיו בפנים
ג'וש גידי
20.3 נקודות, 8.9 אסיסטים 9.5 ריבאונדים. 39.6% משלוש (4.6 ניסיונות).
בשבועות הראשונים של העונה גידי התחרה על מקום באחת מחמישיות העונה, לא רק באולסטאר. הממוצעים שלו עדיין מפלרטטים עם טריפל דאבל, אבל הבולס חזרו לקרקע ואישית אני לא מצפה לראות אותו נכנס דווקא השנה. בינתיים הוא מוכיח שהוא שחקן שיכול להוביל התקפה בינונית (במזרח החלש), שזה לא מעט, אבל לא בטוח שזה מספיק.
המספר הנוסף: 3.7 איבודים. זה הרבה (חמישי בליגה).
מייקל פורטר ג'וניור
25.8 נקודות, 3.2 אסיסטים 7.6 ריבאונדים. 39.2% משלוש (9 ניסיונות).
גידי זה עוד איכשהו סבבה, אבל יש גבול. אני לא חושב שמפ"ג הרוויח מקום בשיחה, לא מעניין אותי כמה נקודות הוא קולע בקבוצה שניצחה שישה משחקים נכון לכתיבת שורות אלה. אני יודע שזה נשמע סותר את מה שכתבתי קודם אבל זה לא. יש בייסליין של מקצוענות שהקבוצה שלך חייבת לעמוד בו כדי שאני אשקול את הקייס שלך, וברוקלין לא שם, מבחירה. אחלה מייקל, רק בריאות. דברו איתי כשהוא יחזור לשחק ב-NBA.
המספר הנוסף: שמונה משחקים עם 30 נקודות או יותר.
תם ונשלם הדירוג, האם שכחתי מישהו? למי נעשה עוול? דברו אלינו.