בזמן ששחקני נבחרת ישראל באו מרחבי הגלובוס והתקבצו בהונגריה לקראת המשחקים מול אסטוניה ונורבגיה, למוחמד אבו פאני זה היה קל"ב. קרוב לבית בבודפשט. הנבחרת בדברצן, מרחק שעתיים וחצי נסיעה מהבירה ההונגרית, ואבו פאני, שחקנה של פרנצווארוש, יכול כבר ללמד את כולם על הקיורטוש והבלינצ'ס.
עוד בטרם נפצעו מיגל ויטור ודיא סבע, העיניים של רן בן שמעון היו בשבועות האחרונים על כל הגבוליים בסגל. דניאל פרץ והפציעה שלו, רוי רביבו שהיה מושבת חודשים רבים העונה, רז שלמה שסבל מבעיה רפואית בעין והיה גם את אבו פאני. הוא עדכן שיש לו מתיחה שמונעת ממנו לשחק בפרנצווארוש ובן שמעון היה מאוד מודאג. רבע השעה שקיבל כמחליף ביום ראשון, אחרי שני משחקים שהחמיץ בליגה ההונגרית, תרמה לרגיעה.
אם יש מישהו שיצא מכל חבילת ליגת האומות בחודשים ספטמבר עד נובמבר, כשהמניות שלו בשיא, זה אבו פאני. הוא היה נוכח בכל המשחקים מול הגדולות של היבשת. רצה את הכדור לרגל מול בלגיה ומול איטליה ולא ברח מאחריות מול צרפת. ליד מחמוד ג'אבר הוא היה בן הזוג האופטימלי.
מי שמכיר את רובי קין, יודע שאי אפשר לבלף אותו. הוא היה שחקן גדול ושחקנים גדולים יודעים יותר טוב מכולם, מי באמת שחקן. קין מחזיק מאבו פאני כמו שבן שמעון מחזיק ממנו. ראיית המשחק, השטח שהוא מרוויח עם הכדור. בהנעת כדור אתה רוצה את אבו פאני. לא פלא שהוא חסר כך כך במכבי חיפה. אולי השחקן שהכי חסר לה לחזור ולשלוט בכדורגל הישראלי.
בארץ הוא לא ליקק דבש. סבל הרבה מקהל מסוים של הנבחרת. אלה שלא אהבו את הסגנון שלו ובטח אלה שלא אהבו את זה שהוא שחקן מכבי חיפה, כי הם אוהדים של קבוצה אחרת, ירו עליו חצים. גם העובדה שהוא ערבי, נכנסה לחבילה המרושעת. באחד המשחקים בטדי אף ירד בדמעות והקפטן אלי דסה היה צריך להרגיע אותו.
כאן בהונגריה אין מי שיטריד. זה אבו פאני נטו. אם הוא כשיר ובריא במאה אחוז - הוא באנקר. סלע כבד בהרכב הלאומי. אפילו איל ברקוביץ' פרגן לו באחרונה ויש כאלה שבטוחים, שאבו פאני מזכיר את הקוסם בכל מה שקשור לראש שתמיד יודע מה לעשות כשהכדור ברגל. הוא קר רוח, יציב מאוד ותמיד חושב שהוא לא נחות משום יריב שניצב מולו.
"מוחה הוא אחד העוגנים של הנבחרת הזו", אומרים כאן בדברצן גורמים בנבחרת. "וזה שהוא במדינה שבה הוא משחק, מוסיף עוד אלמנט. הוא אחד מעמודי התווך של שני קמפייני המוקדמות הקרובים. רק שיהיה בריא ולא יפתיע אותנו עם איזו פציעה טורדנית".