ברחבי העולם, וגם כאן אצלנו בישראל, נבנו לאורך ההיסטוריה לא מעט אצטדיונים אייקוניים שנתפסים כהרבה מעבר למתקני ספורט. לצד העובדה שהאצטדיון הוא המקום אליו נוהרים מידי שבוע עשרות אלפי אוהדים משולהבים, במובנים רבים מדובר במתחם שמשקף נאמנה את צביון העיר והופך לחלק בלתי נפרד ממנה. בפרט בעשורים האחרונים בנייתם של האצטדיונים נתפסת כאחת המשימות המורכבות והיקרות בשלל היבטים אך קשה למצוא עיר או מטרופולין שמכבדים את עצמם ואינם מתהדרים באחד כזה.
"אצטדיון הוא מבנה שאת תצורתו אנחנו מכירים עוד מימי האימפריות היוונית והרומאית, כשחוקי תכנון הזירה והיציעים, כמו האספקט החוויתי שהוא מייצר, לא השתנו באופן משמעותי. מטרתו היתה ועודנה לספק לחם ושעשועים לאזרח- חוויה תרבותית שבמסגרתה מתכנסים אלפים או עשרות אלפים במתחם אחד ונהנים מאירוע שאינו רגולרי או יום-יומי", אומר רועי זך ישראלי- אדריכל שותף במשרד GAB' אדריכלים' שאחראי כבר משנות ה-80 במאה הקודמת על מהפכה ממשית בתכנון מתקני הספורט המובילים בישראל ומשנת 2024 נמנה כחלק מקבוצת 'אורבך-הלוי אדריכלים'.
"כשמכניסים למתחם כמות כה גדולה של אנשים, שאמורים להתמקד בנקודת פוקוס מרכזית, תפקיד המתכננים הוא בראש ובראשונה לבנות ולשמר העוצמות לכל אורך האירוע וככל שמתקדמים בציר הזמן אנו מתעמקים במציאת זוויות צפייה מדויקות יותר שיאפשרו להנות מהאירוע באופן האופטימלי, כמו גם ביצירת אקוסטיקה מושלמת. בפועל האצטדיונים משמשים כהרבה מעבר למגרשי ספורט ופרט לפונקציונליות התכנונית, חזיתות המבנה משמשות כר להבעת יצירתיות, במנעד גדול של צורות וממגוון חומרים. בסופו של דבר אתה מייצר מונומנט עירוני חוויתי שתמיד יש סביבו התרחשות, גם בזמן שבו לא מתקיימים אירועים או משחקים, בפרט באלה שבהם מתוכננת קומה מסחרית".
מאימוני נבחרות הנוער ועד למשחקי ליגת העל
בשונה ממדינות רבות בעולם, בהן האצטדיונים משויכים לקבוצה מסוימת, בישראל מרבית המתקנים משויכים לעירייה בה הם ממוקמים. "אחת ממטרותיו המרכזיות של האצטדיון היא לקיים בשטחו מגוון אירועים על פי צורך ודרישה, כולל משחקים בינלאומיים או במסגרת ליגת העל", אומר זך ישראלי. "לשיטתם של רבים יש חשיבות מכרעת לבנות אצטדיונים בסדר גודל שכזה בפריסה שווה בכל הארץ, גם ברדיוס מרוחק מהמרכז וזאת כדי לאפשר גם לקבוצות מהפריפריה להנות ממתקנים ברמה הגבוהה ביותר".
מדובר באירועים שחלקם מושכים אליהם עשרות אלפים, איך מתמודדים עם מסה כה גדולה בהיבט החניה?
"בפרט במדינה כמו ישראל, שלפחות בשלב זה לא מתקיים בה מערך תחבורה ציבורית מאוד יעיל, נושא החניה הוא בהחלט עקב אכילס. השותפים המייסדים במשרדנו- האדריכלים נתן גולדשמידט, מיקו ארדיטי ויוסי בן נעים, שאחראיים על תכנון אצטדיון טדי בירושלים והאצטדיונים בראשל"צ, נתניה, באר- שבע ופתח תקווה הם בעלי ניסיון רב בתחום והיו שותפים לכתיבת תקנות בטיחות וההתקהלות במתקני הספורט, כך גם לכתיבת רבות מתקנות התאחדות הכדורגל והטוטו ולתקנות בחוק התכנון והבניה שמטרתן לתת מענה תחבורתי אופטימלי משלב ההגעה למתקן ועד ליציאה ממנו. ההגעה היא אכן מאתגרת ומטרתן של התכניות העירוניות ותכניות האב הן לעגן פתרונות בנושא. בפועל, המשטרה לא מאפשרת הגעה בכלי רכב פרטיים לאזור האצטדיון והצירים שמובילים אליו נחסמים. הפתרון הוא הפעלת מערך שאטלים ובתוך כך, התקן מקצה מקומות חניה ברדיוס של עד קילומטר מהאצטדיון עבור כעשירית מכלל הקהל. בנוסף, עבור בעלי מוגבלויות ונושאי תפקידים מוקצים מקומות חניה ייעודיים בקרבת המתחם".
בימים אלה שוקד המשרד על תכנון וליווי כמה מהפרויקטים הגדולים ומורכבים שעתידים להיפתח בארץ בהם האצטדיון ברחובות שנמצא בשלבי בנייה מתקדמים, שיפוץ והתאמת אצטדיון טדי לתקני FIFA ו-UEFA החדשים כולל הקמת חזית מסחר בצידו הצפוני לאורך קו הרכבת הקלה ושיפוץ והגדלת ארנת הדרייב אין ב'היכל שלמה' ל-10,000 מקומות ישיבה- פרויקט שמבוצע בשיתוף משרד POPULOUSהלונדוני. פרויקט דגל נוסף הוא האצטדיון העירוני אשדוד אותו סוקר זך ישראלי בהרחבה.
"העיר אשדוד מתפתחת בקצב מהיר והפרויקט החדש נבנה בצפונה ובסמוך לנמל, באזור בו נבנות שכונות חדשות שכבר נושקות למתחם", מסביר האדריכל. "בעוד שבפועל האצטדיון אינו ממוקם בלב המרקם העירוני הוא עתיד להוות חלק מפארק ספורט דינמי שימשוך אליו מבקרים לא רק בעת אירועי הספורט אלא גם בשגרה, ויכלול גם ארנה רב-תכליתית סגורה לאירועי ספורט ולמופעים, ובריכה אולימפית. האצטדיון בן 20,000 המושבים יהווה את המונומנט הגדול והמרכזי ביניהם".
מה מאפיין ומייחד את המבנה החדש?
"המבנה מתוכנן כמתחם סגור בן ארבעה יציעים, עם גג שיעטוף אותו מכל עבר. ככזה, הוא עתיד לייצר חוויה ייחודית שתעצים את תחושת ה"ביחד" בקרב הצופים והם מצידם ייהנו במשך 90 דקות (לפחות) מאירוע ספורט בניתוק מחולט מהמתרחש בחוץ. הוא מוקם על במה שבחלקה התחתון מעטפת הכוללת אזורי השירות ואזורים נוספים המיועדים למטרות מסחר ו/או למשימות עירוניות נוספות שיקבעו בהמשך. היציע המערבי יכלול את הפונקציות השימושיות, בהן קומת המשרדים והמנהלה וקומת לובי עבור הקהל שהינה היקפית ולה כניסות נוספות גם משלושת היציעים הנוספים- הצפוני, הדרומי והמזרחי. בחלק זה, לובי הקהל מחובר גם לקומת האח"מים שתכלול תאי כבוד ואולם VIP ומעליה קומה נוספת עבור השדרים, שם מתוכננים גם חדרי בקרה עבור הצלמים".
"הגג שעוטף את המבנה יורד עד לרחבות החיצוניות. מדובר בקונסטרוקציית פלדה מעוגלת שמעליה מותקנת מעטפת מעוינים שמייצרים משחקים של אור וצל לאורך היום. כפועל יוצא המבנה עתיד לקבל נראות דינמית שתשנה לאורך היום. תכנון הקונסטרוקציה הזו היווה אתגר מכמה סיבות, בפרט מכיוון שהאצטדיון ממוקם בקרבת הים- נדרשנו לספק פתרונות הנדסיים ולתת מענה בהיבטי הגלוון וטכנולוגיות הצביעה כך שהיא תיוותר בשיאה לאורך שנים ולא תיפגע מפגעי קורוזיה".
האצטדיון החדש מותאם לדרישות העדכניות של גופי ספורט בינלאומיים כמו FIFA ו-UEFA במטרה שיעמוד בתנאי האירוח של תחרויות מהחשובות בעולם. "כך למשל, מערכות התקשורת שמתוכננות בו מצוידות בטכנולוגיות החדישות ביותר בהיבטי השידור והצילום", אומר האדריכל ומוסיף כי יותקן בו כר דשא ההיברידי שהינו יוצא דופן ביחס לכרי הדשא הרווחיים במתקנים בישראל וזהה לאלה המותקנים באצטדיונים הגדולים באירופה: "מדובר בדשא טבעי לחלוטין אך מחוזק, בזכות סיבים השזורים בו והופכים אותו לעמיד יותר. באופן זה טווח שיקום הכר קצר יותר וניתן לקיים עליו כמות גדולה יותר של אירועים במרווחי זמן קטנים יותר".