ברק בכר לא התחיל את העונה במכבי חיפה כמו שציפה. הוא עובר תקופה מטלטלת, רואים עליו שהוא לחוץ ולא אותו בן אדם, זה שבעבר שידר חוסן ורוגע על הקווים גם כשהיה בפיגור של שני שערים. מי שמאזין לתוכניות הרדיו המקומיות בחיפה, גם יבין שמעמדו של בכר בחיפה זה לא אותו מעמד שהיה בקדנציה הראשונה. מטילים בו ספק, שואלים את השאלות הקשות ויש כאלה שהרבה יותר נחרצים וטוענים שהוא נכשל כישלון ענק כי קיבל מה שרצה וסגל הכי טוב בליגה, לטענת חלקם.
בכר הוא הצבוע הכי גדול שהיה במשחק אתמול (ראשון). אוהדי מכבי חיפה גרמו להפסקת המשחק בזריקת אבוקות וחזיזים ארבע פעמים והוא לא פצה פה. הוא לא יצא מגבולות הגזרה שלו כדי להגיד להם מספיק. בכר של פעם היה מספיק חזק ואוטוריטה לסמן לקהל שדי, והוא לבד היה מבין את חומרת האירוע. מה שבכר עשה אתמול לדור תורג'מן - לא פחות מדמגוגיה זולה, אלימה וברוטלית. בכר צריך להיות מורחק לעשרה משחקים. הוא אחד הגורמים שהובילו לפיצוץ המשחק ואף אחד לא מדבר על זה.
אם היו מראים לקהל בבית את הריצה של בכר לכר הדשא, עדיין היו מתעסקים באוהדים, אבל אף אחד לא היה מדבר על ה"פרובוקציה" של תורג'מן, אלא על מופע האימים של המאמן שאיבד את זה. בכר התנהג כאחרון האוהדים ולא כאחד שצריך לשמש דוגמה. הוא התסיס את האווירה, ואם לא ערן זהבי, יכול להיות שהוא היה עושה טעות גדולה יותר. לא היה דבר כזה שמאמן לוקח את החוק לידיים ולמעשה נתן לגיטימציה לאיבוד העשתונות במגרש.
אבל מה לעשות, בכר מתויג בגלל שהוא יודע לדבר יפה, כי תמיד אומרים שהוא אומר את האמת המקצועית שלו ולא מפחד מכלום, אבל הפעם כתב האישום היה צריך להיות מופנה אליו לא פחות. אם בכר לא היה פורץ למגרש, לא בטוח שכל המהומה הזו הייתה מתרחשת. השחקנים היו יורדים לחדר ההלבשה וסביר להניח שכך היה מסתיים האירוע, ולא היה למשטרה טריגר לפוצץ את המשחק.
בכר הבין מאוחר מדי את הטעות שעשה ומיהר לתקן אותה בחדר ההלבשה, כשחיבק את תורג'מן לעיני הכתבים וזה הפריים שיזכרו. ההתפרצות של בכר צריכה להיות בראש סדר הכותרות, לא פחות מאשר התפרעות האוהדים. אם המאמן מרגיש שהעסק גדול עליו, הוא מוזמן להניח את המפתחות.