אבי ריקן הודיע מוקדם יותר היום (רביעי) על פרישה מכדורגל בגיל 36. הקשר הנמרץ, שהתחיל בבית"ר ירושלים, זכה בשתי אליפויות עם מכבי תל אביב וגם שיחק בנבחרת ישראל, ויתר על כמה הצעות אחרי שעזב את הפועל פתח תקוה ובסופו של דבר החליט לתלות את הנעליים.
הערב התראיין לתכנית הספורט של 103fm והסביר את ההחלטה: "בתקופה האחרונה התחילו להתבשל לי הדברים. היו לי שיחות עם כמה מועדונים, בחנתי את ההצעות והחלטתי שאני מעדיף לפרוש. זה רק היה העניין של העיתוי, איך להוציא את זה. בראש כבר לא הייתי שם. חיפשתי אתגר, היו מועדונים שרציתי לשחק בהם וזה לא הסתדר. היו הרבה הצעות, גם מהליגה הלאומית, אבל החלטתי ללכת לדרך אחרת. אני רוצה להתחיל דרך מקצועית וניהולית, לבחון את עצמי ביום שאחרי המגרש".
על העתיד: "זה יותר חזק ממני, אני אשאר בכדורגל בכל מקרה. עוד לא החלטתי איפה ומה אני אעשה, אני רוצה כמה רגעים קטנים ליהנות מהאזרחות. יש לי לעשות השלמות לקורס המאמנים שהתחלתי לפני שנתיים או שלוש. פרו לא כל כך קל, צריך לעבור דרך. צריך זכאות. מעניין אותי לטוס לחו"ל, לראות מחלקות נוער בעולם. הכדורגל בוער בי, אני מנתח אותו כל הזמן. ראיתי את הנבחרת השבוע ובמקום לרצות לשחק, אני חושב על איך נראית היריבה ומה צריך לעשות".
האזינו לריאיון הפרישה של אבי ריקן
על הפועל פתח תקוה, קבוצתו האחרונה: "זה מועדון טוב, עם אוהדים והכול, אבל דברים לא הסתדרו במהלך העונה. יחד עם המלחמה שפרצה, לא עשו מספיק התאמות כדי שהקבוצה באמת תישאר בליגה. אחרי שהחתימו אותי, הייתה לי ציפייה שיחתימו עוד כמה שחקנים קצת יותר משמעותיים כדי שהדבר הזה באמת יצליח. התחלנו לא רע אחרי המלחמה, עשינו נקודות ואני זוכר שנכנסתי לאבי יחיאל ואמרתי לו: בוא נלחץ על אנשים, בוא ניתן פה עוד גז, אולי אפשר לעשות פלייאוף עליון. זה קצת התפוצץ לנו בפרצוף. אחר כך הדברים לא הסתדרו והיה לי קשה גם מנטלית. רציתי מאוד לשחק שם, שיחקתי שם הרי בגיל 18 והמועדון כן התאים לי. אם היית מחזיר אותי לקיץ שעבר, הייתי עושה אותו דבר".
על הפציעות במהלך הקריירה: "אני משחק כדורגל מגיל 6. להגיד שאני נקי מפציעות, זה לא, אבל אם הייתה הצעה טובה אז הייתי ממשיך לשחק".
ריקן גדל במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים ובתחילת דרכו הושאל למכבי הרצליה והפועל פתח תקוה. עם חזרתו לבית"ר הפך לשחק הרכב והמשיך בה עד 2013, אז יצא לראשונה לשחק בחו"ל, במדי פ.צ. ציריך. אחרי 10 שערים בשנתיים וזכייה בגביע השוויצרי, הוא שב לישראל וחתם לשלוש שנים במכבי תל אביב, איתה המשיך בסופו של דבר שמונה שנים מלאות. הוא היה שותף לשתי אליפויות וגביע אחד, וכבש 42 שערים ב-304 משחקים בכל המסגרות. בעונה אחרונה ירד ליגה עם הפועל פתח תקוה, במדיה כבש שלושה שערי ליגה. בנבחרת ישראל רשם חמש הופעות.