הכדורגל הבלגי עובר בימים האחרונים טלטלה שחוצה את גבולות המגרש ופורטת על מיתרי הדילמות הפוליטיות והחברתיות במדינה - ולמעשה באירופה כולה. ברקע עומד גמר הגביע שהתקיים ביום ראשון ושבו קלאב ברוז' ניצחה את אנדרלכט 1:2. מה שאמור היה להיות חגיגה ספורטיבית הפך לסיוט עירוני - לפחות מחוץ לתחומי אצטדיון המלך בודואן.
לפני המשחק עשרות אוהדי קלוב ברוז', שרבים מהם מזוהים עם אגפים קיצוניים בימין הפוליטי ונוהגים להשמיע קריאות אנטישמיות, פשטו על שכונות בבריסל והשאירו אחריהם שובל של הרס — חנויות מנופצות, אזרחים מוכים, חפצים שרופים ואווירה טעונה של שנאה אתנית.
בבלגיה עסקו בעניין בהרחבה בימים האחרונים, אבל מאחורי הכותרות הזועמות והמספרים היבשים מסתתרת תופעה עמוקה יותר: קריסה של מנגנוני האכיפה, אוזלת יד של ההתאחדות הבלגית והשתרשות גזענות בתרבות אוהדי הכדורגל במדינה.
בשעות שלפני המשחק, כשאוהדי קלוב ברוז' עשו את דרכם לאצטדיון המלך בודואן, קבוצות של עשרות אוהדים, חלקם רעולי פנים, עזבו את תחנת המטרו סנט-קתרין לאחר שהרכבת הושבתה, והחלו לצעוד רגלית דרך רובע מולנבק.
הרובע הזה הוא אחד האזורים הידועים באוכלוסייה המהגרת והמוסלמית שבו, אבל נודע בכל אירופה בכך שהצמיח תאי טרור איסלאמיסטיים לאורך שנים, ושיש בו מסגדים שבהם נשמעות הטפות לשנאה ואלימות נגד תרבות המערב (וגם נגד ישראל). בבלגיה יש מי שמצייר את מולנבק כסמל חיובי לרב-תרבותיות, אבל אחרים מזכירים שהרובע הזה הוא קרקע פוריה לאיסלאם קיצוני וסמל לשינוי השלילי של פני ואופי החברה במדינה.
בדרך לאצטדיון, אותם אוהדים ניפצו חלונות ראווה, תקפו בעלי עסקים — בהם גבר בן 73 שנפצע בראשו — והשליכו אבוקות על אנשים. לפי עדים, הושמעו קריאות אנטי מוסלמיות והאוהדים שרו לתושבים: "היום זה יומכם האחרון".
בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, נראים אוהדי קלוב ברוז' תוקפים אזרחים מקומיים באלימות קשה: בעיטות, מכות עם מקלות, והשלכת זיקוקים לעבר בני אדם. באחד הסרטונים ניתן לראות אדם שוכב על הקרקע ללא תזוזה, ככל הנראה מחוסר הכרה.
המהומות לא הסתיימו עם שריקת הסיום של המשחק. בערב החלו צעירים מקומיים לתקוף אוהדים של ברוז' ברחבי העיר בנקמה על האירועים מוקדם יותר. באירוע חמור בתחנת בריסל-מידי נורה אוהד ברגלו. לפי משרד הבריאות, 80 בני אדם נזקקו לטיפול רפואי ו-9 אושפזו. המשטרה עצרה 63 מעורבים — אבל הותירה הרבה יותר שאלות מתשובות.
אוהדים טענו כי המשטרה לא ליוותה אותם כראוי, וכי נוכחות כוחות הביטחון הוגבלה לתחנות שמסביב לאצטדיון בלבד. באחת העדויות, אוהד ברוז' תיאר "ציד מכוון", שבו קבוצות של מקומיים ארבו לאוהדים אחרי תיאום ברשתות החברתיות.
אחד הקווים האדומים שנחצו באירועים הללו הוא חומרת הנזק לרכוש הציבורי. עיריית בריסל הודיעה כי אצטדיון המלך בודואן ספג נזק של כ-70,000 אירו: מאות מושבים נעקרו, קירות רוססו, שירותים נהרסו ונותרו במצב מביש. סגנית ראש העיר, פלורנס פרלינקס, הבטיחה לשלוח את החשבון לקבוצות. "הציבור לא אמור לשלם על כך", קבעה.
בעקבות האירועים, בבלגיה התעורר דיון עמוק ואף אחד לא חף מביקורת. באחד מכלי התקשורת כתבו ש"בהתאחדות הבלגית מדברים על אפס סובלנות, אבל בפועל — מדובר בעיקר באמירות. ההחלטה לא לאכוף 'קומבי סיסטם' (מודל הפרדה וליווי אוהדים) באופן הדוק בגמר שנחשב 'משחק בסיכון גבוה' היה מוטעה. המענה המשטרתי היה איטי ומפוזר, לאור העובדה שלא הייתה אבטחה ניידת רציפה לאורך מסלול האוהדים".
עשרות האוהדים של ברוז' שמשייכים את עצמם לימין הקיצוני, אמנם מפנים הרבה "תשומת לב" למהגרים מאפריקה, אבל לא שכחו גם את היהודים. הצדעות במועל יד, שירים על שריפת יהודים וקריאות "עדיף למות מלהיות יהודי מאנדרלכט" הם רק חלק מהרפרטואר שלהם בשנים האחרונות.
בבלגיה מדברים מאז תחילת השבוע על זהותה של המדינה - ברפרנס למשחק הכדורגל ביום ראשון וגם לעבר של אותם אוהדי ברוז'. כיצד מגיבים כוחות הביטחון לפשיעה אידיאולוגית? האם צריך להפסיק לדבר על "אלימות אוהדים", ולהתחיל לדבר על "אלימות גזענית מאורגנת"? מצד שני, ישנם האזרחים הוותיקים שמגנים את השימוש באלימות, אבל כואבים כבר שנים ארוכות כשהם רואים שהמדינה שלהם משנה את פניה, סגנונה ותרבותה בת מאות השנים - בגלל ההגירה. דיונים ועוד דיונים.
כך או אחרת, עכשיו כולם מחכים ל-18 במאי. ראש עיריית אנדרלכט, פבריס קומפס (מחוז בריסל מורכב מ-19 ערים ואחת מהן היא אנדרלכט) הודיע שלא תותר כניסה של אוהדי קלאב ברוז' למשחק מול אנדרלכט וההחלטה שלו עוררה מהומה נוספת - עד כדי כך שאפילו ראש עיריית ברוז' התנגד לה בזעם באופן פומבי.