מארק מליאר בן ה-24 מקרית מוצקין, הולך בעוד בדיוק חודש לייצג את ישראל בבריכה בפריז. בראיון לוואלה ספורט, הוא משתף על דרכו לשחייה המקצועית, על ההכנות למשחקים הפראלימפיים בפריז ועל תחושת האחריות וההכרה שהוא מקבל מהמדינה ומהקהילה הבינלאומית.
איך הכל התחיל?
"כשהייתי בן 5, אחי התאום אריאל ואני התחלנו לשחות כחלק מתהליך שיקומי שהומלץ על ידי אורטופד. למרות ששיתוק המוחין שלי משפיע בעיקר על רגל שמאל ועל קורדינציה כללית, המשכנו להתקדם בזכות התמדה ותמיכת המשפחה. בגיל 10 עברתי להתאמן עם יעקב ביינינסון, המאמן שלי עד היום, ובגיל 13 כבר התחלתי להתאמן פעמיים ביום. זו גם השנה שבה השתתפתי בתחרות הבינלאומית הראשונה שלי בברלין.
"הדבר שאני הכי מודה להורים שלי עליו הוא השיקום שאני ואחי קיבלנו. שיקום במים הוא כלי מדהים שמאפשר לנכים להפעיל את כל השרירים ולהפחית כאבים. אני ממליץ לכל מי שיש לו נכות, או להורים של ילדים נכים, להשקיע בשיקום במים. ההשפעה היא לא רק על הפן הפיזי, אלא גם על הביטחון העצמי וההשתלבות החברתית."
ההכנות לפריז
"זוהי האולימפיאדה השנייה שלי, אחרי שזכיתי בשתי מדליות זהב ומדליית ארד בטוקיו בעיצומה של הקורונה. הפעם, המשחקים הם עם קהל, ולכן התחושות שונות לגמרי. במהלך השנה האחרונה האימונים הפכו לאתגר של ממש בעקבות המצב הביטחוני בצפון, אבל מצאנו את הדרך להתאמן. בעקבות כל מה שקורה בארץ כרגע, אני מרגיש מחויבות רבה יותר לייצג את ישראל בצורה הטובה ביותר".
"דווקא אחרי ה-7.10 קיבלתי הודעות תמיכה רבות ממתחרים במדינות שונות, כמו ברזיל, אוסטריה ויוון. אפילו אנשים שלא דוברים אנגלית ניסו לתקשר איתי ולהביע את תמיכתם. זה מרגש לראות את הסולידריות והאהבה שמקבלים."
ההכרה בספורט הפראלימפי
"אני מרגיש דווקא שיש הכרה והערכה לספורט הפראלימפי בארץ, ואי אפשר להשוות לספורט האולימפי הרגיל. אנחנו מקבלים חסויות ותמיכה מהציבור שעוזרים לנו להתקדם. אני חלק מ-Team Visa, שמעניקה לי חסות למשחקים בפריז, הם ליוו אותי בדרך למשחקים וילוו אותי גם שם. התמיכה הישראלית השנה חשובה מאי פעם, ראינו את זה עם עדן גולן באירוויזיון. במשחקים הפראלימפיים הקרובים אנחנו נקבל תמיכה ומעטפת מרגשת מ"נבחרת הדגל" של אל על שהיא המטיסה הרשמית של המשלחת הפראלימפית והקימה נבחרת עידוד ייעודית. הם יטיסו על חשבונם עשרות ישראלים שיהיו בקהל בזמן המשחקים, יתמכו בנו ויעודדו אותנו. זה מרגש לדעת שלציבור בישראל אכפת - שלחברות גדולות חשוב לתת רוח גבית וללוות אותנו, ושהישראלים מוכנים לטוס עד אלינו ולחזק במורל חיובי. דווקא בתקופה המורכבת הזו, חשוב לנו לייצג את ישראל בכבוד."
האתגר הקטגוריאלי
"השיטה לשיבוץ בקטגוריות נכות השתנתה, וכיום אני מתחרה בקטגוריה של נכות קלה יותר. שיתוק מוחין אינו כמו קטיעה, שאותה ניתן למדוד במדויק. הבדיקות מתבצעות כל שנתיים וזה מוסיף אתגר נוסף לשגרה התחרותית שלי. אני לחוץ אבל מתרגש מהאתגר הזה".