כשירדן שועה עלה מהנוער בבני יהודה, הדיבור סביבו היה שיש שם כל מיני בעיות בקופסה, אבל שווה להשקיע בו בגלל הכישרון. יוסי אבוקסיס התחיל לחבר שם את החוטים בעונת 2018/19, ותוך חצי שנה הקופסה הזו אכלה סיבוב נוסף כי ברק אברמוב מכר אותו למכבי חיפה. שועה לא התאים למכבי חיפה באותה העת, וקרש ההצלה הגיע מבית"ר ירושלים של משה חוגג. כלומר, לא ישר - כי גם שם היו צריכים לסדר לו את הקופסה מחדש, וזה לא כל כך עבד גם כשהבוס הישן שלו הגיע לבית"ר. מי שכן הצליח לחבר מחדש את החוטים, וגם עשה את זה מדהים כנראה - הוא ברק יצחקי.
אתמול (שני) ב-1:3 הענק בסמי עופר, ירדן שועה נתן משחק ענק: מסירה אדירה למיירון ג'ורג' במהלך שהוביל לפנדל - שאותו שועה החמיץ ומיד תיקן עם הריבאונד, ניהל מדהים את ההתקפה של בית"ר ובישל את השלישי במסירת אמן. למעשה, אתמול סוף סוף שועה הוכיח שהוא התבגר, וחשוב מכך - הצליח להדביק את ההתנהלות המנטלית שלו ליכולות האדירות שלו ככדורגלן. במצב כזה - וכשהוא רק בן 25 ויש לו עוד כמה שנים טובות לתת בכדורגל פה - יש לו סיכוי לא רע בכלל להפוך לאחד השחקנים הדומיננטיים פה במחצית השנייה של העשור.
תעצרו רגע עם העצבים שם בחיפה, בבקשה, ותענו ברצינות: למה למען השם שחקן כדורגל - ועוד מי שאמור להחזיק לכם את הקישור - צריך להשתולל על שופט, להיצמד אליו, להתפרע כמו ילד בן שנתיים שנכנס לטנטרום בקניון אחרי שאמא מסרבת לקנות לו טילון? ולמה כשהוא מקבל אדום הוא משתולל פי כמה, ועבדולאיי סק, פי שניים ממנו בגודל, צריך לחסום אותו כמו שומר ברים קשוח שמונע מאיזה קריפ להיכנס פנימה?
לא נעים להגיד, אבל כל האירוע שהחל במסירת האמן של ירדן שועה בדרך לבעיטה העקומה של מיירון ג'ורג', שהפכה לפנדל של בית"ר ירושלים - היה יכול להיות מכובד ומקצועי יותר אם לא התקף הזעם המוזר של עלי מוחמד. זה אולי יישמע קצת לא קשור לרגע, אבל בסוף זה מתחבר: סרטון הלינץ' מהקניון, כמה שעות לפני המשחק - כשחבורת אוהדי מכבי חיפה פוצצה במכות ושדדה אוהד בית"ר (אגב, שבית"ר לא יבכו, גם הם עושים את זה לאחרים) היה בדיוק כל מה שאנחנו לא רוצים לראות בכדורגל. אבל כששחקן מתפרץ באלימות ככה, מה הפלא שיש לכמה מופרעים אלימים בקהל את הלגיטימציה (בעיני עצמם, כמובן) להתנהג גם הם באלימות?
בכלל בחיפה חייבים להרגיע את העצבים. מי שאחראי לזה שהקבוצה לא טובה זה לא השופט גרינפלד (שאגב, חס על דיא סבע ולא הוציא לו אדום שהיה מצדיק הרחקה לכמה משחקים אחרי שפירק את מוזי בלי רחמים) אלא הם עצמם: היעדרות של דין דוד שלא תלויה בהם ויכולת חלשה מאוד של יותר מדי שחקנים משמעותיים - חזיזה, מוחמד. כמה אפשר להעמיס על רפאלוב, וכמה אפשר לתלות תקוות ביכולות הפנומנליות של סבע כשהוא לבד ועצבני?
בארבעה משחקים מול היריבות לצמרת מכבי חיפה השיגה אפס נקודות. לבית"ר היא כבר הצליחה להפסיד פעמיים. אתמול היא נראתה חסרת אונים לחלוטין ברוב דקות המשחק, ואין פה תירוץ של "היינו עם שחקן אחד פחות", כי במשך 75 דקות לשתי הקבוצות היה מספר שחקנים זהה. וכן, לכישלון הזה יש כתובת: ברק בכר, שנראה כמו החבר שאתה מבקש ממנו להעלות מכונת כביסה לקומה שלישית בלי מעלית בצהרי אוגוסט בת"א. למה בכוח? שחרר ולך תעשה מה שאתה באמת נהנה ממנו. זה יעשה טוב לכולם.