דניאל פרץ רשם אמש (שלישי) הופעת בכורה רשמית במדי המבורג, כשפתח בהרכב והשלים 90 דקות במשחק הגביע נגד היידנהיים. השוער הישראלי שמר על רשת נקייה וקבוצתו עלתה לשמינית הגמר עם ניצחון 0:1.
השוער שהושאל מבאיירן מינכן בקיץ, המתין זמן רב לדקות משחק בהמבורג וסוף סוף קיבל אותן. לאורך תקופת ההכנה הוא ניהל "מרוץ" צמוד עם דניאל הוייר פרננדס על אפודת השוער הראשון, אבל הגרמני-פורטוגלי הועדף ברגע האחרון - אחרי שהיה אחד מגיבורי החזרה לבונדסליגה.
פרץ המשיך לתת 100 אחוז בכל אימון - כך העידו אנשי המועדון בתקשורת המקומית - וגם כשהרגיש תסכול, לא הוריד רגל מהגז. עכשיו הוא מקווה שהמניות שלו יעלו והוא מספר על כך בריאיון לוואלה ספורט.
איך ההרגשה סוף סוף לפתוח בהמבורג?
"קודם כל כיף גדול. התרגשתי לפני המשחק, כמו לפני כל משחק שלי. לגביע חוקים משלו, והדבר שהיה הכי חשוב עבורנו זה לעלות שלב. אני שמח שעשינו את זה. אני חושב שיש לנו פוטנציאל להגיע רחוק בגביע, אולי אפילו לזכות בו. זה כל היופי במפעל הזה, יש לנו עוד ארבעה משחקים לנצח ויש לנו קבוצה טובה. הגביע הזה מאוד חשוב כאן למועדון, ואנחנו יודעים שאם יש מפעל שיש אפשרות לעשות בו משהו, זה זה. הקהל שלנו מגיע איתנו לכל מקום ומשחקי הבית שלנו זה משהו מטורף - עידוד לכל אורך 90 הדקות. אני שמח שעשינו אתמול עוד צעד".
כבר במסיבת העיתונאים המאמן מרלין פולצין אישר שאתה הולך לפתוח. איך הייתה ההכנה שלך לקראת המשחק?
"ידעתי שאני הולך לפתוח, עשיתי את ההכנה כמו לפני כל משחק. אני באמת בא קודם כל ליהנות. אני עובד מאוד קשה כל יום כדי להרוויח את הזכות שלי לבוא למשחק ופשוט ליהנות ממנו - לעשות את הדברים שנמצאים אצלי באוטומט. נהניתי מהמשחק, היה מזג אוויר טוב, עם קור אירופי קלאסי. כמובן שהניצחון והשער הנקי מוסיפים לכיף".
לא פתחת בהרכב עד אתמול, מה הייתה רמת הביטחון שלך לקראת המשחק?
"הגעתי מאוד מאוד בטוח בעצמי. הביטחון שלי מגיע מהעבודה שאני עושה בכל יום, מהפעולות שלי. ברור שיש עניין של יותר חדות או פחות חדות, אל דברים שהולכים יותר חלק במשחק, או פחות חלק לפעמים, תלוי כושר משחק. הרגשתי מאוד טוב במהלך המשחק אתמול וגם כשאני לא משחק, אני מצליח להביא את עצמי מאוד מוכן ובטוח לכל משחק".
המשחק היה בשליטה שלכם, איך הרגשת תוך כדי?
"לא הייתה לי יותר מדי עבודה. הם קיבלו אדום בחצי הראשון, אז זה הפך למשחק של להישאר מרוכז ובפוקוס ולהיות מוכן לרגע אחד - אם יבוא כזה. משחק יותר של כדורי גובה, ריכוז במשחק הרגל ולהיות בשטח שמאחורי ההגנה, להיות בפוקוס כל הזמן, בתקשורת עם ההגנה. נהניתי מאוד, בשביל הרגעים האלה אני משחק כדורגל".
כשנותנים לך לפתוח במשחק גביע, שאמרת שהוא חשוב למועדון, זה כנראה גם מראה משהו על ההערכה של הצוות המקצועי כלפייך
"אני יודע מה הם חושבים עליי ויודע איך וכמה הם מעריכים אותי. המאמן גם דיבר על זה במסיבת העיתונאים. אבל אני לא פה בשביל לשחק פעם בתקופה. אני רוצה להמשיך ולהראות למאמן שאני יכול לשחק בכל משחק. זה התפקיד שלי עכשיו בתור שחקן, לבוא למאמן ולעשות לו כאבי ראש בקשר להרכב. הוא ומאמן השוערים דיברו איתי בסיום, אמרו שהם מאוד שמחים בשבילי, על הניצחון, על זה ששיחקתי, על זה שעלינו שלב ועכשיו אני רוצה לייצר המשכיות".
המשחק הבא שלכם הוא נגד פ.צ.קלן ביום ראשון בליגה, מה הסיכוי שתפתח שוב?
"אני עדיין לא יודע אם אני אפתח, זו לא שאלה שצריך לשאול אותי. אני מרגיש מאוד טוב פיזית, מנטלית, אני מראה את היכולות והאיכויות שלי בכל אימון. גם במשחק אתמול, מה שהיה לי להראות. ברור שאני רוצה לשחק ומצפה לשחק, ואני אהיה מוכן בכל משחק".
כמה זה מתסכל לעבוד קשה, להתאמן חזק ולא לקבל את חולצת ההרכב?
"ברור שזה מתסכל וזה מבאס, אבל אני לא יכול לתת לזה ואני לא נותן לזה לפגוע בהתנהגות שלי. זה בסדר להכיל את הרגשות, אבל זה לא בסדר כשזה ישפיע על ההתנהלות שלי. אני לא משנה שום דבר בהרגלים שלי, או בהתנהגויות, בדברים שחשבים לי לעשות או להספיק, בדרך שבה אני פועל כל יום. אני ממשיך באותה הדרך, בכל הכוח, גם אם יש יותר או פחות תסכולים. זה חלק מהדרך ואין מישהו שלא חווה את זה: ספורטאי, כדורגלן או כל בנאדם אחר. התפקיד שלי הוא לא לשבת ולבכות, אלא לקום כל בוקר ולעשות מה שאני יכול כדי להפוך את הסיטואציה הזאת".
אתה שלם עם ההחלטה להגיע בקיץ להמבורג?
"כן, כי בסופו של דבר אני לוקח החלטות לא ממקום של הרף עין וסתם כי בא לי. לקחתי הרבה דברים בחשבון, אחרי הרבה שיחות שהיו עם הסוכנים שלי, ושיחות שעשיתי עם המבורג. הרגשתי שזה המקום הכי נכון בשבילי. הייתי שלם עם ההחלטה להגיע לכאן, אז אני לא מתעסק בעבר ובהחלטה כזו או אחרת. אנחנו רק שלושה חודשים מתחילת העונה, ורוב העונה עוד לפניי. אני לגמרי מאמין שאני יכול להפוך לשוער הראשון בהמבורג".
אתה בן 25, שלב חשוב בקריירה ובקושי שיחקת בשנה וחצי האחרונות
"כשעברתי לבאיירן מינכן ידעתי שאני מקבל החלטה ועושה מהלך שבו אני מוותר על דקות משחק, כדי להרוויח המון דברים אחרים שלא הייתי יכול להרוויח במקום אחר. הרמה של האימונים, הרמה של המתקנים, ניסיון ללמוד מספורטאי העל האלה... באותו רגע שאתה אומר 'כן', אתה לא יודע אם תהיה לך עוד הזדמנות לחוות דבר כזה בקריירה שלך. אני יודע שזה עשה לי המון המון דברים טובים. במיוחד בתפקיד שלי. אצל רוב השוערים שיא הקריירה מגיע בגיל 30 ולפעמים הרבה אחרי. השנה הנוכחית זו השנה שרציתי לשחק, אבל השליטה על זה לא אצלי. הדבר היחיד שאני כן יכול לשלוט בו, זה להיות מוכן ולעשות כל מה שאני יכול. צריך גם לזכור שבעונה שעברה עשיתי 14-15 משחקים. 7 משחקים בבאיירן ועוד משחקים בנבחרת וזה לא מעט - זה לא שלא שיחקתי בכלל. לא הייתי שוער ראשון, זה נכון, אבל לעשות שבע הופעות בבאיירן מינכן, זה מכובד מאוד".
אז אולי זה רק אנחנו בתקשורת שטועים לגבי המעמד שלך?
"עם כל הכבוד, לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. הגעתי למשחקים מול צרפת ובלגיה אחרי שלא שיחקתי ולא קיבלנו גול - אז זה לא שינה אם היו לי דקות משחק? ואז במשחקים אחרים זה כן משנה? ברור שאני רוצה שיהיו לי כמה שיותר דקות משחק ואני שואף תמיד לשחק, אבל זה לא שלא שיחקתי".
יהיו כאלה שיגידו שההחלטה ללכת לבאיירן מינכן, עצרה לך את הקריירה
"לאנשים קל להגיד, אבל בסופו של דבר מועדון היה צריך לבוא ולשלם סכום כסף גדול מאוד למכבי תל אביב כדי שהמהלך הזה ייצא לפועל, ואני לא יודע אם זה היה קורה עם קבוצה אחרת חוץ מבאיירן. גם מבחינתי, לא רואה את עצמי לוקח החלטה אחרת. ברגע שראיתי את ההצעה מבאיירן על השולחן, הייתי נעול. היו לי הצעות אחרות באותו הזמן וביותר כסף, אבל כשבאיירן מינכן רוצה אותך, אתה לא אומר לא".
בינואר תנסה לעבור קבוצה?
"ינואר עוד רחוק מבחינתי. כרגע מה שהכי מעניין זה לשחק. בכדורגל הכל נזיל ואין לדעת מה יקרה, אבל אני באמת מאוד רוצה לשחק ועד ינואר אלוהים גדול".
איבדת את המקום שלך בהרכב הנבחרת במשחק האחרון נגד איטליה, איך זה הרגיש?
"ברור שזה מבאס לא לשחק. זה כואב ומבאס לא לשחק, כי אני יודע שאני יכול לתרום הרבה לנבחרת ורציתי לתרום גם במשחק הזה. אני מבין שיש תחרות וזה חלק מהספורט. אני עובד מאוד קשה כדי להראות שאני ראוי להיות השוער הראשון בנבחרת".
האם הביקורות אחרי משחקי הנבחרת השפיעו עליך? כי נראה שזו פעם ראשונה שלא היית קונצנזוס
"זה נכון שהיו ביקורות, אבל אני יודע שאני הביקורת הכי גדולה של עצמי. ידעתי שיש ביקורות ודיבורים, אבל זה היה לי מובן מאליו, כי אחרי המשחק נגד נורבגיה אני הראשון שהרגשתי על עצמי וידעתי שיכולתי לעשות משחק יותר טוב. היתה לי פתיחת משחק ממש טובה מול נורבגיה, אבל משחק זה 90 דקות. אני הראשון שלא היה מבסוט מהמשחק שלי, ביקורות הן חלק מהעניין. זה חלק מהכדורגל ואי אפשר לעשות רק משחקים טובים ולקבל ביקורות טובות. צריך לדעת ללמוד מכל דבר".
לסיום ביקש פרץ לברך את בן דודו דן גלזר, שחגג השבוע אליפות עם קייראט אלמאטי בקזחסטן: "הוא גם בן דוד וגם אח שלי, ואני ממש ממש שמח בשבילו. מבסוט בשבילו ברמות, הוא מקריב כל כך הרבה, דן הוא מקצוען על ומודל לחיקוי במנטליות שלו. הוא עבר תקופות יותר קשות, יותר קלות והרבה מעברים והנה ברוך השם הכל השתלם לו ומגיע לו. הוא עובד כל כך קשה ונשאר בדרך שלו, עם הצניעות שלו והאמונה שלו בעצמו. ברוך השם, לקח אליפות ומשחק בליגת האלופות ואני הכי שמח בשבילו, מגיע לו".