"האמת? אני לא זוכר את יום ההולדת שלהם לפני שנה", מנסה לירן ברמן להיזכר ביום ההולדת ה-26 של אחיו התאומים גלי וזיו שחטופים כבר 339 ימים ברצועת עזה. מחר, ה-10 בספטמבר יהיה יום ההולדת שלהם והוא יהיה יום מאוד עצוב. "לא האמנתי שהם יהיו עדיין בשבי החמאס ביום ההולדת שלהם", אומר לירן המבוגר מאחיו הצעירים ב-10 שנים. "אני זוכר שחברים שיש להם אחים בשבי ציינו להם ימי הולדת לפני חצי שנה ואני אמרתי שכשנגיע לספטמבר, הם כבר יהיו כאן. עכשיו הם לקראת יום הולדת 27 שלהם וזה לא נקלט שהם שם".
גלי וזיו ברמן ידועים בעולם הספורט דרך הסיפור המצמרר על כך שהם נחטפו מבתיהם בכפר עזה, כשהיו ברשותם כבר כרטיסים למשחק של מכבי תל אביב למחרת מול הפועל ירושלים. הם ארבעה אחים במשפחה. שלושה אוהדי מכבי תל אביב, ביניהם גלי וזיו, והאח הבכור לירן הוא בכלל אוהד הפועל חיפה.
עד כמה קשה לאח בכור להתמודד כמעט שנה עם הטרגדיה הזו? יש לך שני אחים קטנים חטופים.
"יש לנו קבוצת וואטסאפ של אחים גדולים, חלקם בכורים כמוני, שיש להם אחים צעירים חטופים. קבוצת וואטסאפ של חברים מכפר עזה. יש בי תחושות אשמה אדירות. אני מרגיש אשם שלא הייתי שם. גרתי אז בזכרון יעקב וכעת אני גר באור עקיבא עם אשתי וילדיי. 12 שנה אני לא גר בכפר עזה".
אז למה אתה סוחב רגש אשמה?
"כי זה קרה שעתיים נסיעה מאור עקיבא. גם מי שהיה בכפר עזה ולא נחטף חי עם רגעי אשמה. אנשים אומרים לעצמם: 'לא היינו שם כשהאחים שלנו היו צריכים אותנו'. רגשות האשם זה על כל דבר. על זה שאני ישן במיטה נוחה, על זה שיש לי אוכל במקרר. בכל דבר שאני עושה אני מרגיש אשמה. אני קיבלתי אותם בבית החולים כשנולדו. סיימתי אימון כדורסל והייתי בן 10 ואני זוכר את זה עד היום. זה שהאחים הקטנים שלי שם כבר 11 חודשים, לא יוצא לרגע מהראש. טסתי אני ואשתי עם הילדים לרודוס לפני כמה שבועות, כי היינו חייבים קצת חופש גם לילדים אחרי שהבת שלי שברה את הרגל. היינו במלון הכל כלול שבוע ברודוס והייתי אכול אשמה. התחושה הזו של איך אני מרשה לעצמי לטוס לחופשה ביוון. מהרגע ששילמנו על הכרטיסים ועד הרגע שחזרנו, חשבתי כל הזמן האם אני עושה את הדבר הנכון".
בוא נדבר על האהדה שלהם למכבי תל אביב.
"היו להם כרטיסים למשחק של מכבי תל אביב ביום בו נחטפו. היה להם מנוי למכבי תל אביב וזה היה משחק חוץ והם רכשו כבר כרטיסים. הם נסעו עם האח הנוסף עידן למשחקים. גם הוא אוהד מכבי תל אביב".
איך היו להם שלוש השנים שמכבי חיפה הייתה אלופה?
"היה להם קשה מאוד והיה להם חבר אוהד מכבי חיפה מכפר עזה שלא נתן להם לשכוח את האליפויות הירוקות. אבל הם האמינו מאוד שזה יתהפך ושתיכף מכבי תל אביב חוזרת לזכות. ככה היה גם כשהפועל באר שבע זכתה באליפויות והם המתינו ששוב מכבי תל אביב תזכה".
כמה פעמים שאלת את עצמך את השאלה האם הם יודעים שמכבי תל אביב זכתה באליפות בעונה שעברה?
"כל הזמן. בשידור רדיו שעליתי יומיים אחרי האליפות של מכבי תל אביב הקדשתי להם את האליפות בתקווה שהם שומעים ויודעים. שהאליפות הזו תיתן להם נקודת אור קטנה שם במנהרות. מהחטופים שחזרו בעסקאות הראשונות, אנחנו יודעים שהם ראו טלוויזיה ושמעו רדיו מדי פעם. אני לא יודע איך זה כעת, אבל התקווה שלי הייתה שהם שומעים ויודעים על האליפות, שהייתה מאוד חשובה להם. אני יודע כמה הקבוצה חשובה להם וכמה הם חשובים לקבוצה. היינו בקרית שלום בשבוע שעבר כאורחים ואני יודע כמה הקבוצה אוהבת אותם ואותנו המשפחה שלהם".
מה עובר לך בראש?
"אני מאמין שהם בחיים. אין לי פריבילגיה לחשוב משהו אחר. מהחוזרים ביום ה-56 אני יודע שהם היו בחיים וראו אותם, כל אחד בנפרד. הם נחטפו יחד והופרדו. היום ה-56 זו העדות האחרונה לגביהם, אבל אני יודע שמשפחות עודכנו אם יקיריהן לא בחיים. כל עוד לא עידכנו אותנו אחרת, אנחנו בטוחים שהם בחיים".
אנחנו לא רואים אותך הרבה באולפני הטלוויזיה.
"דודה שלנו מכבית היא יותר באולפנים בארץ. אני פועל יותר בחו"ל. בהתחלה הייתי נוסע גם המון כאן בארץ, אבל אני פשוט מרגיש שזה לא משפיע. אבל בכל זאת, זה חשוב ומכבית עושה את זה טוב ממני ואני מתמקד בתקשורת הזרה ויותר ברדיו. הייתי באולפני 'סקיי', 'פוקס', ועוד רבים מהאולפנים הגדולים בעולם. לפני ה-7 באוקטובר הייתי מורה לחינוך מיוחד ונכנסתי לעולם אחר. הייתי בקונגרס האמריקאי ונאמנו שם וחטפתי שוק של החיים, שאני בעולם אחר לחלוטין".
עד כמה חששתם מתסריט של חטיפה לפני ה-7 באוקטובר?
"מעולם לא ובטח שלא בהיקף כזה. רוב הזמן חששנו מפצמ"רים וקסאמים. ידענו על מנהרות ושמענו חפירות בכפר עזה, אבל לא חיינו את הפחד הזה. התרגלנו גם לקסאמים ופצמ"רים וזה בטח לא היה בתודעה שלנו. וחטיפה? רק של חיילים. מי חשב על חטיפת אזרחים?".
בוא נחזור לכדורגל, שלושת האחים אוהדי מכבי תל אביב ורק אתה אוהד הפועל חיפה. איך זה קרה?
"זה התחיל בתור בדיחה. עקבתי אחרי ההפסדים של הפועל חיפה ונשארנו בליגה משער של הישאם זועבי ואז התחלנו להשתפר עם רובי שפירא, אברם גרנט וכמובן האליפות של אלי גוטמן. ונסעתי עם אבא שלי למשחקים באירופה נגד אייאקס ובשיקטאש. ותתפלא - בהמשך הכי הרבה נסעתי למשחקים שלנו בלאומית עם ערן לוי. היה לי יותר נוח לנסוע מכפר עזה למשחקים באשקלון, באר שבע וקרית גת שהיו איתנו בלאומית".
אתה בוכה הרבה?
"בהלוויות בכיתי. 64 נרצחים בכפר עזה ב-7 באוקטובר ואלון שמריז שהיה חטוף בהמשך ונורה בשוגג על ידי צה"ל. הם קבורים בכל הארץ ויצא לי להיות ב-12 הלוויות. שם המקומות היחידים בהם בכיתי".
וכשאתה חושב על זיו וגלי זה לא מציף הכל?
"מציף, אבל הדמעות נגמרו בהלוויות בחודש הראשון. יש הצפה, אבל לא בכי. הייתי קרוב להתפרק בהופעה של חנן בן ארי בשבוע שעבר בקיסריה. הרי שניהם עבדו כתאורנים וזיוי ממש עבד עם חנן בהופעות. חנן מזכיר אותם כל הופעה וביום רביעי האחרון נפגשנו עם חנן מאחורי הקלעים. כשהוא הקדיש להם שיר, היה שבר גדול אצלי".
בהשתתפות "מה קשור", חנן בן ארי ואחרים: הסרטון המצמרר לכבוד יום ההולדת של התאומים
אתה מצליח לעבוד ביום יום?
"אני עובד בהלחזיר אותם. עוסק בזה".
איך חיים מבחינה כלכלית?
"ביטוח לאומי זה הגוף הממשלתי שאיתנו 11 חודשים. כל מי שבמעגל ראשון של חטוף מקבל קצבה חודשית. הורים, בנות זוג, אחים מקבלים קצבה רבעונית מהביטוח לאומי. אשתי עובדת במשרה מלאה ואני מתפנה לזה".
חושב על היום שהם יחזרו?
"בוודאי. ואחרי שנשלים הכל, נדבר גם על כדורגל וכמו שחנן שר - אין שום דבר שמרגש כמו כדורגל. דבר ראשון אחרי שהם ינשמו וכאן וישתקמו, יהיה לטוס לאנפילד. אין דבר שאני רוצה יותר בחיים. ארבעתנו אוהדים בחו"ל את ליברפול, ולשם נטוס כשהם יחזרו. אנחנו אוהדים גם של ברצלונה, בטח בתקופת מסי, אבל ליברפול מפרקת את יונייטד זה משהו שאנחנו צריכים לראות מקרוב".