רק אתמול (שני) כתבתי כאן באתר ותיארתי ארוכות איזו חוויה תרבותית וספורטיבית הוא משחק הכדורגל. כזה שאוהדים אמיתיים מחכים לו ימים ושבועות בהתרגשות וציפייה, להגיע להתפוצץ משמחה עם כל היציע. אפילו פניתי בקריאה לשר התרבות והספורט, למפכ"ל המשטרה ולמכבי חיפה להתערב במשבר ולמצוא פתרונות מידתיים שיאפשרו את החוויה המיוחדת של משחקי הכדורגל. שאלתי: "למה אספסוף מביא לענישה קבוצתית? למה המשטרה נגררת אחריהם? למה המשטרה מאפשרת להם להכתיב את הקצב?"
אז ככה: אין לי מקורות מודיעיניים בתוך אותה קבוצה של פושעים, ואל תקראו להם פורעים או קומץ או אספסוף - פשוט פושעים. אני גם לא בוגר הפקולטה לנביאים ואין לי יכולות ניבוי על-טבעיות, אבל הכתובת הייתה על הקיר. לא מדובר כאן באירוע מתגלגל שנגרם מרצף אירועים. היה פה אירוע מתוכנן ומוקפד בלוחות זמנים שלא מביישים מבצע צבאי, עם הפקה שלמה של עשרות משתתפים ומשתפי פעולה. אבל לא לטעות, זה לא היה מבצע של צבא, אלא מבצע תקיפה של מאפיה, משהו שלומדים רק בנאפולי.
אצל המאפיונרים הכבדים בעולם, ידוע, יש בדרך כלל שיתוף פעולה עם אוכפי החוק. לא יודע מה קרה כאן, אבל כמות כזו של אמל"ח לא יכולה להיכנס לאצטדיון בלי שאף אחד מהגורמים האחראים על אכיפת החוק לא יידע על כך. נכון, כולם יגידו שצריך לתפוס את אותם פושעים - לא פרחחים, לא ילדים שעושים מעשה קונדס, פשוט פושעים - ולזרוק אותם לכלא. לשנה, שנתיים, שלוש. כבר אמרו חכמים, ענישה היא לא רק למטרת ענישת העבריין אלא למען יראו וייראו. זו גם הסיבה שכל ענישה מקבלת פומבי.
למי היה אתמול אינטרס לפוצץ את המשחק? האם יש כאן ארגון גדול יותר מכמה עשרות אוהדים פושעים? תשאלו אותי למה אני מכוון לשם? כי כבר מהדקה ה-20, כאשר הושלך מקבץ האבוקות השני, היה ברור שיהיו עוד מקבצים כאלה. יותר מזה, היה ברור שהנחישות של אותם אוהדים לזרוק ולפגוע בשחקן היא תולדה של רצון עז להביא לפיצוץ המשחק.
מה רצו האוהדים? רוצים להתריס נגד המשטרה שלא אפשרה להם להכניס ציוד עידוד? מה הם רצו להוכיח, שגם אם הם לא שיכורים מבירה הם יודעים להיות עבריינים צלולים? איזה מסר הם העבירו למשטרה - "אנחנו חזקים ומתוחכמים מכם"?
עצוב היה להגיע למחצית הראשונה ולהפנים את הדיסוננס התהומי בין המחווה המרגשת לכל אותם אוהדי חיפה שנפלו במלחמה, לצד העובדה שאבא של החטופה - דורון שטיינברג, שחזרה השבוע משבי החמאס, יושב ביציע ומתרגש יחד עם כולנו והקהל ברובו עומד ומריע לו. אבל עוד לא הספקנו להתרגש, רק 10 דקות חלפו - וניתן האות למהומה המתוכננת.
ומילה על ברק בכר: תסלח לי, איבדת את כל נקודות הזכות שהיו לך. התנהגת כמעט כמו אלה שזרקו אבוקות, ובהתחשב במעמדך במועדון - אפילו גרוע מזה. לרוץ לעבר שחקן יריבה זו חרפה. לרוץ בריצת אמוק לעבר שחקן, גם אם היה עושה אצבע משולשת לספסל שלך, זו חרפה. ביישת את המועדון. ביישת את עצמך. מחקת לא מעט מהישגיך.
אם אני יענקל'ה שחר, ולמזלך אני לא, אני משחרר אותך מתפקידך. מיד, ללא היסוס. אם אני יענקל'ה שחר, אני מעביר מסר לכל אלה שמסביבך, כביכול יועצים - היזהרו, אתם עוד רגע בחוץ. יענקל'ה שחר הכתיב נורמה: המועדון חזק מכל מאמן או כל שחקן. המועדון הזה צריך להקיא אותך החוצה ממנו. ולא, אתה לא אשם בהתנהגות של האוהדים, אתה אשם במהומה שפרצה לקראת המחצית ואולי אתה אשם בפיצוץ המשחק. כי האקט הזה היה עם ריח עברייני והיה מביש.
ועוד מילה לארגוני האוהדים של הקבוצות השונות ובעיקר של מכבי חיפה: מה שקרה אתמול לא התחיל אתמול, אנו עדים למפלצת הזו שגדלה כבר כמה שנים. שנים שארגון האוהדים רוצה להחליט כל דבר בקבוצה כאילו שהוא יו"ר הדירקטוריון והוא מוציא 200 מיליון שקל כל שנה.
בעונות האליפות הם רצו לבחור איפה ומתי יחגגו את האליפות, איזה שיר אליפות ייבחר, ושיר אליפות שלא נכתב מטעמם נפסל ונמחק מהיסטוריית המועדון. זה המשיך בתקיפת אוהד בית"ר לפני כמה שבועות, והיום המפלצת הגיעה לממדים שיהיה קשה מאוד לעצור אותה. סוג של מאפיה שהורסת כל חלקה טובה. במוזיאון החדש שהקימה מכבי חיפה צריך לפנות קיר ולכתוב את התאריך של אתמול ואת המילה "בושה"!!!
ומילה גם ליענקל'ה: מישהו אחר היה קם ועוזב מיד. לא למטרה הזו אתה מביא ממרצך, מהידע שלך ומכספך. אבל לעזוב זה פרס לאוהדים, לעזוב זה להיות כלי במשחק המכוער הזה. אם תעזוב אף אחד לא ירים גבה, אבל אם תעזוב - הספורט הישראלי, הכדורגל הישראלי והאוהדים בישראל יהפכו את יום הודעתך ליום הזיכרון הלאומי של הכדורגל הישראלי.