את הסיפור של רן קוז'וך בהפועל באר שבע כולם מכירים. ההחתמה המהירה במקום אליניב ברדה, ההכנה לעונה ששוב נראתה לקויה, המחסור בחלוצים, הבעיות בהגנה בלי ויטור, ההדחה מאירופה שגררה ביקורת ואם לא די בכך, גם הצרה המיותרת עם משחק הבית שלא התקיים מול סכנין - כל אלה לא בישרו טובות. פאסט פורוורד, סוף אוקטובר הגיע והנה, הפועל באר שבע מביסה את מכבי פתח תקוה 2:5. רק נזכיר שהפעם האחרונה שבה נרשמה תוצאה כזאת בין שתי הקבוצות הייתה באוקטובר 2015, במשחק הבית השני של ברק בכר בטרנר בדרך לאליפות הראשונה שלו בבאר שבע. רק נזכיר.
את הפוטנציאל של הפועל באר שבע ראינו כבר במשחקים קודמים. בפתח תקווה הכישרון התפוצץ ואיתו גם היכולת למצוא את הרשת. לא משנה כמה חלשה היריבה, אף פעם לא טריוויאלי להבקיע חמישייה בחוץ. דן ביטון מתחיל להתברר כרכש משמעותי, יוני סטויאנוב נראה כמי שמוכן לעשות צעד קדימה וקינגס קאנגווה ממשיך לתת עבודה. באר שבע נראית מצוין.
אז מדוע אנחנו עדיין לא נעולים עליהם? גם מכיוון שההגנה עדיין לא משרה ביטחון גדול מדי וגם משום שבאר שבע של השנים האחרונות התרגלה לאזור הנוחות שנע בין המקום השני לשלישי, בלי רצון או יכולת אמיתית לאליפות. ההתבייתות, בין אם מכוונת ואם לאו, באזור הזה סייעה לאלונה ברקת וגם לאליניב ברדה לגרש רעשי רקע, אבל היא לא קידמה את באר שבע. הפערים ממכבי תל אביב למכבי חיפה השתמרו במקרה הטוב וגדלו במקרה הפחות טוב. בכל פעם שזה קבע, בכל פעם שהייתה הזדמנות לדגדג, הלחץ הכריע ובאר שבע נסוגה.
שפת הגוף של הקבוצה הזאת משדרת משהו אחר. זה עדיין לא הולך חלק, בל נשכח שמול הפועל ירושלים באר שבע כבשה רק כשהיריבה במינוס שני שחקנים, אבל הכיוון טוב, התעוזה שם וגם המחץ. סביר להניח שאיש במועדון לא מדבר או חושב על אליפות, בוודאי לא בשלב כזה של העונה, אבל אסור להם גם להיות מוכוונים למקומות 2-3. מזה הם ראו יותר מדי בשבע השנים האחרונות.
האמירה הילדותית של בכר
מהי באמת החשיבות של הקלאסיקו הישראלי הראשון של העונה? בארבע העונות האחרונות רק פעם אחת (מכבי חיפה 2022/23) ניצחה במפגש הפותח וזכתה באליפות. בשנה שעברה מכבי תל אביב הפסידה פעמיים בתוך חודש, פער של 10 נקודות נסגר והיא עדיין זכתה בתואר בהפרש דו-ספרתי. ב-2020/21 ברק בכר פגש אותה חמש פעמים ולא ניצח אפילו פעם אחת, לפני שהוביל את מכבי חיפה לתואר ראשון אחרי עשור.
אם כך, לניצחון של מכבי תל אביב בשבת אין משמעות להמשך העונה. כרגע.
הפער בין מכבי תל אביב למכבי חיפה מנטאלי בעיקרו. ב-32 השנים האחרונות, מאז שהיריבות הזאת החלה להתפתח לזלילת תארים ראש בראש, היו לא מעט עונות שבהן למכבי חיפה היה סגל "יותר איכותי", "יותר נוצץ" ועוד שלל סופרלטיבים ובכל זאת היא לא זכתה. ברק בכר ספג לא מעט ביקורות על המערך שאיתו עלה בטדי, ועדיין - עם קצת יותר מזל זה נגמר ב-2:5 לצד הירוק. העניין הוא שהמזל מגיע עם היכולת להישאר מרוכז ועם הקילר אינסטינקט. האמירה של המאמן לפיה "היינו הרבה יותר טובים" ילדותית, הרי טיב המשחק משתקף בתוצאה. אתה יכול להגיד "היינו טובים וזה לא הספיק", לא "היינו יותר טובים". הסטטיסטיקה מראה יותר מצבים, אבל היא גם מראה 0 בטור ההבקעות.
ולמרות הכול, אליפויות, כאמור, לא מגיעות ממשחקים כאלה. למכבי חיפה יש עדיין סגל איכותי, לא כל יום מכבי תל אביב ולא כל יום משפתי. אם דין דוד ודיא סבע יגיעו גם במשחקים הבאים לעשרה מצבים טובים, כנראה שבין שניים לארבעה כדורים ינחתו ברשת. השאלה היא מה יקרה כבר במשחק הבא.
רצו הגורל והמתקפות מלבנון ומאיראן, ובתוך שישה ימים קיבלנו שני מפגשים פסיכיים נוספים בטדי, כשבית"ר ירושלים תארח את מכבי חיפה ומכבי תל אביב. לפני פתיחת העונה, בגלל אפקט הרכש, היו כאלה שסימנו את בית"ר כמועמדת לאליפות. התוצאות האחרונות מעידות שכצפוי, זה לא יקרה, זו קבוצה של מקומות 4-6. האם היא יכולה לעשות ליריבות שלה חיים קשים? בואו נגיד שהאצטדיון שלה, שהיה חלבי מאוד בשנים האחרונות, חזר להיות מאיים. בקונסטלציה מסוימת, מכבי תל אביב יכולה להותיר את הפער ממכבי חיפה על חמש נקודות כבר מחר ולהגדיל אותו ביום שני. בקונסטלציה אחרת, מכבי חיפה תוכל לעקוף את מכבי תל אביב במחזור הבא. השבוע הקרוב יכול להעיד לא מעט על המשך העונה. בבאר שבע עוקבים בהנאה.
זר אחד מעל כולם
מבחינת מכבי תל אביב, הניצחון היה חשוב במיוחד עבור ז'ארקו לאזטיץ', שלא התנסה כמאמן במשחקים מהסוג הזה. הרוטציות של לאזטיץ' מתחילת העונה היו קיצוניות והניבו תוצאות, יכולת קצת פחות. העובדה שהגיע לעימות מול קבוצה כשרונית יותר, עם סגל חסר, התקלות לפני השריקה (המחלה של לאיוס, גם משפתי נפצע בחימום וקיבל טיפול) ועם ספסל קצר ועדיין ניצח עומדת לזכותו. במבחן המשמעותי הראשון שלו הוא עמד בכבוד.
בשנה שעברה מכבי תל אביב זכתה באליפות, למעשה, עם זר אחד + אנריק סבוריט שהיה כבר סוג של ישראלי. העונה הרכש התפתח בכיוון אחר. איסוף סיסוקו מסתמן כרכישה טובה, אם כי הוא לא יציב דיו, טייריס אסנטה עדיין חידתי, להנרי אדו יש בעיה קשה בקבלת ההחלטות אבל יש כבר מספר הצלחות שרשומות על שמו ואצל ווסלי פטאצ'י הפוטנציאל קיים, היכולת פחות.
ויש את נמניה סטואיץ'. אם בשנה שעברה הזר שעשה את ההבדל במכבי תל אביב היה התקפי, ייתכן מאוד שהשנה התואר יוכרע דרך שחקן ההגנה. הסרבי נראה כרגע כמו הבינגו הדפנסיבי הכי גדול של הקבוצה מאז סבוריט. הנוכחות שלו מעניקה ביטחון לרז שלמה, והעובדה שהוא ולאזטיץ' דוברים את אותה שפה על המגרש, מילולית ומטאפורית, הופכת אותו לשחקן הכי משמעותי שלה כרגע.
אם כבר נגענו בשחקנים משמעותיים, לפחות במשחק הזה נראה היה שערן זהבי מתחיל להפנים את מעמדו ברוטציה. הלהבות התקשורתיות סביבו שככו והוא נכנס עם אנרגיות אחרות. במכבי תל אביב רק יכולים לקוות שגם המגמה הזאת תימשך.
לפני פתיחת העונה הייתה למסאי דגו אפשרות ללכת למכבי פתח תקוה. הרגש התערב והוא בחר בהפועל תל אביב. אפילו בדיעבד, בהתחשב באתגר ובקשר האמוציונלי של דגו למועדון, קשה לומר שהשיקול שלו היה מוטעה.
הפועל תל אביב, בעיני עצמה ואפילו בעיני שונאיה, לא שייכת לליגה הלאומית. היא אמורה להיות אחת משתי העולות, ואפילו לעשות זאת בקלות - תאורטית, עם 14 ניצחונות ב-15 המשחקים הראשונים והבטחת העלייה כבר בדצמבר. הצרה היא שאין ארוחות חינם, גם לא בלאומית, ועל בניית סגל לא נכונה אתה עלול לשלם ביוקר. הפועל תל אביב בעצמה נוכחה בכך בשני הביקורים הקודמים שלה בליגת המשנה, כשהמאמנים שהחלו את העונה (אליהו עופר ב-1989/90 ומוטי איוניר ב-2017/18) דשדשו והוחלפו. במקרים הקודמים היא עלתה לבסוף. לאן תלך העונה הזאת?
אי אפשר לסמוך על העבר ולא בטוח שגם הפעם זה יצליח. ההפסד לכפר קאסם הוא תמרור אזהרה רציני. אם הפועל פתח תקווה תנצח את בני יהודה הערב, הפער ממנה יגדל לשמונה נקודות, מה שיותיר, נכון לעכשיו, מאבק פתוח רק על הכרטיס השני לליגת העל. בני יהודה, מצדה, לא מוצאת את עצמה כבר ארבע שנים, אבל יש לה כיס עמוק והיא עשויה עדיין להיאבק עם הפועל תל אביב על פליטים מליגת העל בחלון ינואר ולהתחבר. מבחינת דגו, אין יותר מקום לטעויות.
רגיל (5) 278
20:30

בית"ר ירושלים

הפועל תל אביב
שתי הקבוצות מגיעות במומנטום חיובי מה שהופך את המשחק הזה לשקול ומאוזן. לאור יחסי הכוחות והתקופה של שתי הקבוצות זה משחק שיכול להתפתח לכל צד וההערכה שלי היא חלוקת נקודות בסיום
רגיל (5) 299
22:00

ברנטפורד

טוטנהאם
ברנטפורד היא אחת מקבוצות הבית הטובות ביותר בליגה ומצד שני, טוטנהאם היא אחת מקבוצות החוץ הטובות ביותר עד כה. לפני כחודש הן נפגשו וזה נגמר ב 0:2 לטוטנהאם, הפעם זה יילך צמוד יותר - תיקו
יתרון (5) 334
01:00

ברוקלין נטס
(11.5+)

יוסטון רוקטס
יוסטון מגיעה בכושר מצוין עם רצף ניצחונות וסגל מאוזן בראשות אלפרן שנגון, בעוד ברוקלין נאבקת לשמור על יציבות העונה.
יתרון (5) 339
02:00

דטרויט פיסטונס

מיאמי היט
(4.5+)
דטרויט היא אחת ההפתעות הנעימות של העונה עם מאזן מרשים, בעוד מיאמי מנסה להיצמד לצמרת המזרח ומגיעה אחרי כמה ניצחונות רצופים.
יתרון (5) 346
03:30

דאלאס מאבריקס
(1.5+)

פילדלפיה 76
המפגש המותח של הלילה. דאלאס בתקופה לא רעה בבית, אבל פילדלפיה נחשבת לקבוצה מעט יותר יציבה כרגע.
יתרון (5) 356
05:30

לוס אנג'לס קליפרס

יוטה ג'אז
(12.5+)
הקליפרס במומנטום ביתי נהדר באולם החדש (Intuit Dome), בעוד יוטה סופגת המון נקודות למשחק. הקליפרס אמורים "לטייל" כאן לניצחון נוח מול אחת ההגנות החלשות בליגה.
רגיל (6) 59
15:00

הפועל ראשון לציון

הפועל עפולה
המגמות של שתי הקבוצות כרגע הפוכות אבל הפועל ראשון לציון עדיין קבוצה טובה יותר, ומשחק ביתי כמו זה אסור לה לפספס אם היא רוצה להישאר רלוונטית במאבק העלייה לליגת העל
רגיל (6) 63
15:00

הפועל רמת גן

מכבי יפו
יפו אמנם לא בשיאה כרגע אבל היא כן משיגה תוצאות טובות במשחקי החוץ שלה, כולל 2:0 על סכנין בגביע המדינה בחוץ. הפועל רמת גן אמנם קצת יותר איכותית, אבל המפגש הזה יסתיים ללא הכרעה
בקטנה
- המשחק בשבת בטדי נערך ללא אוהדי מכבי חיפה. עד כמה הם היו תורמים להשגת תוצאה טובה יותר עבור הקבוצה שלהם? לא ברור, אבל קרב כזה בלי קהל חוץ הוא עונש לא כיפי, אם להתנסח בעדינות.
- שבעה מחזורים לתוך העונה, וכבר יש מספר מאמנים על הכיסא החם. המשחק בין מכבי נתניה להפועל חדרה הערב יפגיש שניים מהם. אחריו, ייתכן שלאחד מהם לא תהיה דרך חזרה.


