יש אנשים שנכנסים לחדר ותוך שנייה כולם מרגישים שהם שם. לא כי הם צועקים או בעלי מבנה גוף מיוחד. פשוט כי יש להם נוכחות. חיוך. אנרגיה. גישה חיובית. וזה פיטר פלצ'יק. הג'ודוקא בן ה-33 שגדל בראשון לציון ועבד כמאבטח מועדונים כדי לשלם את אימוני הג'ודו, סוגר קריירת ג'ודו אדירה ובארון המדליות שלו תמצאו שתי מדליות אולימפיות (ארד קבוצתי מטוקיו 2020 וארד אישי מפריז 2024) זהב מאליפות אירופה, ארד מאליפות עולם ועשרות מדליות מטורנירי גרנד סלאם וגרנד פרי בקטגוריית המשקל עד 100 ק"ג.
אבל מה שבאמת הגדיר את פלצ'יק זו העקביות. בענף ספורט שבו קרב אחד יכול להתהפך בשנייה, הוא היה שם שוב ושוב. לא בהבזקים של גאונות, לא ניצחון אקראי אלא עבודה שיטתית. קמפיין אחר קמפיין. שנה אחר שנה. באימוני הג'ודו, בחדר הכושר, בשיקום מפציעות ובטיפולים הבלתי נגמרים. פיטר פלצ'יק במיטבו.
מעבר לפרישתו הספורטיבית של פלצ'יק, זהו סוף רשמי לעידן הספורטאים שגדלו תחת שרביטו של אורן סמדג'ה. ופרישתו של הספורטאי הבולט ביותר שהמאמן האגדי טיפח היא גושפנקא רשמית. פלצ'יק הוא הספורטאי המצליח ביותר שיצא תחת סמדג'ה, לא בגלל כמות המדליות, אלא בזכות האופי, הנחישות והפיכת המאמץ האישי לסיפור לאומי. כזה שכולנו זכינו לראות כאשר פלצ'יק זכה במדליה האולימפית בפריז כחודש לאחר נפילתו בקרב של הבן של סמדג'ה.
סמדג'ה דרש, לפעמים גם נזף, אבל תמיד חינך שג'ודו הוא לא רק קרבות, אלא דרך לחיים. ופלצ'יק היה תלמיד מצטיין שהבין את המסר המרכזי שמעבר לאימונים הוא להיות בן אדם. מישהו שאפשר לסמוך עליו, כזה שמרים אחרים ולא מפחד ללמד את מה שלימדו אותו.
במשך כמעט עשור היה פיטר פלצ'יק הפנים של הג'ודו הישראלי. מדליסט אולימפי, אלוף אירופה ועשרות מדליות שהצטברו לכדי קריירה שמגלמת עקשנות, אינטליגנציה והבנה שג'ודו הוא לא רק ענף ספורט. ופיטר שבכל הזדמנות מציין שהג'ודו הציל לו את החיים הוא הדוגמא המושלמת לכך.
ועכשיו, כשהוא נפרד ממזרן הג'ודו, המטרה הבאה שלו כבר ברורה: "קרן פלצ'יק". מיזם החברתי-חינוכי שהקים בעצמו במטרה לספק תמיכה כלכלית לספורטאים צעירים בגילאי 16-20, בדיוק בשנים הקריטיות שבהן רבים נשברים. לא כי חסר להם כישרון, אלא כי אין להם גב ותמיכה כלכלית.
הקרן, שמנוהלת בהתנדבות מלאה, מעניקה מלגות שנתיות של עשרות אלפי שקלים לכל ספורטאי ומענקים על הישגים. ופלצ'יק יודע הכי טוב מכולם מה זה להתאמן כשחסר לך תקציב, איך זה מרגיש שאתה נלחם לבד, להבין שהכישרון לא מספיק אם אין לך את התנאים. והוא החליט שאם יש לו פלטפורמה, הוא ישתמש בה בדיוק בשביל זה. לא רק עבור כסף, אלא לתת תמריץ, אמונה, והבנה לספורטאי צעיר שמישהו רואה אותו.
פרישתו של פלצ'יק מסמלת שדור הספורטאים של אורן סמדג'ה סיים את דרכו על המזרן. ועכשיו מגיעים הצעירים החדשים, אלו שבעת צמיחתם ראו את פלצ'יק על הפודיום ומבינים שזה אפשרי. הוא משאיר אחריו שובל של כבוד, הישגים ותקווה, ולא סוגר את הדלת - הוא פותח אותה לאחרים.