סלאח עזבתי: ליברפול תיפרד מהכוכב הגדול ביותר שלה במודע?

מרקוס לין בטס או "מוקי" בטס (קיבל את הכינוי מהוריו שכמו חברי להקת פרל ג'אם, אהבו את הפוינט גארד של אטלנטה הוקס, מוקי בליילוק), הוא אחד משחקני הבייסבול הטובים בעולם. הוא נבחר בדראפט ב-2011 על ידי בוסטון רד סוקס, חיכה שלוש עונות עד הופעת הבכורה שלו בקבוצה, והתחיל לככב. האוהדים ב"פנויי פארק" התאהבו בבטס הכריזמטי שהוביל את קבוצתם לעונות מעולות ואליפות ב-2018. הוא זכה ב-MVP של הליגה ובשלל תארים אחרים במדי הרד סוקס והביע את אהבתו והערכות אליהם. ואולם, ב-2020 הוא הועבר בטרייד מפתיע ללוס אנג'לס דודג'רס, שם חתם על חוזה ל-12 שנים בשווי 365 מיליון דולר. הכאב של אוהדי הרד סוקס גדל כשבטס הוביל את הקבוצה החדשה שלו לאליפות ראשונה אחרי 32 שנה (ב-2020) ולאליפות נוספת העונה.

ההסברים לטרייד לא הניחו את הדעת של האוהדים. למרות הכחשות מצד הבעלים, חברת "FSG" (פנויי ספורטס גרופ), נראה היה שהעדיפו לעשות טרייד על בטס מאשר להחתים אותו על חוזה של 400 מיליון דולר ואז לשלם "מס איזון תחרותי". בבייסבול אין תקרת שכר אבל כן יש רף שכר שממנו משלמים מס לשאר הקבוצות. בדרך כלל הקבוצות הגדולות והעשירות משלמות את המס הזה בלי בעיה - אבל לא FSG, שנכנסו לספורט כדי להרוויח כסף ממנו. ב-2023 הג'נרל מנג'ר של הרד סוקס - חיים בלום, שהתפתח כבונה קבוצות מוצלחות בזול בטמפה ביי - פוטר מתפקידו בבוסטון. לבלום לא באמת היה סיכוי להצליח ברד סוקס. הוא מונה לתפקיד 181 ימים אחרי ש-FSG אישרו את הטרייד של בטס לדוג'רס. לא היה שום היגיון ספורטיבי בטרייד ועד היום נראה שבוסטון לא מצליחה להתאושש מעזיבתו של הכוכב העצום.

בטס היה נראה כמו כוכב שבעלי קבוצות ספורט פשוט לא יכולים להיפטר ממנו - בגלל עניינים מקצועיים ואולי חשוב עוד יותר, בגלל עניינים רגשיים. בטס היה השחקן האהוב ביותר על בוסטון והטרייד שלו לאל.איי הפך את FSG לבעלים השנואים ביותר בעיר הספורט הרגשנית ביותר בארה"ב - וזאת למרות שהם הבעלים שהביאו לרד סוקס אליפות אחרי בצורת של 86 שנה. אבל FSG, שבעלי החברה, מאמינים בניהול אנליטי - לא נותנים לרגש להפעיל או לתפעל אותם. מבחינתם, הנתונים היחידים שמעניינים אותם הם הנתונים הכספיים. השורה התחתונה היחידה שמעניינת אותם היא השורה התחתונה בדו"ח השנתי. מוקי בטס אהוב הקהל? יופי, נהדר. FSG רכשו את בוסטון רד סוקס ב-660 מיליון דולר ב-2002 וכיום הקבוצה שווה 4.5 מיליארד דולר לפחות. זה מה שחשוב וזה בעיקר בגלל החלטות כגון לעשות טרייד על השחקן האהוב מדי והיקר מדי.

ב-2010 החליטו ב-FSG לעשות מהלך עם הכסף הגדול שהרוויחו בבייסבול והם רכשו את ליברפול במחיר מציאה של 300 מיליון ליש"ט. אחרי כמה שנים סוערות, ב-FSG הצליחו להטמיע שיטת ניהול אנליטי גם במועדון הכדורגל האנגלי וב-2020 חגגו אליפות ראשונה של ליברפול מאז 1990. אבל עוד יותר חשוב מבחינת FSG זו העובדה שליברפול שווה 4 מיליארד ליש"ט לפחות - וזה מאפשר להם למנף את זה לגיוס כספים לפעולות מסחריות אחרות בעלות משמעות כלכלית גדולה יותר.

ועכשיו, נראה ש-FSG, חברה שנכסיה שווים לפחות 21 מיליארד דולר, מעוניינת לחזק את ליברפול עם רכישת מועדוני לוויין ברחבי אירופה, מעוניינת להיות בעלים של קבוצה חדשה ב-NBA בלאס וגאס עם לברון ג'יימס (שותף ב-FSG) ואולי מעוניינת להתרחב ל-NFL אחרי שרכשה את פיטסבורג סטילרס מה-NHL. אלו הוצאות גדולות ומשמעותית מאוד מבחינה אסטרטגית לארגון.

יש מצב שמוחמד סלאח דיבר בדיוק על זה בסופ"ש האחרון. "אנחנו כמעט בדצמבר ולא קיבלתי הצעות להישאר, אז כנראה שאני יותר בחוץ מאשר בפנים", אמר סלאח בן ה-32 לקבוצה קטנה של עיתונאים מופתעים אחרי הניצחון של ליברפול על סאות'המפטון (משחק בו כבש צמד). "אתם יודעים שאני כאן הרבה שנים ואין מועדון כזה, אבל בסופו של דבר זה לא בידיים שלי. כמו שאמרתי, לא היו פניות כלשהן אליי בנוגע לעתיד שלי".

סלאח בקושי דיבר עם התקשורת האנגלית במהלך שנותיו בליברפול. פחות מעשר פעמים. משמעות של השיחה עם העיתונאים היתה העברת מסר ברור ל-FSG והפעלת לחץ על האמריקאים. ב-FSG קיבלו החלטה ממזמן שלא מציעים חוזים ארוכי טווח לשחקנים בני 30+ ולכן איפשרו לסלאח, שחתם על הארכת חוזה ב-2022 ולפיה הוא השחקן בעל השכר הגבוה בהיסטוריה של ליברפול (בין 18 ל-20 מיליון ליש"ט בעונה), להגיע לינואר הקרוב כשנותרה לו עוד חצי שנה בלבד על החוזה - מה שאומר שהוא יכול לחתום בכל קבוצה ולהצטרף אליה בקיץ מבלי שתצטרך לשלם פיצויים לליברפול.

לפי השמועות, מוחמד סלאח קיבל הצעה "שתהפוך אותו לשחקן בעל השכר הגבוה בעולם" מהליגה הסעודית. בליברפול דחו הצעה מהסעודים בקיץ אבל, כאמור, לא מציעים חידוש לסלאח כי ב-FSG לא מתכננים להתחרות מול ההצעות חסרות הפרופורציה - בטח לא כשהם שוקלים מהלכי רכישה של קבוצת NBA.

סלאח הוא אחד מהכדורגלנים הנחושים והמקצועיים ביותר בעולם. בתור נער בן 14 היה בעל סדר יום של פועל. סלאח הנער היה מתעורר מדי יום בחמש לפנות בוקר. הוא היה לוקח רכבת ואוטובוסים כדי להגיע מהכפר שלו נגריג להתאמן בקבוצה בקהיר - 130 ק"מ מביתו. הוא הקריב הרבה שעות חופשיות של נער כדי להיות כדורגלן מקצוען והוא אף פעם לא מיתן את מוסר העבודה הבוער שלו - גם כשהיה בבאזל, גם כשעבר לצ'לסי, גם כששיחק באיטליה ובטוח כשהגיע לאנפילד. גם אחרי שהגיע לצמרת של הכדורגל האירופי סלאח עדיין נחשב לאחד מהשחקנים החרוצים והמשתלמים ביותר לקבוצה שלו.

סלאח העונה הוא השחקן עם הכי הרבה שערים ובישולים בפרמיירליג (16) ובכל המסגרות הוא השחקן הראשון העונה מבין שחקני הפרמיירליג שהגיע ל-10+ בישולים ו-10+ שערים העונה. הוא גם בקצב לעונה עם הכי הרבה שערים ובישולים מאז שהצטרף לליברפול ב-2017. בממוצע הוא כובש או מבשל כל 70 דקות, ואין בכלל ספק שהוא הדינמו בהתקפה של ליברפול. הוא מעורב ביותר מ-100 מהלכים שהסתיימו בבעיטה לשער - לפחות 20 יותר מאשר כל שחקן אחר בקבוצה. כל המדדים האחרים מראים שלמרות גילו, הוא ממש לא מאט. אבל ב-FSG, כאמור, לא מהמרים עם הכסף שלהם. להחתים שחקן בן 33 ביוני על חוזה ענק יכול להיראות כמו צעד שיתקע את המועדון עם משכורת שהשחקן לא מצדיק במשך שנים.

"אני לא פורש בקרוב ואני משחק, מתמקד על העונה ומנסה להביא את האליפות ואני מקווה שגם את ליגת האלופות", אמר סלאח, שבמהלך המשחק מול סאות'המפטון חגג עם הורדת חולצה וחשיפת "כושרו" האמיתי. "אני מאוכזב (שלא הציעו לו את החוזה) אבל נראה מה קורה. אני מקצוען. כולם יכולים לראות את מוסר העבודה שלי. אני מנסה ליהנות מהכדורגל שלי ואני אשחק ברמה הכי גבוהה כמה שאני יכול. אני מנסה לעשות את הכי טוב שלי בגלל שזה מי שאני ואני מנסה לתת את הכל עבורי ועבור המועדון. נראה מה קורה הלאה".

מה שיקרה, סביר להניח, זה ש-FSG ייפרדו יפה מסלאח. בכל זאת, הוא בן 32 אחרי שעבר פציעה לא קלה בשריר הירך האחורי, מספר הכדרורים המוצלחים שלו ל-90 דק' ירד מתחת ל-2, ותחילת העונה הנוכחית עשויה להיות יוצאת דופן - בניתוח מספרי קר. וייתכן מאוד שוירג'יל ואן דייק וטרנט אלכסנדר ארנולד יצטרפו אליו בפריסת עזיבה.

עצוב? ב-FSG לא מרגישים את זה. מה עם האוהדים שכן מרגישים את זה? הם כנראה יצטרכו להתרגל לחיים בלי סלאח. התשוקה שלהם היא רק ביזנס עבור הבוסים.