לפני קצת יותר מחודש וחצי, נפל בעזה בנו של אורן סמדג'ה - שעות לאחר שמאמן נבחרת ישראל בג'ודו חגג את יום הולדתו ה-54. אחרי האסון הגדול סמדג'ה, שזכה במדליה השנייה אי פעם של המשלחת הישראלית, התלבט ארוכות האם להמריא ביחד עם נבחרת הג'ודו לפריז. בסופו של דבר החליט שכן - והערב (חמישי) סוף סוף קיבל קצת נחת, כשפיטר פלצ'יק זכה במדליית ארד והתחבק עם מאמנו הנרגש. בסיום הקרב, גם מדליסט העבר וגם מדליסט ההווה הזילו דמעה.
"היה לנו יום מאוד קשה, ידענו שאנחנו באים לפה עם הגב לקיר", אמר סמדג'ה. "ידענו שהניסיונות שלו להגיע לקרבות הגבוהים צריכים לעבור דרך רמה גבוהה. הקרבות העלו את הביטחון. הוא עשה את זה בגדול. באתי לפה עם הרבה מאוד רגשות, היה לי קשה מאוד להגיע. זה רגע משמח לצד האבל שלי באופן אישי עם הבן שלי עומר. המדינה שלנו חווה טראומה, וזה יחסי הציבור הכי טובים שיש. אנחנו לא מחרימים, אנחנו יודעים לעשות מה שצריך. הכל היה נכון, מקצועי וטוב. במהלך השבעה קיבלתי את האישור להגיע, התחלתי להכין את עצמי לאט לאט לזה. הנה, עשינו היסטוריה מדהימה. יש עוד גמר לענבר.
"יש פה מסורת של ג'ודו, יש צוות אחד גדול שנותנת מעטפת גדולה עבור הספורטאי. איך אפשר לא להצליח עם תמיכה כזאת? יודע כמה היה קשה לאשתי להיות לבד, אני מתרגש בשבילכם. ראיתי את הדגלים, לא שמעתי כלום תוך כדי הקרבות. ברגע כשהרמתי את הראש נדהמתי. מדינת ישראל באה לתת לנו גב. אנחנו רואים את הצד היפה של מדינת ישראל. זה יום משנה דרך. הלוואי שיהיה לנו מדליית זהב וגם מחר שרז הרשקו תעשה את זה".
סמדג'ה הוסיף ואמר: "פיטר עבר אותי. הוא ג'ודוקא יותר טוב ממני. העם שלנו צריך לחשוב כל שנייה וכל רגע על ניצחון - איך לנצח ואיך להכריע את היריבים שלנו".
הנשיא יצחק הרצוג שוחח עם סמדג'ה ואמר לו: "אורן, שימחתם עם שלם. אמרתם שתעשו את זה ועשיתם את זה. כל הכבוד לך, ובמיוחד לפיטר הנפלא. אמרתי לך בפריז שאתה מביא השראה לספורטאים ולעם כולו. תעצומות הנפש שלך זה דבר גדול. מאחל לכם הרבה הצלחה בהמשך".
לאחר מכן יצא סמדג'ה אל הישראלים שחיכו לו ולספורטאים מחוץ לאולם והוסיף: "זו לא אולימפיאדה ראשונה וכולנו מבינים את זה. כולנו, כל הספורטאים והמאמנים, הגענו עם עוד תיק של 800 קילו על הגב - ידענו מה יהיה האפקט אם נזכה במדליה. כולנו רצינו להצליח ולשמח וזה יותר בשביל המדינה, כי יש כאן ערך מוסף לשמח את המדינה, את ההורים השכולים, את ההורים שמחכים ליקירים שלהם. הצלחנו בזה ואני מקווה שמחר תהיה עוד מדליה. מגיע לספורטאים את כל ההערכה והכבוד, מי שזכה במדליה ומי שלא.
"אין לי תחושת נקמה - הנקמה הכי טובה היא שהצד השני יראה אותנו קמים מהמשבר הזה, משגשגים ומשקמים את המדינה", המשיך סמדג'ה כאשר נשאל על בנו עומר ז"ל, זו הנקמה, שהם יסתכלו עלינו משגשגים. עם ישראל חי. עומר עשה את מה שהוא אהב, להיות לוחם. זו אבידה גדולה ועצב גדול, אני הכי רוצה להנציח אותו ושיבינו מי זה עומר. היה לי חשוב להעביר את המסרים שלי ואמרתי את הדברים, אנחנו צריכים לנצח במלחמה ולהכניע את האויב בצורה מאוד ברורה. אני לא אמור לדבר על זה, אבל אנחנו מאבדים את הבנים הכי טובים שלנו וצריך שזה לא יהיה לשווא".
יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי, התרגשה ואמרה: "אני לא יכולה לתאר במילים. זה סיפור שאי אפשר לכתוב ואי אפשר היה לביים - המדליות האלה הן הרוח של עם ישראל".
על כך שלניר שיחזרה את הישגה אחרי 32 שנה: "שימו לב שהיא חייכה, היא עברה אימונים על העניין הזה. מאוד רצינו לזכות בזהב, היא כל כך טובה וכל כך מגיע לה. אבא של ענבר למד איתי בכיתה אז קבוצת בית הספר שלנו עכשיו גועשת ורועשת. הדבר הכי חשוב זו הרוח של עם ישראל, שאנחנו מראים לעולם שאנחנו כאן ושלא משנה מה קורה, הרוח הישראלית חזקה מהכל".