בגיל 29, חגג השבוע הקשר דן גלזר, את תואר האליפות השלישי בקריירה שלו, הפעם כליגיונר במדי קייראט אלמטי, שזכתה באליפות קזחסטן. אחרי קריירה עשירה במדי מכבי תל אביב, זו העונה השלישית שגלזר משחק מחוץ לישראל ואחרי עונה אחת באופי כרתים היוונית ועוד עונה בניז'ני נובגורוד מהליגה הרוסית, נראה שהקשר הישראלי מצא לעצמו בית חם בליגה הקזחית.
"זו הרגשה מדהימה, אין תחושה מתוקה יותר מלזכות באליפות", מספר גלזר בראיון מיוחד לוואלה ספורט. "זה איזשהו סמל להצלחה מקצועית, שעבדת כל כך קשה וחווית כל כך הרבה עליות וירידות במהלך העונה, קבוצתיות ואישיות. ובסוף לזכות בצלחת זה החלום של שחקן וכליגיונר לעשות את זה, זה אפילו מעצים את התחושות. כי כשאתה בארץ, אתה די נמצא באיזור הנוחות שלך, עם השפה, עם האנשים שאתה מכיר, עם המשפחה, החברים והכל די נוח".
"בחו"ל אמנם טוב לנו פה מאוד", הוא ממשיך. "אבל אתה חווה קשיים שאתה לא חווה בארץ. הבדידות, השפה לפעמים, המנטליות וביחד עם המשפחה הקרובה שלי, עם אשתי והילד, הקשיים היומיומיים שחווינו, גם משפחתית זה לא קל, אשתי עם ילד ראשון, אין לה עזרה של סבא וסבתא, זה גם די רחוק, זה לא יוון שאפשר לקפוץ בטיסה קרובה. ברור שהם הגיעו לבקר, אבל זה לא אותו דבר. אז אלה הקשיים היומיומיים, שאנחנו עוברים ובסוף לשמוח עם הצלחת, זה באמת מרגש מאוד וכיף. קייראט עשו היסטוריה עם הזכייה הזאת, שהם אלופים שנתיים ברציפות בליגה הקזחית, זה אף פעם לא קרה בהיסטוריה של המועדון".
הקשר הישראלי מספר על השתלשלות העניינים ועל איך הוא הגיע לקייראט: "הייתי ברוסיה והגיעה ההצעה מקייראט, התלבטתי מאוד בהתחלה, אבל אחרי שעשיתי שיחות, גם עם עופרי ארד וגם עם המאמן וגם שיחה עם המנהל המקצועי, בדקתי לעומק על המועדון, על העיר, הבנתי שזה המקום בשבילי. ברוסיה היה לנו מאוד טוב, אבל זו היתה קבוצה שנלחמת בתחתית והתגעגעתי לתחושה הזאת, כמו במכבי, להילחם על תארים, כשכל משחק זה כמו גמר גביע והפעם זה משהו שאני מאוד מתחבר אליו. קשה לי מאוד עם להפסיד ולהרגיש בטוב. אני שמח מאוד על ההחלטה שעשיתי וכל זה בדיעבד כמובן, כי כל החלטה שאתה מקבל, אתה לא יודע אם זה נכון או לא, במיוחד בכדורגל".
על חווית ליגת האלופות, הוסיף הקשר הישראלי: "זו היתה אחת הסיבות שבחרתי ללכת למועדון הזה. המאמן אמר לי, עם כל הצניעות, דן, אני בונה פה קבוצה, שעם הגרלה מסויימת, אפשר לעשות את זה ולהגיע לליגת האלופות, אני חושב שאנחנו הקבוצה היחידה שלא מדורגת שעברה ארבעה סיבובי מוקדמות מההתחלה, עד ליגת האלופות. בנו פה קבוצה טובה, שחקנים עם ניסיון, שעשו דבר או שניים בכדורגל. שחקנים רוסים, פורטוגליים, שחקנים איכותיים ובאמת בנו פה קבוצה טובה וקשה ויש לנו זהות של קבוצה שקשה לכבוש נגדה. לא ספגנו גם מול קבוצות ברמה גבוהה בדרך לליגת האלופות. מול ברטיסלאבה, שער אחד ב-180 דקות, מול סלטיק, לא ספגנו בכלל, אז אני שמח להיות חלק מקבוצה מצליחה, זה כיף".
מאז שעזב את מכבי תל אביב לפני שלוש עונות, התחושה היתה שגלזר קצת נעלם לנו מהרדאר ואנשים אף הרימו גבה על בחירתו בליגה הקזחית. העונה, עם הזכייה שלו באליפות, לצד ההשתתפות בליגת האלופות, הוא שוב חזר לתודעה ובגדול: "כן זה היה טבעי, בטח כששיחקתי בקבוצה שהיא בליגה פחות מסוקרת בארץ. זה המצב, אף פעם לא חיפשתי לכפות את עצמי בתקשורת, או לגרום שיידברו עליי, אני דווקא נהנה מהשקט. קם כל בוקר, מסופק ממה שאני עושה, נהנה מהזמן עם המשפחה שלי, שזה משהו שבארץ לא היה לי וברור שיש געגועים לישראל, על כל המשתמע מכך ואני מאוד אוהב את הכדורגל הישראלי ועוקב אחריו, אני חושב שזו אחת הליגות המעניינות בעולם, אבל כרגע טוב לי וכל החיים חלמתי לטייל בעולם ולהגשים את עצמי דרך הכדורגל. לחוות תרבויות שונות, לחוות מקומות שונים, והנה אנשים הרימו גבה, ובסוף אני בליגת האלופות ועושה אליפות, אז אני מאוד מסופק וזה הכי חשוב".
על העובדה שעוד שחקן ישראלי, עופרי ארד, איתו בקבוצה: "זה מאוד עזר לי להתאקלמות, הייתי קודם בשתי קבוצות, ועכשיו להיות בקבוצה שיש בה עוד שחקן ישראלי, זה שמיים וארץ. גם לי וגם לאשתי, כי הנשים חברות טובות מאוד, הילדים בערך באותו גיל וממש הפכנו למשפחה אחת גדולה. לדבר בעברית בחדר ההלבשה, עם עוד מישהו, היכולת לשתף מישהו בקשיים, בהתלבטויות, זה באמת הדברים היום יומיים, לא להרגיש בודד, זה כל כך משמעותי. עופרי ואני גם סוג של אותו ראש, גם כמעט באותו גיל, עם אותם ערכים וחשיבה על החיים. גם מקצועית, יחד עם הצוות, אנחנו דוחפים אחד את השני, ככה שזה עשה לשנינו מאוד טוב, גם מקצועית, גם חברתית ומשפחתית וזה מאוד מאוד משמעותי".
זה נשמע לפי הדברים שלך שאתה מאוד מתגעגע לישראל, אבל לא חושב על חזרה לליגה הישראלית
"קודם כל יש לי פה חוזה לעוד עונה, אני מקבל בכל חלון העברות התעניינות מקבוצות בישראל, זה כיף להרגיש מוערך, אבל כרגע אני במקום שטוב לי בו, נהנה מהשקט ונהנה מקצועית ממה שאני עושה, אני מאמין שזה עוד יקרה ואני אחזור לכדורגל הישראלי, למקום שאני ארצה ושיהיה לי טוב בו. הכדורגל הוא דבר נזיל, אין לדעת מה יהיה, אבל כרגע מאוד טוב לי ולמשפחה שלי בחו"ל".
גלזר, נפרד ממכבי תל אביב לפני שלוש עונות למרות שהחזיק אז בחוזה לעוד שנתיים, אך הרגיש שהמאמן רובי קין, לא ממש בונה עליו אז וביקש לעזוב. הקשר נשאל האם זה יהיה נכון לומר שהפרידה מקרית שלום היתה בטעם חמצמץ בלשון המעטה והשיב: "קיבלנו אז החלטה משותפת, שאם אני לא מרוצה, הם מאשרים לי לפרוש כנפיים ועמדו מאחוריי. פרידה זה אף פעם לא משהו שמסתיים בצורה הכי אידיאלית. פרידה זה בדרך כלל לא משהו טוב, אבל צריך להגיד שמכבי תל אביב מאוד כיבדו אותי".
"גם מיטש גולדהאר חייג אליי פעמיים ואנגלידיס ומנספורד, כולם דאגו להגיד לי שהם מאוד מעריכים אותי ואוהבים אותי ומבחינתם היה רצון שאני אשאר, הם הבינו אותי מהצד השני שאני כנראה לא הולך להיות מוערך עם המאמן שהיה אז (רובי קין, ר"ב), ויחד עם העובדה שאז עדין לא יצאתי לחו"ל וזה דבר שבער בי, כי באותה תקופה בכדורגל הישראלי כבר עשיתי הכל, אליפות וגביעים ושחקן העונה והרגשתי שזה הזמן שלי ללכת. גם מאמן שפחות מעריך אותי וזה בסדר גמור, אין לי שום טענה או מילה רעה להגיד, כי לכל מאמן יש את הרצונות שלו ואיך שהוא רואה את הכדורגל וגם הוא כיבד אותי וזה שהוא לא נתן לי לשחק, אני לא לוקח את זה אישית, אבל בסוף הכל לטובה".
אתה בסך הכל צעיר במונחי כדורגל, 29, אתה רואה תסריט שאתה חוזר לסגירת מעגל במכבי תל אביב?
"לעולם אל תגיד לעולם לא. אי אפשר לדעת שום דבר. יש לי עוד כמה שנים טובות לשחק כדורגל, אני ומכבי תל אביב בקשר טוב מאוד, הם הראשונים שבירכו אותי כשעליתי לליגת האלופות ואני יודע שהם עוקבים אחריי. אני מאחל להם את כל ההצלחה שבעולם, ואתה יודע, לא הייתי עוד שחקן במכבי, יש הערכה הדדית משני הצדדים ואין לדעת מה יקרה בעתיד, הכדורגל הוא באמת דבר נזיל. כשאחליט לחזור לארץ, במידה ומכבי תל אביב ירצו, אז זה יכול לקרות".
על מאבק האליפות בליגה הישראלית אמר גלזר: "יש בישראל ליגה מאוד טובה וצריך להגיד את זה כי אנשים אוהבים להרים גבה ולהגיד שאין לנו ליגה איכותית ושאין כאן רמה, אבל אני בשלוש השנים האחרונות הייתי בשלוש ליגות שונות, והכדורגל הישראלי הוא כדורגל מצוין, יש בו איכות, שחקנים מצויינים וגם הזרים שמגיעים הולכים ומשתפרים. אני גם מעריך שאם הקבוצות הישראליות היו מארחות משחקים בישראל, אז גם היינו מצליחים הרבה יותר במשחקים באירופה. בקשר למאבק בצמרת, אני מעריך שזה יהיה עד הסוף כמו בעונה שעברה. מכבי תל אביב, באר שבע וגם בית"ר ירושלים קבוצות מצויינות, אבל אני חושב שמכבי תל אביב, עם כל השינויים שעשו שם, כרגע היא הכי חזקה".
גלזר נשאל על חלונות הנבחרת האחרונים, בהם לא נטל חלק והוסיף: "אני תמיד רוצה להיות חלק מנבחרת ישראל. יש לי 21 הופעות, הייתי שש שנים ברציפות בסגל הנבחרת, עם שלושה מאמנים שונים, ככה שזה לא היה מאמן אחד שנתן לי מקום, אלא כמה שראו שאני כן מתאים. לרן (בן שמעון, ר"ב) יש כרגע את השחקנים שהוא מאמין בהם יותר, זה בסדר גמור, כמו שאמרתי קודם על רובי, אותו דבר על רן, אין לי מילה אחת רעה להגיד. מהצד שלי אנסה לעשות הכל בכל הזדמנות שיש לי, כדי להראות שמגיע לי להיות שם ומאחל לנבחרת את כל ההצלחה שבעולם. תמיד".
גלזר סיפר על החוויה שלו בכל הנוגע לחיים בקזחסטן, כישראלי במדינה מוסלמית, בשנים בהם לא ממש אוהבים אותנו ברחבי העולם, בלשון המעטה: "זו גם מדינה זרה, גם מדינה מוסלמית, אבל אני תמיד דואג להאדיר את מדינת ישראל ואת האדם הישראלי. והאמת היא שכאן אין לנו שום בעיה, זו אמנם מדינה מוסלמית, אבל זו מדינה מאוד חילונית, כך שהם לא באמת מעורבים במה שקורה וזה גם רחוק מישראל, זה לא ממש אירופה, קצת יותר רחוק".
"אני מאמין שכמו לכל ליגיונר, או ישראלי שגר בחו"ל, אתה שומע אמירות פה ושם, אבל בסך הכל מאוד אוהבים אותנו ומכבדים אותנו כאן וגם הקהילה היהודית פה מאוד חזקה, מאוד מכבדים ואוהבים וכשאני אומר שאני מישראל, אז מחבקים אותי. זה דבר שהוא מאוד חשוב לי. אנחנו לא צריכים להסתתר, אנחנו הולכים ואומרים שאנחנו ישראלים ובראש מורם ובגאווה וגם השחקנים כאן בקבוצה, כשניצחנו את סלטיק והיו המון דגלי פלסטין ביציעים שם, אז אמרו לי כזה בצחוק "אנחנו הולכים לפרק אותם", אז באמת שזה נותן תחושה טובה. וחוץ מזה אנחנו שני ישראלים יחד בקבוצה, אז זה הרבה יותר חזק יחד, לא יכולים לדבר אלינו אחרת".
גלזר שמח מאוד לראות שחברו הטוב, יונתן כהן, חתם בהפועל פתח תקוה וחזר לפעילות בקבוצה: "אני יכול להגיד לך שיונתן כהן, גם כשלא היתה לו קבוצה, עבד מאוד קשה והיה עם ראש מאוד מאוד חזק, שאני לא יודע אם 20 אחוז מהשחקנים היו יכולים להיות במוכנות ובאופי החזק הזה שהיה לו. להתאמן כל בוקר, ללכת לאימונים אישיים והוא היה שולח לי סרטונים של מה שהוא עושה. הכי קל זה להוריד את הראש ולוותר, אבל הוא חיכה להצעה הנכונה ואני שמח שהיא הגיעה. הוא חיכה להצעה ממועדון שמאמין בו וייתן לו את הבמה ואני שמח שזה קרה. אני בטוח שיונתן יצליח, ראיתי שגם במשחק האחרון הוא נכנס מצוין והגיע למצבים. הוא שחקן מסוכן שיכול לתת שערים בדו ספרתי וגם בישולים ואני מאמין שהוא יעשה את זה".
עם סיומה של הליגה המקומית בקזחסטן, צפויה קבוצתו של גלזר, להמשיך לשחק בליגת האלופות ולעשות בדרך כמה מחנות אימון, כדי לשמור על כושר גבוה: "יש לנו עוד מעט משחק נגד אינטר, אחר כך פגרת נבחרת ועוד משחק חוץ נגד קופנהגן ואז אולימפיאקוס בבית. בדצמבר תהיה פגרה ואז נצא למחנה אימונים והמשחקים הראשונים שוב של השנה הבאה, יהיו משחקי ליגת אלופות".
אמרת כזה בהיסח הדעת, תכף יש לנו משחק נגד אינטר. אתה בכלל מעכל את הסיפור הזה של ליגת האלופות? או שאתה מרגיש שאתה נמצא בחלום?
"אמרתי את זה בטבעיות, כאילו זה משחק בגביע הטוטו... זה מטורף לגמרי, אני באמת לא מעכל את זה בכלל. לעשות ליגת אלופות, עם קבוצה שבכלל לא ציפו ממנה, זה באמת מטורף ואני נהנה מכל רגע. זה מהרגעים האלה שכל שחקן בגיל צעיר חולם עליהם. אבא שלי לקח אותי לסן סירו בטיול בר מצווה ושם אמרתי לו שאני מתחייב בפניו שהוא יילך לראות אותי משחק והוא יישמע את המנון ליגת האלופות. אז הנה זה קרה.הוא כבר היה אצלי במשחק נגד פאפוס והמשפחה שלי תגיע עכשיו שוב גם לסן סירו, למשחק נגד אינטר, זה מאוד מרגש".