יעל ארד ישבה על אחד השולחנות של צוותי האבטחה והבידוק בכניסה לברסי ארנה ונראתה מותשת. היא תחבה לאוזניים את שתי האוזניות האלחוטיות וקיימה שיחה ארוכה עם יגאל כרמי, אותו החליפה בראשות הוועד האולימפי לישראל. כרמי עמד בראש הוועד במשחקים האולימפיים של ריו ופריז, וחזר לארץ עם שש מדליות משתי הערים. בימי הבצורת הראשונים כאן בפריז הוא היה מודאג בשביל המשלחת ובמיוחד בשביל ארד, אותה הוא מאוד אוהב ומעריך. ארד רצתה כבר לשבור את הקרח. "הייתי די רגועה", אמרה לו ארד בשיחה ביניהם. "ידענו שהמשקל הגדול הולך לימים חמישי עד שבת ושם תגענה המדליות".
ארד והמנכ"ל הוותיק של הוועד גילי לוסטיג לא הנמיכו ציפיות לפני פריז 2024. הם לא רמזו שאחרי הפיק בטוקיו, תבוא צניחה לאזור המוכר של ישראל עם ממוצע של 2 מדליות. להיפך, ארד ולוסטיג בשיחה עם התקשורת נקבו ביעד של 4 עד 5 מדליות לצד 15 עד 18 גמרים.
בישיבות הוועד הרבה חודשים אחורה סומנה חבורה מובילה שכללה את ארטיום דולגופיאט, ענבר לניר, רז הרשקו, שרון קנטור ונבחרת ההתעמלות האמנותית. שם היה הכסף, שם שמו את חצי המטרה. החבורה הזו היתה מסומנת כמי שתביא את ההצלחה. במעגל הבא היו אבישג סמברג, דריה אטמנוב, פיטר פלצ'יק ועל הסף גם אנסטסיה גורבנקו. סמברג ואטמנוב יתחרו בחלק השני של השבוע הזה, מה שהופך את התיאבון לעוד יותר גדול.
תום ראובני, המחזיק היחיד בינתיים במדלית הזהב, לא היה בשום רשימה יוקרתית. איש לא ניבא שדווקא הוא יזכה להישג הזה. וכאן הגיעה ההפתעה הגדולה, זו שמעמידה אותנו הבוקר על 6 מדליות אולימפיות. מספר שיא, מספר חסר תקדים. "הוועד האולימפי נותן היום את המעטפת המקסימלית לספורטאי אולימפי כדי שיוכל להצליח במשחקים אולימפיים", אמרה ארד, רגע לפני שפצחה בשירת ההמנון נוכח צילומי הוידאו שהגיעו ממארסי. "ספורטאי צריך להביא את הכישרון, את התשוקה ואת מוסר העבודה. אנחנו נדע להביא את התקציבים כדי שיהיה לו את השקט על מנת להגשים את המטרות".