1 בנובמבר. ג'ונתן מוטלי אוסף את חפציו מהיכל שלמה, ועוזב את ישראל בחשאי. עופר ינאי בתגובה: "הוא תחת חוזה, ולא ישוחרר".
24 בדצמבר. בטורקיה מדווחים כי פנרבחצ'ה הגישה הצעה לג'ארד הארפר, בניסיון למשוך אותו מהפועל ירושלים. מתן אדלסון בתגובה: "לא יקרה".
במובנים רבים, עונת 2024/25 משולה למלחמת הישרדות עבור הגדולות של הכדורסל הישראלי. בתקופה בה כל אזעקה עלולה להיות טריגר לעזיבה, יציבות היא כוח. בימים בהם כל הצעה כספית עדיפה ממדינה אחרת יכולה להתפרש כעילה הגיונית לביטול חוזה, שמירה על הקיים הוא ערך - גם אם הקיים לא תמיד נוצץ. בין טיסה אחת לקודמתה, כל שעת אימון מצטברת עם סגל קבוע היא ברכה. תשאלו את עודד קטש.
מכבי תל אביב מכירה את זה יותר מדי מקרוב: שתיים מעונותיה הגרועות ביותר במילניום הנוכחי, עונת 2008/09 ועונת 2015/16 הידועות לשמצה, התאפיינו בתחלופה אינסופית של אורחים לרגע, שחקנים זרים או ישראלים שהפכו בקושי להערת שוליים בדברי הימים של הקבוצה. לצערם של הצהובים, עונת 2024/25 לאט לאט מתחוורת כשחזור עגום של כמה מהקמפיינים הגרועים בתולדות המועדון.
במשחק הערב (חמישי, 21:05) נגד ז'לגיריס קובנה בבלגרד, ישותף ככל הנראה השחקן ה-19 של מכבי תל אביב בכל המסגרות העונה. על פניו, טרביון וויליאמס כאן כדי להישאר, אבל בהתחשב בקצב האירועים אליו נגררו הצהובים משלבי ההכנה בקיץ, יתכן שגם שעון החול שלו כבר התהפך.
שנת 2025 עדיין לא כאן, ומתחילת הקיץ החתימה מכבי תל אביב לא פחות מ-12 זרים. גם אם מוציאים מהמשוואה הרפתקאות ניסיוניות וקצרות טווח שהלכו כלעומת שבאו עוד לפני פתיחת העונה, כמו אלו של דריל מייקון וקובי סימונס, התמונה עדיין עגומה. ארבעה שחקנים הספיקו לעזוב את מכבי תל אביב במהלך העונה, וארבעה אחרים הגיעו; לשם השוואה, עופר ינאי שנתפס כבעלים קפריזי ואימפולסיבי שחרר שניים, וצירף שלושה; הפועל ירושלים, סמל של יציבות העונה, לטוב וגם לרע - צירפה גם כן שלושה, לעומת עזיבה (בולטת) אחת בלבד;
אבל במקרה של מכבי תל אביב, זו לא רק הכמות אלא גם האיכות: שלושה מתוך ארבעת השחקנים שלה שעזבו במהלך העונה, ניתן להגדיר כשחקני רוטציה בכירים - כאלה שנמנים בין 10 השחקנים שמקבלים הכי הרבה דקות בממוצע למשחק. ג'ורדן לויד עזב אחרי שני משחקים, כשהוא למעשה על תקן הכוכב של הקבוצה, ומקבל קרוב ל-28 דקות לערב; סייבן לי דורג שביעי בקבוצה עם 19 דקות למשחק; והעוזב הטרי ווניין גבריאל דורג במקום התשיעי; אלפא קאבה, לעומתם הוא היוצא מהכלל.
בהפועל תל אביב, לעומת זאת, גם העזיבות הסבו נזק מינימלי לרוטציה. ראשון העוזבים היה בראיין אנגולה, שכלל לא נכלל בתוכניות להמשך העונה, והספיק לשחק 5.5 דקות במשחק בודד ביורוקאפ. שני היה בן בנטיל, שבשתי הופעות ביורוקאפ דורג 11 בממוצע הדקות בקבוצה;
בהפועל ירושלים - במכוון או לא - העזיבה היחידה רק תרמה לקבוצה. ספידי סמית', אנדרטה אנושית לתקופה שלא תחזור תחת אלכסנדר דז'יקיץ', עזב ובדיעבד גם שחרר לעולם את הגרסה המפלצתית העכשווית של ג'ארד הארפר.
יתכן שמכבי תל אביב תצליח לייצב את העסק בהמשך העונה, והסגל סוף סוף יקבל צורה לשביעות רצונו של עודד קטש. יתכן שלצד האכזבה המסתמנת ביורוליג, זה גם יסתיים עם שמירה על תואר האליפות בישראל. אבל לפחות בינתיים, במבחן האמיתי שטומנת בחובה עונה בזמן מלחמה, דיוויד בלאט והנהלת מכבי תל אביב לא עומדים. הם נגררים ונשאבים למטה. נופלים למלכודת יותר משתי היריבות העיקריות על הצלחת.
בעגה הספורטיבית נהוג לכנות זאת "כדור שלג". האם עדיין אפשר לעצור אותו?
מי בא ומי עזב? השינויים של הגדולות תוך כדי עונה
מכבי תל אביב
הגיעו:
דייויד דה ג'וליוס
מריאל שאיוק
סייבן לי
טרביון וויליאמס
עזבו:
ג'ורדן לויד
סייבן לי
ווניין גבריאל
אלפא קאבה (הגיע בחוזה זמני)
***
דריל מייקון
קובי סימונס (הגיע בחוזה זמני)
הפועל תל אביב
הגיעו:
אנטוניו בלייקני
מרכוס בינגהאם
ים מדר
עזבו:
בן בנטיל
בראיין אנגולה
עזב וחזר:
ג'ונתן מוטלי
הפועל ירושלים
הגיעו:
טאריק פיליפ
דרק אוגביידה
איגור קולשוב
עזב:
ספידי סמית'