בעיתונות הספורט האמריקאית לא מפרסמים הרבה "גילויים מחדר ההלבשה". עיתונאי הספורט בארה"ב מבלים עונה שלמה עם השחקנים - בנסיעות ברחבי ארה"ב ולעיתים ברחבי העולם - ולכן, אם לא מדובר באירוע דרמטי במיוחד, כמעט שום דבר לא יוצא מחדר ההלבשה החוצה. ה"ביט רייטרס" (העיתונאים שמגיעים לכל אימון ומשחק של קבוצה מסוימת) פשוט לא רוצים להרוס את מערכת היחסים עם המסוקרים שלהם. ואולם, בשבוע שעבר שאמס צ'רנייה, הסקופר מספר 1 של ESPN, פרסם על ישיבת שחקנים בפילדלפיה, הקבוצה עם המאזן הגרוע במזרח המצ'וקמק.
לפי הדיווח של שאמס, טייריס מקסי, שבשנה שעברה הוביל את פילדלפיה בהיעדרותו הארוכה של ג'ואל אמביד, החליט למתוח ביקורת חריפה על התנהלתו של הסנטר בחדר ההלבשה אחרי תבוסה למיאמי. "אתה מאחר להכל", אמר לו מקסי לפי הדיווח והוסיף שזה משפיע לרעה על השחקנים ועל צוות האימון. מקסי, שזכה בתואר השחקן המשתפר בעונה שעברה, הוא אחד מהחברים הקרובים של אמביד, והוא תהה לגבי המקצועיות של אמביד והיכולת שלו להוות דוגמה אישית לשחקנים. כחלק מהפגישה, השחקנים ביקשו מהמאמן ניק נרס להקשות עליהם יותר באימונים וצוות האימון ביקש מהשחקנים יותר נחישות ודיוק באימונים עצמם.
מי שכינס את השחקנים לפגישה המיוחדת היה קייל לאורי, הגארד הוותיק שזה באליפות עם טורונטו. פגישות כאלה בה מטהרים את האווירה עם הוצאה החוצה של כל מה שמפריע לכל אחד, הן פגישות חשובות עבור קבוצות. ביל ראסל, המנהיג האגדי של בוסטון סלטיקס וגם ג'ק למברט, הקפטן האגדי של פיטסבורג סטילרס מה-NFL, היו מתמחים בפגישות כאלה - בחדר ההלבשה או בסאונה - בהן השחקנים הרגישו בטוחים שלא משנה מה הם יגידו הכל לגיטימי ושום דבר - אבל באמת ששום דבר - לא ייצא החוצה.
אבל במקרה של פילי, מישהו מתוך הקבוצה הדליף את מה שקרה בפגישת השחקנים - והוציא את אמביד רע מאוד. "מי שהדליף את זה הוא חתיכת חרא", זעם אמביד, שנראה אומלל על המגרש במשחק שאחרי נגד ממפיס. אפשר להגיד בוודאות שאמביד פשוט לא בריא וכמו שהוא עצמו אמר בפגישה "אני לפעמים מבולבל לגבי מה שהקבוצה רוצה לעשות על המגרש".
הילד בן 30 ועדיין ילד
הבעיה העיקרית של הסיקסרס היא שאמביד, שמוקדם יותר העונה דחף באלימות את הפרשן של פילדלפיה אינקוויירר מרקוס הייז, פשוט לא הגיע לעונה עדיין. בשנים האחרונות אמביד נתן "עונות צ'מברלייניות" - הוא קלע בקצב של נקודה לדקת משחק, זכה ב-MVP והצטיין בהגנה. אמביד היה "איום משולש" - בעל קליעה יעילה מחצי מרחק, בעל יכולת חדירה לסל (והשגת 2 נק' או הגעה לקו, משם הוא קולע באחוזים מעולים) ובעל יכולת מסירה.
אבל עכשיו, אחרי שבעונה שעברה עבר ניתוח בברך, הוא "לא סומך" על הברך שלו יותר. אין לו נפיצות בתנועה והוא כבר לא הכוח ההגנתי שהיה בעבר. נראה גם שהוא פשוט לא בכושר משחק. חלש באופן יחסי אליו וברבעים האחרונים חסר לו אוויר.
האמת, וזו אמת שגם אוהדי פילדלפיה יודעים בתוך תוכם, היא שהוא אף פעם לא היה בכושר מספיק. הוא פשוט אף פעם לא היה מקצוען שעובד על המשחק שלו ועל הגוף שלו כמו הכוכבים האחרים בליגה. וההתנהלות שלו, שפת הגוף שלו, אף פעם לא היו טובות מספיק עבור מי שהוא חשב שהוא. כמו כן, הוא פיתח לעצמו תדמית מוצדקת לחלוטין של שחקן מלוכלך ו"בכיין" שתמיד קורס תחת הלחץ, מאשים אחרים בהפסדים בפלייאוף ואף פעם לא מציג את היכולת הטובה ביותר שלו במאני טיים.
קבוצה טובה על הקאנבס
זה לא היה אמור להיות ככה. בקיץ כולם דיברו על פילדלפיה כיצירת מופת של בניית קבוצה. פול ג'ורג', השחקן החופשי הכי טוב שהיה בקיץ הצטרף לקבוצה שכללה את אמביד ומקסי, הכוכב העולה. סביבם דריל מורי, הג'נרל מנג'ר שאחראי על "יצירת המופת", שיבץ שחקנים כגון גרשון יבוסלה מריאל מדריד, קיילב מרטין ממיאמי בחוזה מצוין והוותיקים קלי אוברה, קייל לאורי, אריק גורדון, ואנדרה דראמונד. גם בחירותו בדראפט של ג'ארד מקיין נחשבת להברקה.
פילדלפיה עוד יכולה להגיע לפלייאוף, אפילו כמקום שישי, בכל זאת המזרח חלש ברמה היסטורית ולצד הסיקרס בתחתית המזרח יש קבוצות שחוץ מלעלות את המעודדות שלהן בחמישייה עושות הכל כדי להפסיד - מאחר שקופר פלאג, מי שאמור להיבחר מספר 1 בדראפט - הוא באמת משהו מיוחד. ואולם, סביר מאוד להניח שאין בעתיד של פילדלפיה אליפות או אפילו משהו שמתקרב לזה.
אמביד בן ה-30 חתם בקיץ על הארכת חוזה שסביר להניח תשאיר אותו בפילי עד סוף הקריירה. הוא ירוויח 51.5 מיליון דולר העונה, 55.2 מיליון דולר בעונה הבאה ואז ב-2026/27 הוא ירוויח 59.54 מיליון דולר ו-64.3 מיליון דולר ב-2027/28 ו-69.07 מיליון דולר ב-2028/29. סביר להניח שמצב הברך שלו לא ישתפר בשנים הללו.
ורק כדי לסבר את האוזן, מדובר בחוזה השלישי הכי גדול בהיסטוריה של ה-NBA - מאחוריי ג'ייסון טייטום (314 מיליון דולר לחמש שנים) וג'יילן בראון (304 מיליון דולר לחמש שנים) - שני כוכבי בוסטון סלטיקס, שבניגוד לאמביד, הצליחו להוביל את בוסטון לאליפות (ובכלל, הם התגלו כשחקני פלייאוף הרבה יותר מוצלחים מאשר הסנטר).
גם ההסכם של ג'ורג' בן ה-34, שפצע את ברכו פעם נוספת (הפתעה הפתעה) הוא עצום: 212 מיליון דולר לארבע שנים. מקסי ירוויח 203 מיליון דולר בחמש השנים הבאות. השלישייה הזו, סביר להניח, לא תעזוב את פילי בשנים הקרובות - ההצלחה של הקבוצה תלויה אך ורק בהם. יש מצב שמורי לא בנה יצירת מופת?
תרבות רעה
ייתכן מאוד שלקבוצה אף פעם לא היה סיכוי להצליח עם אמביד ככוכב הנוצץ של הארגון. הוא גדל ב"תרבות רעה" שהבעלים, ג'וש האריס, אחראי עליה. סם הינקי, הג'נרל מנג'ר של הסיקסרס בשנים 2013-2016, היה גאון מתמטי שהלך על אסטרטגיית צבירת בחירות דראפט חסרת תקדים: "טנקינג" (Tanking) — בניית קבוצה גרועה בכוונה תחילה, כדי לסיים במקום האחרון בעונה, לקבל בחירות דראפט גבוהות, וטריידים שמילאו את קופת המועדון ב"נכסים", כלומר בחירות דראפט.
כך, בעקבות מה שהינקי כינה "התהליך", הסיקסרס מילאו את הסגל בכישרונות־על-הנייר כמו בן סימונס וג'ואל אמביד. הטנקינג היה כל כך יעיל, שבליגה דחפו לפיטוריו של הינקי ושינו את הליך ההגרלה בדראפט, כדי להקטין את הגמול על טנקינג. הינקי נפרד מהסיקסרס עם מכתב של 7,000 מילים, שבו הסביר את האסטרטגיה הגאונית שלו.
היו עוד תחלופות בעמדת הג'נרל מנג'ר עד שהגיע מורי, האב הרוחני של הינקי ב-2020, אבל "התהליך" - כינוי שאמביד אימץ לעצמו גם - הותיר אדמה חרוכה מבחינה תחרותית. אמביד גדל לתוך תרבות שמעודדות הפסדים ולא ביקשה אחריות מהשחקנים לעבוד על המשחק שלהם.
למשל, בן סימונס - גארד עם פוטנציאל להיות "מג'יק ג'ונסון" לפי המומחים - לא זורק מהשלוש ופוחד מקו העונשין. בקבוצה העניקו לו כסף במיוחד כדי להביא מאמן קליעה ולעבוד לבדו על הקליעה. סימונס בחר לתת את הכסף הזה לאחיו שיתפקד כ"מאמן קליעה". זה, מן הסתם, לא עבד וכיום סימונס הוא בזבוז כסף של ברוקלין ומפחד לעלות לזריקה - גם כשהוא מתחת לסל. התוכנית של הבעלים של הסיקרס להצטיין דרך להיות גרועים, פשוט לא היתה יכולה לעבוד.
שיתוף פעולה של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת צפון קרולינה ואוניברסיטת מרילנד הוביל לפרסום מאמר על "הדבקה בהתנהגות רעה בעבודה". המאמר שפורסם ב-2015 ב-Journal of Applied Psychology מגלה שהתנהלות גרועה של חברים לעבודה יכולה להיות "מדבקת". שליליות מולידה שליליות וזה מוביל לפגיעה במקום העבודה, בתפוקה של העובדים וביכולת לשנות תרבות. המנהלים הבכירים ביותר מבינים את החשיבות בזיהוי גורמים שליליים וזריקתם מהמערכת.
ריק וולץ, נשיא גולדן סטייט ווריירס לשעבר והאחראי לשינוי התרבותי העצום שעבר המועדון מסן פרנסיסקו, סיפר שהדרך שלו להתחיל מחדש היתה "ניקוי" של הגורמים השליליים מהסגל וממשרדי המועדון. את התפוחים הרקובים זיהה בשיחות אישיות עם כל אחד מהעובדים. "שאלתי את כולם אם הם רוצים להיות הקבוצה הכי טובה בעולם. אלו שאמרו 'כן, אני מוכן לעבוד על זה' נשארו" סיפר. "אלו שאמרו 'תראה, זה קשה, לא בטוח שאפשר ובלה בלה בלה' התבקשו למצוא מקום אחר לעבוד בו".
אמביד, שכאמור גדל במערכת שמצטיינת בלהיות רעה, לא קיבל את ההדרכה הנכונה - בניגוד, למשל, לטייטום ובראון שגדלו במערכת בבוסטון שרואה לנגד עיניה אך ורק דבר אחד: אליפות. ואז במשך שנים הוא פשוט "הדביק" את חבריו לקבוצה בכל ההתנהגויות הרעות. אמביד - למרות שנחשב לאחד מגדולי השחקנים בליגה - הוא בעצם העונש על הטנקינג ההיסטורי של הינקי וכל עוד פילי מחוייבת אליו, הסיכויים שלה לזכות באליפות הם נמוכים עד לא קיימים.
"כבעלים של קבוצות ספורט, הסגנון שלי ברור: אני מביא את האנשים הכי מוכשרים שאני מוצא, מציג בפניהם את האסטרטגיה שלי, ואז מפנה להם מקום ונותן להם לעבוד כמו שהם חושבים לנכון", הסביר האריס בעבר. "אני מספק להם את המשאבים שדרושים להם, ודורש מהם לגלות אחריות ולהראות תוצאות. בסוף, צריך לשפוט את ההחלטות שהם מקבלים". ובכן, אולי הגיע הזמן שהאריס ישפוט את ההחלטות שלו בעשור וחצי האחרונים ויבין שהן הובילו למצב שפילי נמצאת בו כרגע. בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.
"גרעיני" הקבוצות הכי טובים ב-NBA לפי ESPN
1. בוסטון סלטיקס
ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון, דריק ווייט
גיל ממוצע של הגרעין: 28.4
2. אוקלהומה סיטי ת'אנדר
שיי גילגוס אלכסנדר, ג'יילן וויליאמס, צ'ט הולמגרן
גיל ממוצע של הגרעין: 24.2
3. דנבר נאגטס
ניקולה יוקיץ', ג'מאל מארי, ארון גורדון
גיל ממוצע של הגרעין: 28.9
4. דאלאס מאבריקס
לוקה דונצ'יץ', קיירי אירווינג, דרק לייבלי
גיל ממוצע של הגרעין: 26.4
5. מילווקי באקס
יאניס אנטטוקומפו, דמיאן לילארד, ברוק לופז
גיל ממוצע של הגרעין: 33.7
6. פילדלפיה סבנטיסיקרס
ג'ואל אמביד, טייריס מאקסי, פול ג'ורג'
גיל ממוצע של הגרעין: 29.8