לזכר החייל שנפל: ההיסטוריה של ארגון שלוה

בשישי הקרוב (4.4) יתקיים מרתון ירושלים, ולראשונה בישראל תשתתף במקצה 10 ק"מ נבחרת רצים של אנשים עם מוגבלויות. הנבחרת מטעם ארגון "שלוה", הפועל למען שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה.

את הריצה יקדישו הרצים לזכר רס"ן (במיל') אליאב אביטבול ז"ל, שנפל במלחמת חרבות ברזל בדרום לבנון ואליהם יצטרפו בני משפחתו של אביטבול. אליאב, אב לארבעה ילדים, הקדיש את חייו לשירות המדינה ולחינוך. השתתפות משפחתו באירוע מהווה מחווה לזכרו ולערכים של נתינה, חוסן ואחדות שהוא ייצג.

טל אביטבול, אלמנתו של אליאב, ציינה במהלך האימונים כי "זה מדהים ומרגש בעיניי. זה מראה שאפשר לעשות הכל! גם אמונה בעצמך וגם שהאחר מאמין בך. ומעבר לזה, היכולת של כולם להתייחס בשוויון אחד לשני ולראות איך כוח רצון מניע ושום דבר לא מפריע היא למידה עצומה שלנו כחברה.
זה בדיוק מה שאליאב האמין. שהכל אפשרי אם רק נאמין".

מרתון ירושלים נחשב לאחד המרתונים הייחודיים בעולם, בזכות המסלול המרהיב שלו בלב העיר ההיסטורית. השנה, ההשתתפות של נבחרת שלוה, יחד עם משפחתו של אליאב, הופכת את האירוע לבעל משמעות עמוקה יותר - סמל לניצחון הרוח ויכולת להתגבר על כל מכשול.

גילה אניס, חברת נבחרת עם תסמונת דאון מספרת ש"אפילו שזה קשה, זה שווה. כי זה אומר שאני יכולה הכל".

ההכנה למרתון עבור אנשים עם מוגבלות מצריכה ליווי מקצועי צמוד ותכנית אימונים מותאמת אישית, המסייעים לכל משתתף לפתח את היכולות הפיזיות והמנטליות הנדרשות לריצה למרחקים ארוכים. בעזרת צוות מאמנים מיומן ותמיכה קהילתית רחבה, הרצים מתמודדים עם אתגרים ייחודיים ומוכיחים כי באמצעות התמדה, משמעת ושותפות, אפשר להגיע להישגים יוצאי דופן ולהשתתף באירועים ספורטיביים בקנה מידה עולמי.

יוחנן סמואלס, מנכ"ל שלוה: "כל צעד שחברות וחברי הנבחרת עושים במרתון הוא לא רק הצלחה אישית, אלא סימן עבור כולנו ששילוב ושוויון הם לא רק מילים, אלא מציאות שאנחנו בונים יחד. הם מראים לכולם שבחברה שלנו כל אדם, ללא קשר למוגבלויותיו, יכול להשיג את המטרות שלו, לחלום ולהגשים. הנבחרת לא רק רצה למרחקים פיזיים, אלא גם מרתקת אותנו למסע פנימי של אמונה, התמדה ושאיפה להשתלבות ושוויון. כל צעד כזה הוא צעד נוסף לקראת עולם שבו כל אדם, בכל גיל ובכל מצב, יכול להיות שווה ולהרגיש שייך. תודה לרצים על ההשראה שאתם מעניקים לכולנו!"

אביב שוסטר, מאמנת הנבחרת: "באתי להעניק ויצאתי מוקסמת. מאנשים מתוקים, מיוחדים, רגישים, מצחיקים, עם שמחת חיים. הראיתי להם כמה הם מסוגלים והם הראו לי אושר מדברים קטנים מהו.
תודה על הזכות".

עמית טננבאום, מאמנת הנבחרת: "המתאמנים והמתאמנות שלי מוכיחים שצריך להסתכל על היכולת ולא על המוגבלות".