מכבי תל אביב, גברה אמש (רביעי) 90:103 על הפועל תל אביב בדרבי הגדול והיוקרתי שנערך במסגרת המחזור השלישי ביורוליג. המשחק נערך בארנה 8888 שבסופיה, בבולגריה, כאשר לצד כמה אלפי אוהדים אדומים של הפועל, נכחו באולם גם כמה עשרות אוהדים צהובים, שסיימו את הערב עם חיוך גדול.
מי שצפה אמש במשחק, לא יכול היה לפספס את השלט הענק שנתלה מאחורי הספסל של מכבי תל אביב ובו דיוקנו של סגן שחר בן נון ז"ל, לצד הכיתוב "הכי מכבי, הכי גדול, הכי יפה, הכי מצליח". בשל מיקומו של השלט, לאורך כל השידור הוא הופיע מול מצלמות הטלוויזיה, מה שהעניק להנצחה של שחר ז"ל מימד רחב עוד יותר.
יובל בן נון, אחיו התאום של שחר, נכח במשחק אתמול. בשיחה עם וואלה ספורט הוא מספר על שחר שנפל בקרב בעזה לפני קצת יותר משנה, בגיל 21.
"עדיין לא עיכלתי בכלל את המוות של שחר", משתף יובל בגילוי לב. "עברתי במהלך החיים לא מעט, גם אובדן של חברים, אבל לאבד את שחר זה הדבר הכי נורא שקרה לי בחיים. הקשר שלי ושלו, לא היה קשר אפילו של אחים תאומים רגילים. גדלנו אחד בתחת של השני, אותן מסגרות, אותם חברים, תמיד-תמיד יחד. גם אני הייתי בצנחנים, ב-890, הוא היה בסיירת צנחנים - אז גם בצבא היינו יחד.
"כשאני התחלתי שיקום אחרי ה-7.10, הוא היה אחד האנשים הכי משמעותיים בדרך שלי. אני סובל מפוסט טראומה מורכבת מאוד, זה נקרא CPTSD, אחרי שביום שבת ההוא נלחמתי בישובים בדרום, בבארי, נחל עוז, רעים, ויצאתי משם עם אבחנה מאוד קשה. הייתי בטוח שאכנס בחזרה לעזה עם החבר'ה שלי ולא הסכמתי להשתחרר גם אחרי השיקום. שחר היה חלק מאוד גדול בתהליך שלי".
יובל שמאובחן כפוסט טראומטי מהמלחמה בעזה טס לבולגריה במסגרת משלחת של תשעה נכי צה"ל, שהגיעו יחד למשחק, במימון שתי הקבוצות: "שחר הוא אחי התאום, הוא היה קצין בסיירת צנחנים והוא נהרג לפני קצת יותר משנה. הוא נפל בעזה, באירוע ירי דו"צ שנבע מתקלה טכנית. שחר היה מכור למכבי תל אביב ברמות קשות.
"יום לפני המשחק הציעו לי להצטרף למשלחת של נכי צה"ל שטסה לדרבי הזה, בקטע ספונטני מהרגע להרגע. דורון ג'מצ'י התקשר אליי, אמר לי שנוסעים לבולגריה. אני עצמי לא כזה מבין בכדורסל או כדורגל, אבל אמרתי לעצמי שזו הזדמנות מטורפת ואני לא מוותר עליה, בקטע של ההנצחה של שחר. את השלט הענק הזה הוצאנו משהו כמו חודש אחרי ששחר נהרג ובכל פעם כשחברים או מישהו מהמשפחה הולך למשחק, הוא לוקח איתו את השלט. אמרתי לעצמי שאני טס לבולגריה, דרבי מכבי - הפועל, ביורוליג... אני חייב לתלות את השלט. חייב שכולם ייראו את שחר".
יובל ממשיך: "היה משחק משוגע, אקסטזה, זה היה מטורף. הכי מרגש אותי, ואני מתכוון לזה, זה שבסוף אני תולה את השלט ורואים את שחר. אנשים הולכים ומחפשים עוד פרטים עליו וקוראים על שחר ועל הנפילה שלו - זו בעצם ההנצחה הכי גדולה שיכולה להיות וזה משאיר את שחר חי. זה צמרמורת מבחינתי. אתמול כל אירופה ראתה את השלט, כל אירופה ראתה מי זה שחר".
הוא מסכם: "זה היה מטורף ואני ממש שמח לשמוע שהשלט היה במקום כל כך בולט. זה שאתה מדבר איתי על זה, זה ממש מרגש אותי. בהתחלה קצת חששתי לתלות את זה שם, אבל החלטתי שלא משנה מה, אני אתלה את השלט במקום בולט. בהתחלה אוהדי הפועל קצת עשו בעיות וצעקו עליי אבל אחרי שהסברתי להם מי היה שחר, שזה אחי התאום שנפל בקרב בעזה, הם נרגעו כמובן והסכימו שנתלה. פחדתי שיורידו את השלט במהלך המשחק, אבל לשמחתי זה נשאר עד הסוף. אין לי מילים. אני רוצה להודות גם לעמי ביטון מנהל הקבוצה ורועי גלדסטון הדובר של מכבי שעזרו לי עם זה, וכמובן לאנשי הפועל תל אביב, שסייעו בנושא ואישרו את הכנסת השלט".