דווקא בקאמבק המרגש, דונצ'יץ' הבהיר עד כמה הוא "המשיך הלאה"

לוקה דונצ'יץ' חזר למקום שבו הכול התחיל, למפגש ראשון עם הקהל שאוהב אותו ולא מצליח להפסיק להתגעגע. 66 ימים אחרי אותו טרייד בלתי נתפס ששלח אותו ללייקרס בתמורה לאנתוני דייויס, בין היתר, דונצ'יץ' התייצב באמריקן איירליינס סנטר עם דמעות בעיניים והרבה נקודות בידיים. הוא בכה במהלך סרטון המחווה המרגש שהמאבריקס הקרינו לו לפני הצגת השחקנים, ואמר בסיום: "כשצפיתי בווידאו אמרתי לעצמי - אין מצב שאני משחק במשחק הזה". אחר כך הוא עלה לפרקט - ופרק.

31 מתוך 45 הנקודות (שיא עונה) שלו הגיעו כבר במחצית הראשונה. הוא הוסיף גם 8 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-4 חטיפות, ורשם את אחד ממשחקיו הגדולים ביותר העונה. תקופת הנקודות שלו היא השלישית הכי גבוהה בתולדות ה-NBA לשחקן במשחק חוץ ראשון מול קבוצתו הקודמת. באותה נשימה, הוא גם הפך לשחקן השני בלבד בהיסטוריה שקולע לפחות 45 נקודות גם עבור וגם נגד אותה קבוצה באותה עונה - היחיד שעשה זאת לפניו היה ווילט צ'מברליין בעונת 1964/65.

בארה"ב הגדירו את ההופעה כ"רגע שבו לוקה הפך באמת ללייקר" - ערב שבו הקבוצה כולה התאחדה סביבו, ובראשה לברון ג'יימס, שהבהיר בסיום: "הדבר היחיד שעניין אותנו היה לתמוך בו. ידענו כמה זה יהיה מתיש רגשית עבורו, ורצינו לוודא שהוא עובר את זה טוב". בתוך כך, נרשמה גם נקודת מפנה מנטלית מבחינת דונצ'יץ' עצמו. "זה הזמן להמשיך הלאה", אמר בקור רוח. משפט פשוט - שברור שלא היה קל לו לומר, ולא קל לאוהדי דאלאס לשמוע.

התחושות בעיר, לעומת זאת, רחוקות מ"להמשיך הלאה". ארבע שניות מהפתיחה נשמעו הקריאות "לפטר את ניקו!", נגד הג'נרל מנג'ר ניקו האריסון, האחראי על ביצוע הטרייד. הקריאות הפכו לרפרטואר קבוע במשחקי הקבוצה מאז אותו לילה של ה-2 בפברואר, אך הפעם הן הגיעו בעוצמה שלא נשמעה קודם - לפני זריקות עונשין, אחרי שלשות של דונצ'יץ', וגם כשירד מהמגרש דקה וחצי לסיום וזכה לסטנדינג אוביישן.

בין הצופים - גם דירק נוביצקי, שבחר דווקא את הערב הזה לשוב ולצפות במשחק בית ראשון של דאלאס מאז הטרייד. בפעם היחידה שצפה במשחק מאז פברואר? זה היה בלוס אנג'לס, כשחברו הטוב עלה לבכורה במדי הלייקרס. האוהדים, מצידם, מילאו את היציעים בחולצות עם הכיתוב "Hvala za vse" ("תודה על הכול", בסלובנית) שחולקו על ידי המועדון, ובגופיות מס' 77 בשלוש גרסאות שונות - דאלאס, סלובניה ולייקרס. אוהד אחד אפילו הסב את גופיית המאבריקס שלו לכזו של היריבה, באמצעות מסקינג טייפ וטוש.

דווקא בצד של דייויס, זה שקבוצת הבית קיבלה בתמורה, היה שקט. על המגרש - 13 נקודות ו-11 ריבאונדים. מול המיקרופון - "אין תגובה" לשאלה על הקריאות נגד ההנהלה. וגם זה כנראה מספר סיפור. בצד השני, לוקה נשאל על ההשוואה הבלתי נמנעת ואמר: "החליפו בינינו, אז עכשיו תמיד ישוו בינינו. הוא שחקן מדהים, ואני בטוח שהוא יעשה טוב בדאלאס". אבל הקריאות מהקהל - ובעיקר ההבדלים על הפרקט - כבר עשו את ההשוואה עבורו.

דונצ'יץ' הודה שלא היה מודע לכמות הנקודות שקלע, כי היה "כל כך בתוך הרגע", ובאמת, זה לא היה עוד משחק. זה היה ערב של שיאים והישגים, של משקעים וגעגועים, של מחיאות כפיים עם דמעות בפנים. לוקה המשיך הלאה. דאלאס? לא בטוח.