20 שנה אחרי הזכייה הראשונה שלו עם ספרד בגביע דייויס, רפאל נדאל חלם להיפרד עם זכייה חמישית, אבל ההופעה הערב (שלישי) במלאגה עשויה להיות האחרונה שלו כשחקן פעיל, בתום קריירה מפוארת ועתירת הישגים ושיאים. השור ממאיורקה הפסיד 6:4, 6:4 לבוטיק ואן דה זאנדסחלופ ההולנדי בפתיחת רבע הגמר בין הנבחרות, וגורלו טמון למעשה בידיו של קרלוס אלקראס (ישחק ביחידים מול טאלון חריקספור ואז גם בזוגות).
תוך כדי המשחק וגם בסיומו זכה נדאל לשלל מחוות. במסיבת העיתונאים אמר הספרדי המעוטר בן ה-38: "אם לא יקרה משהו מוזר, זה כנראה המשחק האחרון שלי. הקפטן מחליט מי ישחק, לא אני. היות שהבחירה בי היום לא עבדה, הפתרון הקל ואולי ההוגן ביותר הוא לשנות. זה מה שאני חושב. אם הייתי הקפטן, לא הייתי נותן לי לשחק במשחק הבא, אבל אני בטוח שהוא יקבל את ההחלטה הכי טובה עבור הנבחרת. הפסדתי את משחק הדייויס הראשון שלי וגם את האחרון. רציתי את הסיפוק להעניק לנבחרת נקודה ולסייע לה להמשיך בטורניר, אבל זה לא יצא והפסדתי. בנקודה הזו של הקריירה, אני לא יכול להתלונן יותר מדי. עליתי למגרש, נהניתי, הייתי עם האנרגיה והגישה הנכונה, אבל זה לא צלח. אני מודה לקפטן דויד פרר על ההזדמנות".
נדאל הוסיף: "אני מקווה שקרלוס ינצח וגם הזוגות לאחר מכן. אני מקווה שנמשיך בטורניר ושאוכל להמשיך לעבוד עם הנבחרת כדי להיות שם אם יצטרכו אותי שוב. אם לא, אתמוך מחוץ למגרש. ידעתי מראש שזה אולי המשחק האחרון שלי כמקצוען. הרגעים שקדמו לכך היו מרגשים וקשים להתמודדות, הרבה רגשות צפו. ניסיתי כמיטב יכולתי להישאר בשליטה, ולפעמים זה קשה. הקהל היה יוצא דופן, כמו תמיד כשאני משחק בספרד. ידענו שזה קצת מסוכן שאשחק, אבל דויד ראה אותנו מתאמנים כל השבוע וחשב שזה הדבר הכי טוב מבחינה מקצועית. לא הצלחתי לספק את הנקודה. ניסיתי ולא הצלחתי. אני לא אצטער כי זה הספורט, אתה לא יכול לשלוט בכל. אתה יכול לשלוט באנרגיה ובנחישות, ואלה מעולם לא הכשילו אותי. לא מצאתי את הרמה הדרושה כדי להביא נקודה לספרד. באימונים הייתי מדויק יותר מאשר במשחק היום".
"זה קשוח לשחק מול רפא בספרד", הודה המנצח ההולנדי בסיום. "תמיד מסובך לסיים משחק קשה, בטח כשאתה יודע שזה עשוי להיות האחרון שלו. היו פה הרבה אוהדים ספרדים שבאו לתמוך ברפא, זה טבעי, אבל היו גם לא מעט אוהדים הולנדים".